עריכת הדף "
תורה תמימה/במדבר/יט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ט == '''ואסף איש טהור. ''' איש – להכשיר את הזר, טהור – להכשיר את האשה {{תוספת|מ|ר"ל שלאסיפת האפר כשר זר ואשה, ואע"פ דמפורש כתיב איש, נראה דס"ל דהשם איש כאן אינו בא להורות על מין איש ולא אשה, אלא רק בדבוק התואר הסמוך לו טהור, ויהיה שיעורו כמו השם איש צדיק איש בליעל, שענינו שלמות האדם, אבל אינו בא למעט אשה, ובזה יתבאר מה שאמר טהור להכשיר את האשה, כלומר דמתואר טהור אנו יודעין דהשם איש לאו דוקא הוא, וכמש"כ.}}. (יומא מ"ג א׳). '''והניח. ''' מי שיש בו דעת להניח, יצאו חרש שוטה וקטן שאין בהם דעת להניח {{תוספת|מא|וממילא פסולים לכל דבר התעסקות בפרה. וענין הקידוש הוא מילוי המים שעליהם נותנין האפר, ונבאר זה לקמן ריש פסוק י"ז.}}. (שם שם). '''והיתה למשמרת. ''' מכאן שאסיפת האפר ומלוי מים לקידוש צריכין שימור {{תוספת|מב|ענין השימור הוא שאסור להסיח דעת מהם עד גמר פעולתם, וטעם הלמוד הוא משום דהלשון למשמרת למי נדה משמע דצריכי שימור עד שיזה מהם.}}. (שם מ"ב ב׳). '''והיתה למשמרת. ''' המוסר מימיו לטמא לשומרן פסולין, מאי טעמא, בחזקת השומר קיימי והוא אינו מקפיד לשומרן, והתורה אמרה והיתה למשמרת {{תוספת|מג|ר"ל השומר מפני שהוא טמא אינו מקפיד לשומרן וממילא נפסלין וכמש"כ לעיל בפ' ג' וה' לענין שחיטה ושריפה יעו"ש.}} [פרה פ"ז מ"י וברע"ב]. '''והיתה למשמרת. ''' מכאן אמרו, חולקים אותה לשלשה חלקים, אחד נתן בחיל ואחד בהר המשחה ואחד מתחלק לכל המשמרות {{תוספת|מד|בחיל הוא שיונח שם למשמרת והוא שמזין ממנו על הכהן השוחטה, ונמסר לסנהדרין שיושבים שם, וסמיך כן על הלשון והיתה לעדת בני ישראל שהסנהדרין נקראים עדה כמש"כ בפ' מסעי ושפטו העדה ובכ"מ, ואחד בהר המשחה לכהנים שיהיו מקדשין בו. ונראה דסמיך זה על הלשון והניח מחוץ למחנה, משום דהר המשחה היה מחוץ למחנה, כמבואר למעלה ששחיטת הפרה היתה על הר המשחה, וכתיב ושחט אותה מחוץ למחנה, והחלק השלישי ניתן לכל כ"ד משמרות כהונה ליתן לישראל לכשיצטרכו. ועיין בתוי"ט פ"ג מי"א דפרה בבאור ענין זה.}} [ספרי]. '''והיתה למשמרת למי נדה. ''' למה נאמר, שיכול אין לי אלא שמלאכה פוסלת בפרה, במים מניין ת"ל והיתה למשמרת, או אפילו קדשו, ת"ל למי נדה, כבר הם למי נדה {{תוספת|מה|נראה כונת הקושיא למה נאמר ר"ל למה נאמר והיתה בלשון נקבה אחרי דקאי על האפר והול"ל והיה, דאפר הוי לשון זכר. והמלאכה במים כאן אין הכונה שעשה מלאכה במים עצמן, דפשיטא הוא, אלא ר"ל אם עשה מלאכה בשעת מלוי המים, וכמו שפסול אם עשה מלאכה בשעת עסקו בפרה, כגון אם שרפה ושרף עוד איזה דבר עמה, כמשכ"ל בפ' ה', ועל זה אמר יכול שמלאכה פוסלת במים גם אחר שקדשו דהיינו אחר שהטילי את האפר, ת"ל למי נדה, ר"ל דהלמ"ד של למי נדה מורה שרק הוכן למי נדה ועדיין אינו מי נדה, אבל לאחר הטלת האפר הם כבר מי נדה ואין עוד עליהם חיוב למשמרת לענין שתפסל במלאכה. וע"ע מענין זה בפ"ד סוף משנה ד' דפרה וברע"ב.}}. (שם). '''חטאת הוא. ''' תניא, פרה שנרבעה פסולה, מאי טעמא, חטאת קריי׳ רחמנא {{תוספת|מו|החידוש בזה משום דבקדשים פסולה בהמה הנרבעת כמבואר לפנינו ר"פ ויקרא, אמנם זה הוא רק בקדשי מזבח, אבל בקדשי בדק הבית לא מצינו איסור זה, ולכן הו"א כיון דפרה י"ל דנקראה קדשי בה"ב שהרי אינה נשחטת על המזבח רק בהר המשחה אין רביעה פוסל בה, קמ"ל. וע"ע מש"כ לעיל בפ' ב' סוף אות ט'. וכפי דמשמע מדברי התוס' איירי ברביעת אדם, משום דרביעת בהמה בלא"ה פסולה משום עלה עליה עול כמבואר בפ"ב מ"ד דפרה, יעו"ש.}}. (ע"ז כ"ג ב׳). '''חטאת הוא. ''' מלמד שמועלים בה, היא – בה מועלים ואין מועלים באפרה {{תוספת|מז|ואע"פ דבלא"ה קיי"ל סוף תמורה ל"ד א' דאפר הקדש מותר, אך אצטריך דרשה זו משום דעיקר הטעם דאפר הקדש מותר משום דכבר נגמרת המצוה שממנה תוצאת האפר, ואין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו, משא"כ הכא דעיקר המצוה היא בהאפר להזות ולטהר בו והו"א דמועלין בו, קמ"ל מדרשה זו.}}. (מנחות נ"א ב׳). '''חטאת הוא. ''' חטאת קרייה רחמנא, לפיכך הטריפה פסולה {{תוספת|מח|ופסול טריפה בחטאת נתבאר לפנינו בר"פ ויקרא, וע' בתוס' כאן בענין דרשה זו.}}. (חולין י"א א׳). '''חטאת הוא. ''' מגיד שאם שינה אחת מכל מעשיה פסולה, ומגיד שאם שחטה שלא לשמה פסולה {{תוספת|מט|ר"ל מדקריי' רחמנא חטאת, אבל אין לומר מדכתיב היא וכמ"ד בזבחים ו' א' לענין חטאת דכתיב בקדשים, משום דהכא לא כתיב היא בשחיטה ובהזאה. כ"כ הר"ש ריש פ"ד מפרה.}} ומגיד שאינה נשרפת בלילה {{תוספת|נ|כמו חטאת שכל מעשיה ביום ככל הקרבנות כמבואר לפנינו ס"פ צו בפ' ביום צותו.}} [ספרי].
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף