תוספתא/חגיגה/ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 15: שורה 15:
{{עוגןמ|ז}} אמר רבי יוסי מנין לרביעי בקדש שהוא פסול ודין הוא ומה מחוסר כפורים שאין פסול בתרומה פוסל רביעי שהוא פסול בתרומה אינו דין שיפסול בקדש למדנו לשלישי מן הכתוב ולרביעי מקל וחומר.
{{עוגןמ|ז}} אמר רבי יוסי מנין לרביעי בקדש שהוא פסול ודין הוא ומה מחוסר כפורים שאין פסול בתרומה פוסל רביעי שהוא פסול בתרומה אינו דין שיפסול בקדש למדנו לשלישי מן הכתוב ולרביעי מקל וחומר.


{{עוגןמ|ח}} אמר ר' נחמיה מפני מה הכל נאמנין <לא> על הקדש ולא על התרומה שלא יהא כל אחד ואחד אומר הריני בונה [מזבח] לעצמי הריני שורף פרה לעצמי שנאמר {{ממ|במדבר י״ח:ז׳}} ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח יכול אף [לתרומת מעשר וחלה] ת"ל ולמבית לפרוכת מה מבית לפרוכת מיוחד שאין לדעתן של ישראל יצאת תרומה [ותרומת מעשר] וחלה שיש לדעתן של ישראל רבי יהודה אומר הרי הוא אומר {{ממ|במדבר י״ט:ט׳}} והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה שהכל נאמנין על שמירתה ספק רשות עם הארץ מדרסו והסיטו טהורין לחולין וטמאין לתרומה.
{{עוגןמ|ח}} אמר ר' נחמיה מפני מה הכל נאמנין <לא> על הקדש ולא על התרומה שלא יהא כל אחד ואחד אומר הריני בונה [מזבח] לעצמי הריני שורף פרה לעצמי שנאמר {{ממ|במדבר י״ח ז׳}} ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח יכול אף [לתרומת מעשר וחלה] ת"ל ולמבית לפרוכת מה מבית לפרוכת מיוחד שאין לדעתן של ישראל יצאת תרומה [ותרומת מעשר] וחלה שיש לדעתן של ישראל רבי יהודה אומר הרי הוא אומר {{ממ|במדבר י״ט ט׳}} והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה שהכל נאמנין על שמירתה ספק רשות עם הארץ מדרסו והסיטו טהורין לחולין וטמאין לתרומה.


{{עוגןמ|ט}} ממלאין ומקדשין מי חטאת [בכל מביאין מי חטאת ועפר חטאת] ממקום למקום עם הארץ שאמר טהור לחטאת מקבלין אותו כלים הללו טהורין לחטאת מקבלין אותן הימנו טבל להזות ולא הזה הרי זה אוכל בתרומות לערב ראו בידיו מי חטאת ואפר חטאת אוכלין על גביו טהרות ועל גב בגדיו ועל גבי סנדליו.
{{עוגןמ|ט}} ממלאין ומקדשין מי חטאת [בכל מביאין מי חטאת ועפר חטאת] ממקום למקום עם הארץ שאמר טהור לחטאת מקבלין אותו כלים הללו טהורין לחטאת מקבלין אותן הימנו טבל להזות ולא הזה הרי זה אוכל בתרומות לערב ראו בידיו מי חטאת ואפר חטאת אוכלין על גביו טהרות ועל גב בגדיו ועל גבי סנדליו.

גרסה אחרונה מ־17:48, 4 בינואר 2024

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

תוספתא TriangleArrow-Left.png חגיגה TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) איזו חזקה כל שעקר את רגליו [במים] עודהו [רגליו במים טבל לקל שבהן והוחזק לחמור שבהן מה שעשה עשוי] הטובל על מנת לעלות מטומאה לטהרה הרי זה טהור [בכולם] הטובל אם נתכוון טהור אם לאו טמא אבל המטביל את ידיו בין כך ובין כך ידיו טהורות רבן גמליאל היה אוכל על טהרת חולין כל ימיו והיתה מטפחתו מדרס לקדש אונקלוס הגר היה אוכל על טהרת הקדש כל ימיו והיתה מטפחתו מדרס לחטאת.

(ב) חומר בקודש מבתרומה שמטבילים כלים כוסות בתוך כוסות תמחויין בתוך תמחויין בתרומה אבל לא בקודש [בקדש נותן] לתוך הסל או לתוך גורגותני [ומטביל אבא שאול אומר כך היו עושין בתרומה אבל לא בקדש] אחוריים ותוך ובית הצביעה בתרומה אבל לא בקדש אמר רבי יוסי זה לשון כפול כל שיש לו אחוריים ותוך יש לו בית הצביעה כל שאין לו אחוריים ותוך אין לו בית הצביעה.

(ג) הנושא את המדרס נושא את התרומה אבל לא את הקדש כיצד היו סנדליו טמאין ונושא חבית של תרומה על [כתפיו אין] עושין כן [במקדש] בגדי אוכלי תרומה מדרס לקדש ולא כמדת הקדש מדת התרומה מרובה מדות הקדש ממדות התרומה שבקדש מטביל ומנגיב ואחר כך קושר ובתרומה קושר ואחר כך מטביל אחד קדשי מקדש ואחד קדשי הגבול בכך.

(ד) כלים הנגמרים בטהרה אפילו בעזרה צריכין טבילה לקודש אבל לא לתרומה כיצד סולת שנתערבה ונגע טבול יום במקצתה פסל את כולה בתרומה לא פסל אלא מקום מגעה הקרקע אינו מצרף לא את הקודש ולא את התרומה הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש אבל לא לתרומה הרביעי בקדש פסול והשלישי בתרומה ובתרומה אם נטמאת אחת מידיו חברתה טהורה ובקדש מטביל את שתיהן כאחת אין מטביל את הטהורה בפני עצמה ואת הטמאה בפני עצמה אלא מטביל שתיהן כאחת.

(ה) הטובל [את] אחת מהן ועשה טהרות כל הטהרות [שנעשו בטהרה עד שלא יטביל] שניהם טמאות שהיד מטמא את חברתה לטמא בקדש דברי רבי רבי יוסי בר' יהודה אומר לפסול בקודש אוכלים אוכלין נגובין בידים סואבות בתרומה אבל לא בקדש אמר רבי חנינא בן אנטיגנוס וכי יש נגובין בקדש אלא תוחב את החררה בכוש או בקיסם ואוכל עמה זית או בצל בתרומה אבל לא בקדש.

(ו) חומר בקדש מבתרומה ומבחטאת שהכל נאמנין על החטאת ואין הכל נאמנין לא על הקדש ולא על התרומה חומר בחטאת שהטהור [לקודש ולתרומה] טמא לחטאת יש מינין לקדש ולתרומה ואין מינין לחטאת אונן אסור במעשר ומותר בתרומה ובפרה טבול יום אסור בתרומה ומותר במעשר ובפרה מחוסר כפרה אסור בפרה ומותר במעשר ובתרומה.

(ז) אמר רבי יוסי מנין לרביעי בקדש שהוא פסול ודין הוא ומה מחוסר כפורים שאין פסול בתרומה פוסל רביעי שהוא פסול בתרומה אינו דין שיפסול בקדש למדנו לשלישי מן הכתוב ולרביעי מקל וחומר.

(ח) אמר ר' נחמיה מפני מה הכל נאמנין <לא> על הקדש ולא על התרומה שלא יהא כל אחד ואחד אומר הריני בונה [מזבח] לעצמי הריני שורף פרה לעצמי שנאמר (במדבר י״ח ז׳) ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח יכול אף [לתרומת מעשר וחלה] ת"ל ולמבית לפרוכת מה מבית לפרוכת מיוחד שאין לדעתן של ישראל יצאת תרומה [ותרומת מעשר] וחלה שיש לדעתן של ישראל רבי יהודה אומר הרי הוא אומר (במדבר י״ט ט׳) והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה שהכל נאמנין על שמירתה ספק רשות עם הארץ מדרסו והסיטו טהורין לחולין וטמאין לתרומה.

(ט) ממלאין ומקדשין מי חטאת [בכל מביאין מי חטאת ועפר חטאת] ממקום למקום עם הארץ שאמר טהור לחטאת מקבלין אותו כלים הללו טהורין לחטאת מקבלין אותן הימנו טבל להזות ולא הזה הרי זה אוכל בתרומות לערב ראו בידיו מי חטאת ואפר חטאת אוכלין על גביו טהרות ועל גב בגדיו ועל גבי סנדליו.

(י) עם הארץ שהביא כלים לחטאתו חבר לוקח הימנו לחטאתו ולתרומתו הביא לתרומתו אין חבר לוקח הימנו לא לחטאתו ולא לתרומתו הביא לחטאתו ולתרומתו של חטאת חבר לוקח הימנו [לחטאתו ולתרומתו] לתרומתו אין חבר לוקח הימנו לא לחטאתו ולא לתרומתו חבר שאמר לעם הארץ הבא כלים לחטאתו חבר לוקח הימנו לחטאתו ולתרומתו לתרומתי אין חבר לוקח הימנו לא לחטאתו ולא לתרומתו. הביא לחטאתי ולתרומתי של חטאת חבר לוקח הימנו בין לו בין לאחר ובלבד שלא יערים ואם הערים הרי אלו טמאין עם הארץ שאמר כלים אלו הבאתים לחטאתי ונמלכתי עליהן לתרומתי הואיל ונתייחדו ברשות עם הארץ שעה אחת הרי אלו טמאין.

(יא) מן המודיעים ולפנים נאמנין על כלי חרס [דקים] לקודש מן המודיעים לחוץ אין נאמנין ביהודה נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה אבל לא על התרומה בשעת הגתות והבדים אף על התרומה וקודם לגתות והבדים שבעים יום נאמנין על הקדש ועל המדומע ועל הקנקן אבל לא על התרומה בשעת הגתות והבדים אף על התרומה נאמנין על היין בשעת היין ועל השמן בשעת השמן אבל לא [על היין בשעת השמן ולא על השמן בשעת היין] עברו הגתות והבדים חזרו לאיסורן הביאו לו חבית של תרומה לא יקבלה הימנו אלא אם כן אמר לו יש לי [בתוכה] רביעית קדש הביאה לגת הבאה אף על פי שמכירה שהיא היא לא יקבלה ממנו. מעשה ברבי טרפון שהיה מהלך בדרך מצאו זקן אחד אמר לו מפני מה בריות מרננות אחריך והלא כל [דבריך אמת וישר הן] אלא שאתה מקבל תרומה בשאר ימות השנה מכל אדם אמר רבי טרפון אקפח את בני אם לא הלכה בידי מרבן יוחנן בן זכאי שאמר לי מותר אתה לקבל תרומה בשאר ימות השנה מכל אדם עכשיו מרננות אחרי גוזר אני עלי שאיני מקבל תרומה בשאר ימות השנה מכל אדם אלא אם כן יש [לו] בתוכה רביעית קדש.

(יב) הגבאין שנכנסו לבית וכתבו עליו מבחוץ כל שבבית טהור נאמנין על טהרת החטאת ואין נאמנין על טהרת תרומה ובירושלים נאמנין על טהרת כל הכלים לקדש אבל לא לתרומה ובשעת הרגל אף [על התרומה] הלוקח כלים מאומני עם הארץ והמוכר כלים לאומני עם הארץ נאמנין על טהרת החטאת ואין נאמנין על טהרת תרומה.

(יג) שלחן שנטמא מטבילין אותו בזמנו ואפילו בשבת מעשה [והטבילו] את המנורה ביום טוב והיו [צדוקין] אומרים באו וראו פרושין שמטבילין לאור הלבנה.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף