עריכת הדף "
תורה תמימה/איכה/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ט == '''טבעו בארץ שעריה.''' דרש ר׳ חנינא בר פפא, מאי דכתיב רננו צדיקים בה׳ לישרים נאוה תהלה, אל תקרא נאוה אלא נוה תהלה, זה משה ודוד שלא שלטו שונאיהם במעשיהם, דוד – דכתיב טבעו בארץ שעריה{{תוספת|לט)|פירש"י דקאי אמצודת ציון שהיא עיר דוד וביתו כמבואר בש"ב ה', וכנראה הוכרח לפרש כן ולא דקאי על שערי המקדש משום דהמקדש לא בנה הוא אלא שלמה, ואמנם י"ל ע"פ מ"ש בזבחים נ"ג ב' דמפני שאמר דוד זכור ה' לדוד את כל ענותו עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב, והיינו שנתן נפשו למצוא מקום לבנין המקדש לכן נקרא על שמו, א"כ אפשר דקאי כאן על שערי המקדש, וכ"ה אומר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, ועיין במהרש"א. ובמדרש במד"ר פ' ט"ו איתא להדיא דקאי על שערי המקדש, וכן איתא להדיא בזוהר (הקדמת ספר הזוהר) ג' א' דקאי על שערי בית המקדש, וכן הוא במדרש פה כהדרשה שהובאה לקמן.}}, משה – דאמר מר משנבנה מקדש ראשון נגנז תחת מחילות של היכל אהל מועד קרשיו, קרסיו, בריחיו, עמודיו ואדניו{{תוספת|מ)|כדי שלא ישלטו בהם שונאים בזמן מן הזמנים. ואמנם לא נתבאר מה שאמר אל תקרא נאוה אלא נוה, מאי נ"מ ומה דריש בזה, וי"ל דדריש דמפרש נוה מלשון דירה, כמו אל נוה קדשך, נוה שאנן (ישעיהו ל״ג:כ׳), ונוה צדיקים (משלי ג׳:ל״ג), ודריש לישרים נוה תהלה, כמו הנוה אשר לישרים [למשה ולדוד] לו תהלה, ומה תהלתו – שלא שלטו בהם השונאים, ודו"ק.}}[סוטה ט׳ א׳]. '''טבעו בארץ שעריה.''' רבי יוסי אומר, לפי שהשערים חלקו כבוד לארון כדכתיב שאו שערים ראשיכם ויבא מלך הכבוד, לפיכך לא שלט בהם אויב אלא טבעו בארץ{{תוספת|מא)|עיין במ"ר פ' וארא ר"פ ח' כי פסוק זה שאו שערים ראשיכם אמרו שלמה בשעה שעשה ארון של י' אמות והפתח של ביהמ"ק היה ג"כ י' אמות, ואין י' אמות נכנסין בתוך י' אמות, אמר שאו שערים ראשיכם ויבא מלך הכבוד, כנוי לארון עם הלחות, ונשאו עצמן והכניסו את הארון, וזוהי הכונה שחלקו כבוד לארון, ועיין במדרש פ' בהעלותך פ' ט"ו.}}[מ"ר]. '''אין תורה.''' אם יאמר לך אדם יש חכמה נגדם תאמין, דכתיב (עובדיה א׳:ח׳) והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו{{תוספת|מב)|ועיין במ"ר פ' נשא פרשה י"א דרשו הפסוק דמשלי ג' וכסילים מרים קלון זו אדום, וצ"ל דזה הוא אחר שנאבדו מהם החכמים כמש"כ והאבדתי חכמים מאדום.}}, ואם יאמר לך יש תורה בגוים אל תאמין, דכתיב מלכה ושריה בגוים אין תורה{{תוספת|מג)|כלומר דכונת הכתוב שיתערבו בגוים וישכחו התורה, א"כ ממילא מבואר שאין תורה בגוים, דאלו היה הרי לא שכחו גם המתערבים בהם.}}[מ"ר]. '''גם נביאיה וגו׳.''' נביאיה – אלו נביאי שקר{{תוספת|מד)|הם החוזים בכוכבים ובמערכות השמים, אבל אין לפרש נביאי שקר ממש, דעליהם לא שייך שלא מצאו חזון מה', דפשיטא הוא ומה רבותא בזה, משא"כ אלה החוזים בכוכבים וכו' עכ"פ יש להם איזו שיטה וחשבון, ועליהם שייך לומר שלא מצאו חזון מה', והיינו שהמערכות כחשו בהם. וכמו שמצינו גבי בלעם שהיה יודע דעת עליון היינו שהיה יודע הרגע שהקב"ה זועם, ובימים האלה לא זעם הקב"ה כביכול וכמ"ש חז"ל בברכות ובמס' ע"ז.}}, גם נביאיה – אלו נביאי אמת, אלו ואלו לא מצאו חזון מה׳ [שם].
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף