עריכת הדף "
תוספות רי"ד - מהדורה קמא/עבודה זרה/סו/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} חמרא לנו חלא אביי אמר במשהו ריחי' חלא וטעמא חמרא חלא והו"ל מין במינו ומין במינו במשהו רבא אמר בנ"ט ריחי' חלא וטעמי' חמרא חמרא. והו"ל מין בשא"מ ומין בשא"מ בנ"ט הכי גרסי' ולא גרסי' במילתי' דאביי בתר שמא אזלי' ובמילתא דרבא בתר טעמא אזלי' דא"כ קשיא דידהו אדידהו דלגבי חלא דחמרא וחלא דשיכרי אמרי איפכא. ואי קשיא כיון דאמר אביי לעיל דבתר טעמא אזלינן היכי אמר דריחי' חלא וטעמי' חמרא חלא ניזיל בתר טעמא ולהוי חומרא. תשובה אמר לך אביי אע"ג דטעמי' חמרא כיון דריחי' חלא לאינשי היכי מצינן למיזל בתר טעמא ולא שייכא הכא פלוגתא דידהו דלעיל כלל. אלא בסברא קמיפלגי דמ"ס חלא חשיב לאנשי ומ"ס חמרא חשיב לאינשי ובהא פלוגתא איפלגי נמי רב יהודה ורב חסדא בפ' המוכר פירות דרב יהודה סבר מברכין עליו בורא פרי הגפן. דחמרא הוא' ורב חסדא סבר שהכל דחלא הוא. ואיפלגי בה נמי ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי דר' יוחנן סבר ריחי' חלא וטעמי' חמרא חמרא. וריב"ל סבר ריחי' חלא חמרא חלא. ופסק רבי' שלמה בן היתום זצוק"ל התם הלכה כריב"ל וכתב חסדא ואינו נ"ל דכיון דאיפלגי בהא פלוגתא אביי ורבא ובתראי כינהו הא קיי"ל בכל דוכתא הלכה כרבא בר מיע"ל קג"ם וכך פסק גם רבי' יצחק מפאס זצוק"ל דהלכה כרבא וכך פסק גם רבי' חננאל זצוק"ל: רבא אמר מותר ריחא לאו מילתא הוא קשיא לי היכי אמר רבא ריחא לאו מילתא היא ושרי להריח יין נסך האסור בהנאה והא בפ' כל שעה איפלגי אביי ורבא בהנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו דאביי שרי ורבא אסר ופירש המורה שם כגון ריח קטורת של ע"ז והתם מסתייע רבא מרוח הקטרת דאמרי' התם אין מועלין בו. ודייק רבא מעילה היא דליכא הא איסורא איכא אלמא מהתם מוכח דסבר רבא ריחא מילתא הוי אפילו בע"כ כ"ש ברצונו. ונ"ל לתרץ דהיכא שרי רבא הני מילי בריחא דיי"נ דלא חשוב ריחא דיין לברוכו על ריחא דידי' כי היכא דחשיב ריחא דבשמים וריח הפירות כגון אתרוגא וחבושא וכי היכ דלא חשיב לענין ברכה ה"נ לא חשיב לענין איסורא. אבל רוח הבשמים דחשיב לענין ברכה חשיב נמי לענין איסורא. אבל רוח הבשמים דחשיב לענין ברכה חשיב נמי לענין איסורא ושייכא פלוגתא דהכא דאביי ורבא לפלוגתא דרב ולוי בפ' כיצד צולין אמר רב בשר שחיטה שמן שצלאו נתן בשר נבילה שחיטה כחוש אסור דאזיל האי ומפטם לי' להאיך והדר האיך ומפטם לי' להאי ולוי אמר בשר שחיטה כחוש שצלאו עם בשר נבלה שמן מותר ריחא לאומילתא היא עבד לוי עובדא בי ריש גלותא בגדי ודבר אחר. ואמר בעל ההלכות בהלכות דם שחיבר והילכתא כלוי דקקא מסייע לי' קרא משרת ליתן טעם כעיקר דאסור טעמא הוא דקא קפיד רחמנא אבל ריחא לא ודוקא דיעבד אבל לכתחלה לא. דעד כאן ל"פ רב ולוי אלא שצלאו אבל צולין לא קאמר ואי קשיא לך דעבד לוי עובד בריש גלותא בגדי וד"א הכי אמרי' עבד עובדא דאיבשל גדי וד"א ושרא אבל לכתחלה אסור ואיתמר בת תיהא גוי בדישראל ולא כלום ישראל בדגוי אביי אמר אסור רבא אמר מותר אביי אמר אסור ריחא מילתא היא רבא אמר מותר. ריחא ולא כלום היא. וקם לי' אביי בשיטתי' דרב וקם לי' רבא בשיטתי' דלוי וקיי"ל אביי ורבא הילכתא כרבא והויא לה הילכתא כלוי דאמר ריחא ולא כלום הוא. וכך השיב גם רבי' האי גאון זצוק"ל דהלכה כלוי אבל דוקא דיעבד שרי אבל לכתחילה לא דבין רב ובין לוי לא קאמרין אלא שצלאו אבל צולן לכתחלה לא גם רבי' יצחק מפא' זצוק"ל פסק כאן דהלכ' כרבא ובפ' גיד הנש' אתיי' בגרר' לפלוגת' דר' ולוי' ופס' הלכ' כלוי ודוק' דיעב' אב' לכתחל' לא וגם המור' אמ' בכיצ' צולין הלכ' כלוי משו' דפליגי בהא מילת' בבת תיה' ביי"נ אביי ורב' בשלהי ע"ז דאביי אסר ורבא שרי משום דריחא לאו מילתא הוא ואביי ורבא הלכה כרבא וקשיא לי במה דפסקו רבוותא דוקא דיעבד אבל לכתחילה לא דהא רבא שרי ביי"נ לכתחילה שיריח בו ישראל והשתא דריחא דאיסורא ממש שרי לכתחילה במאי דאיפטם בריחא דאיסורא לא כ"ש ונ"ל דמדברי רבא יש להתיר אפיו לכתחילה והאי דקאמרי בפלוגתא דרב ולוי שצלאו לאו למימרא דדוקא דיעבד שרי אבל לכתחילה לא אלא להודיעך כחו דרב דאפילו דיעבד אסור אבל לוי דסבר ריחא לאו מילתא הוי אפילו לכתחילה שרי כרב ורבי' חננאל זצוק"ל אמר ואע"ג דאיכא למימר כרבא דריחא לאו מילתא הוא קבלנו מרבותינו דאכתי צריכא עיונא ובהא לא שרינן לה דהא לא איפסקא הילכתא בהדיא ובפ' כיצד צולין פסק הלכה כרב משום דאתקומא מילתי' אליבא דכ"ע כדמוקים לה רבב"ח משמי' דר"ל ורב כהנא תנא כוותי' ומר בר רב אשי סבר כוותי' ואינו נראה לי דאע"ג דתני רב כהנא כוותי' וסבר מר בר רב אשי כוותי' לא סמכינן אלא אפסקא דתלמודא דפסק אביי ורבא הלכ' כרב' בר מיע"ל קג"ם מדפרט יע"ל קג"ם ש"מ בכל דוכת' הלכה כרבא ורבי' יצחק מפאס שצוק"ל דחה זה הפסק שלרבי' חננאל בפ' נ"ה מראיות אחרות ולא נראו לי ויש להחמיר כרבי' חננאל משום מר בר רב אשי דהוה בתרא וקיי"ל בכולי תלמודא הלכה כמר בר רב אשי: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף