עריכת הדף "
שרשי הים/מלווה ולווה/יא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == {{מרכז|{{גופן|4||'''שורש שעבודא אי הוי דאוריתא או דרבנן'''}}}} '''כל מלוה גובה אותה מן היורשים כו' שכל נכסי הלוה תחת שעבוד המלוה מן התורה.''' ע"כ. הנה דעת רבינו הוא דשעבודא דאורייתא וכ"כ ה"ה והנה בפ"ק דקידושין די"ג הובא האי פלוגתה אי שעבודא הוי דאורייתא או לא דגרסי' שם האשה שהפריש' חטאתה מחיים כו' והא פליגי בה חדא זימנא כו' וצריכה דאי אשמועינן בהך הוא דאמר שמואל משום דלאו מלוה הכתובה בתורה היא כו' וכתבו שם התוס' ד"ה מלוה הכתובה בתורה היא פי' כגון קרבנות ופדיון הבן וערכין ונזקין שלא היו יודעין ענייני נתינות הללו אם לא שחייבה תורה בפי' עכ"ל: הנה מ"ש דערכין הוי מלוה הכתובה בתורה. ונר' מדבריהם דלשמואל דאמר לאו ככתובה בשטר דמיא אינו גובה מן היורשים וכן מבואר הדבר בערכין פ' האומר ד"ק ע"א עלה דת"ר חומר בנדרים מבערכין דפריך תלמודא אמר ערכי עלי ומת יתנו יורשים ש"מ מלוה ע"פ גובה מן היורשים. ומשני שאני הכא דמלוה הכתובה בתורה היא ש"מ מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא הכא במאי עסקינן בשעמד בדין יע"ש ומתוך סוגיא זו אני תמיה על מ"ש התוס' שם בפ"ק ד"ו ע"ב ד"ה כי פליגי כו' שכתבו וז"ל ויש להקשות אמאי לא פליגי באם נדר או העריך וי"ל דנקט נזק משום דקתני חייב בתשלומין דמשמע דהנזק לחודיה פליגי ובנודר ומעריך שמא יחול מיד. ולהכי גובה מן היורשים עכ"ל מבואר יוצא מדבריהם דאף לת"ק דר"י דס"ל מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא וס"ל דגבי נזיקין לא מחייבי היורשי' גבי ערכין ס"ל דככתובה בשטר מטעמא דמיד חל ההקדש וכל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא איתיה ולהכי מחייבי היורשים לכ"ע והשתא ק' דא"כ מאי קפריך תלמודא בסוגיא דפ' האומר גבי האומר ערכי עלי ש"מ מלוה ע"פ גובה מן היורשים כו' ומאי קושיא שאני ערכין דמיד חל ההקדש וכל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא איתיה:<br>''' איברא ''' כי לא על דברי התוס' תלונותינו שדבריהם שם בפ"ק מוכרחים הם לפום מאי דקאמר התם דבנודר ומעריך ומקדיש כ"ע לא פליגי יע"ש. מיהו הני תרי סוגייאי סתרי אהדדי והתו' לא נרגשו מזה וכעת צ"ע גם מ"ש דהנזקין הוי מלוה הכתובה בתורה ואין ספק דלרב ושמואל דס"ל דמלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא ה"נ אינו גובה לא מהיורשים ולא מהלקוחות אם לא כשעמדו בדין דאז ככתובה בשטר דמי וכן מבואר שם בפ"ק דערכין ד"ז ע"א דפריך למ"ד מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא מההיא דהחופר בור ברשות הרבים דיורשי בעל הבור חייבים לשלם ומשני כשעמד בדין והכי איתא בס"פ גט פשוט דקע"ה ע"ב יע"ש ועיין במ"ש התוס' שם בס"פ ג"פ דגבי נזיקין נמי איכ' משום נעילת דלת כמלוה דאי לא אפי' עמד בדין נמי לא היה לו לגבות מהיורשים לרב ושמואל דס"ל שעבודא לאו דאוריתא ומלוה בשטר לא גבי אלא משום נעילת דלת יע"ש. ובפ"ק דבב"ק די"ד ע"ב ד"ה ש"מ כתבו דבנזיקין ליכ' טעמא דנעילת דלת יע"ש: ולפי דבריהם קשה דא"כ מאי קמשני תלמודא לההיא דחופר בור לרב ושמואל דס"ל דשעבודא לאו דאורייתא בשעמד בדין דאפי' עמד בדין לא הו"ל לגבות מהיורשים כיון דשעבודא ל"ד וליכא טעמא דנעילת דלת לגבות מדרבנן ואפשר דהתם משמע להו דעמד בדין הו"ל כמעשה ב"ד דכגבוי דמי כמו שצדדו לומר בס"פ ג"פ ועיין עוד במ"ש התוס' שם בפ"ק דבב"ק דף ח' ע"א ד"ה כולן שתרצו וז"ל וי"ל דכשעמד בדין כמלוה בשטר דמיא א"נ מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא עכ"ל: ומדקדוק לשונם שכתבו שכשעמד בדין ככתובה בשטר דמיא משמע דלא עדיף עמד בדין ממלוה בשטר לומר דהו"ל כגבוי כמו שצדדו לומר בס"פ ג"פ והדרא קושיין לדוכתא דלפי שיטתם דליכא משום נעילת דלת גבי נזיקין אכתי תיקשי לרב ושמואל מההיא דהחופר בור בר"ה וי"ל וה"ה בפי"ט מה' אלו בדין זה דמכרן לג' בני אדם כתב וז"ל ויש מי שהק' דנזקין היאך גובין מן הלקוחות והלא מלוה ע"פ היא ואינו גובה מן הלקוחות ותי' דנזקין קול יש להם יותר ממלוה וטורפין אפי' ממשועבדין שהרי לא אמרו דמלוה ע"פ אינו גובה מהן אלא מפני שאין להם קול עכ"ל:<br>''' הנה ''' מפשט פשיטא ליה להרב בדעת רבינו דמלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא ולהכי קרי ליה לנזקין מלוה ע"פ: ונראה דמשמע ליה כן ממ"ש רבינו בפי"א מה' בכורים ה"ג גבי היה הוא לפדות ובנו לפדות יפדה עצמו תחילה ואח"כ בנו ובקידושי' דכ"ט ובבכורות ד"מ ע"ב אפליגו רבי יאודה ורבנן בהכי ואמרי' עלה בגמ' דלרבנן דקי"ל כוותייהו ס"ל דמלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא יע"ש ועיין בדברי מוהר"י קורקוס שם בה' בכורים ודוק ומה שתי' ה"ה דהנזקין קול יש להם הן הן דברי התוס' בפ"ק דב"ק די"ד ע"ב ובס"פ ג"פ ולא הוצרך ה"ה לומר דאיכא נמי גבי נזיקין משו' נעילת דלת כמ"ש התוס' בס"פ ג"פ משום דלדידן דקי"ל דשעבודא דאורייתא כמ"ש כאן רבינו ובספ"א מה' מחוסרי כפרה אע"ג דליכא טעמא דנעילת דלת נמי גובה מן הלקוחות על דאית ליה קול: והתוס' לא הוצרכו לטעמא דנעילת דלת אלא לרב ושמואל וברור. ובהכי יתיישב מה שהוקשה לו להרב מ"ל בתירוץ ה"ה דנזיקין קול יש להם דא"כ מאי פריך בס"פ ג"פ מההיא דהחופר בור כו' יע"ש דהתם לרב ושמואל דס"ל שעבודא לאו דאורייתא פרי' דאפי' כי אית ליה קול הו"ל למגבי מהיורשים כיון דשעבודא לאו דאוריתא וליכא טעמא דנעילת דלת ושני ליה דעמד בדין כלומר וכגבוי דמי כמו שתירצו התוס' בפ' ג"פ. ואת זה ראיתי בשיטה המקובצת לבב"ק די"ד ע"ב כתב שם ע"ש הרב המאירי וז"ל ויש שואלים לעיקר הדין נזקין מן היתומים היאך גובין אף מן הקרקעות והלא מלוה ע"פ אינה נגבית מן היורשים אלא משום נעילת דלת ונזקין אין להם מקום לנעילת דלת ואינה קושיא שהנזקין כמלוה בשטר הן ותשלומיהן כתובים בתורה וכיון שיש להם קול הרי הן נגבין אף מן הלקוחות: ואף לדעת האומר שאף למלוה בשטר אין השעבוד מן התורה מאחר שכתו' בהדיא ישלם הרי הוא כמפרש שעבוד נכסים בשטר ובמפרש מיהא לא נחלק שום אדם שהשעבוד מן התורה כו' וי"א שאין הניזק נפרע מן היתומים אלא כשעמד בדין ואין הדברים נראי' עכ"ל:<br>''' הנה ''' הרב החליט הדבר לומר דהנזקין לכ"ע גובה מן היתומים ואף למ"ד דשעבודא ל"ד בנ"ט דנזקין הו"ל כמפרש שעבוד נכסין בשטר ובמפרש לא נחלק שום אדם שהשעבוד מן התורה והוא תימא דא"כ מאי קפריך תלמודא בס"פ ג"פ דקע"א ובפ"ק דערכין ד"ז ע"ב למ"ד מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא מההיא דהחופר בור בר"ה דחייבים היורשים לשלם והוצרך לאוקומי בשעמד בדין ומאי קושיא כיון דהנזקין לכ"ע גובה מן היורשים ומן הלקוחות מטעמא דכמפרש שעבוד נכסים דמי וי"ל דאף הרב המאירי אזיל ומודה דלרב ושמואל דס"ל דמלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא אע"ג דנזקין הוי כמפרש שעבוד נכסי' אכתי לא גבי מהיתומים דבמלוה ע"פ לא מהני שעבוד בפי' וכדמוכח ממה שכתב הרשב"א בחי' לקי' יע"ש:<br>''' ודע ''' שהתוס' בגיטין פ' הנזקין ד"ן ע"א ד"ה כיון דדיניה מדאורייתא כו' כתבו דאביי דאמר דב"ח גובה מהיתומי' בזבורית ס"ל דשעבודא לאו דאורייתא יע"ש. ומורי הרב מר יאודה הוק' לו בדבריהם מההיא דקאמר אביי גופיה בפרק השולח דמ"ד ע"ב. נקטינן טימא טהרותיו של חבירו ומת לא קנסו בנו אחריו מ"ט היזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק וקנסא דרבנן הוא לדידיה קנסו לבריה לא קנסו יע"ש ומדיהיב טעמא משום דהיזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק משמע דבהיזק הניכר אף היורשים חייבים כיון דמדינא גבי ולא משום קנסא ואי ס"ל שעבודא לאו דאורייתא אף בהיזק הניכר לא גבי מהיורשים כיון דשעבודא לאו דאורייתא וליכא למימר דאע"ג דשעבודא לאו דאורייתא כיון דמלוה בשטר תקון רבנן למטרף מהיורשין משום נעילת דלת אף נזקין נמי גובה מהם משום דכמלוה בשטר דמי שהרי כתבו התוס' בקי' בנזקין לרב ושמואל דס"ל שעבודא לאו דאורייתא לאו ככתובה בשטר דמיא ואף אם נאמר דאביי פליג בהא אדרב ושמואל וס"ל דמלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא אכתי כיון דס"ל דשעבו' לאו דאורייתא לא גבי מהיורשין דמלוה בשטר ה"ט דגבי מהיורשין ומהלקוחות לרב ושמואל משום טעמא דנעילת דלת וגבי נזקין ליכא נעילת דלת לפי מ"ש התוס' בב"ק די"ד ע"ב ואפשר דהתוס' בגיטין ס"ל כמ"ש בס"פ ג"פ דאף גבי נזקין איכא משום נעילת דלת כדי שלא תפתח דלת בפני הנזקין יע"ש א"נ אף אי ס"ל כמ"ש בב"ק מיהו כשעמד בדין ס"ל דעדיף טפי משטר דכל מעשה ב"ד כגבוי דמי ובהכי מיירי אביי גבי טימא טהרותיו של חבירו ודוק. ועיין להתוס' ז"ל שם בפרק השולח דל"ז ע"א ד"ה שטר יע"ש:<br>''' והנה ''' העולה מכלל שמועתינו לדעת רש"י הוא דרב ושמואל ס"ל שעבודא לאו דאורייתא וס"ל נמי דמלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא ומלוה על פה אינו גובה לא מן היורשין ולא מן הלקוחות אבל מלוה בשטר אי מפורש השעבוד בתוכו דכתב ליה כל נכסי אחראין לשטרא דנא אף לרב ושמואל דס"ל דשעבודא דרבנן גובה מן היורשין ומן הלקוחות מדאורייתא וכמו שביאר דעתו הרשב"א בחי' שם יעויין שם:<br>''' ולדעת ''' התוס' בקידושין וכן למ"ש בפרק ג"פ בשם ר"ת ור' אליה דדוקא במלוה בשטר וכן במלוה הכתובה בתורה קי"ל דשעבודא דאורייתא אבל במלוה על פה אינו אלא מדרבנן וכ"כ עוד בפ' יש בכור ויש דעת אחרת להראב"ד הביא דבריו הרב התרומות ז"ל בשער ס"א ומרן ב"י בסימן ק"ד סט"ו העתיק דבריו ס"ל דשעבודא לאו דאורייתא לא בשטר ולא בע"פ וזו ג"כ שיטת ר"י שהביא בשיטת לא נודע למי וז"ל והגאון ר"י פסק שעבודא לאו דאורייתא ואע"ג דהלכתא כר"ה בריה דר"י דמפרש טעמא דאין נזקקין לנכסי יתומים משום צררי דאלמא במקום דליכא משום צררי נזקקין אע"ג דקטנים לאו בני מעבד מצוה נינהו לאו היינו טעמא משום דקסבר שעבודא דאורייתא אלא עיקר טעמא משום שלא תנעול דלת בפני לווין ואלמוה רבנן שעבודיה ואפילו לגבי יתומים קטנים היכא דליכא משום צררי ועיין בש"ך ח"מ סי' ט"ל שכתב דלדעת התוס' והמרדכי שעבודא לאו דאורייתא וליתא דלא ס"ל הכי אלא במלוה ע"פ אבל במלוה בשטר ס"ל ש"ד. עוד כתב שדעת הראב"ד כדעת התוס' יע"ש וליתא דהראב"ד לא מפליג בין מלוה בשטר למלוה ע"פ והתוס' מפליגי. עוד כתב שדעת הרב העיטור ז"ל כדעת הראב"ד וליתא דדעת הב"הע כדעת התוס' דמפלגי בין מלוה בשטר למלוה על פה ועיין עוד ממה שהכריח מההיא דר"פ דלא כהתוס' יע"ש ולפי מ"ש דאף התוס' מודו במלוה בשטר דש"ד ליכא ראיה כלל:<br>''' ודע ''' דנפקא מינה לענין דינא אי שעבוד' דאורייתא או דרבנן מ"ש בשיטה לא נודעה למי וז"ל ונ"מ לענין נזיקין היכא דלא עמד בדין אי גבי מיורשין א"נ ליתמי דערב א"נ לגבות ערב מיורשי לוה עכ"ל וכונת דבריו דאף דקי"ל כר"פ דמלוה על פה גובה מן היורשין הא קאמר טעמא משום נ"ד. ובנזקין דליכא נ"ד מודה ר"פ דאינו גובה מן היורשים אי שעבודא לאו דאורייתא והיינו כשיטת התוס' דקידושין שכתבו דבנזקין ליכא נ"ד וברור ומ"ש עוד א"נ ליתמי דערב פי' דבהא ליכא טעמא דנ"ד דכל כי הא לא אסיק אדעתיה דמלוה דדילמא לא ישלם לו הלוה וגם הערב ימות ולא ישתלם מן היורשים ומה גם דסתם מלוה לית בה ערבות ולא חשו חכמי' לנ"ד ומ"ש עוד א"נ לגבות ערב מיורשי לוה פי' דבה"ג ליכא נ"ד דישלם הערב דילמ' ישלם לוה ואת"ל ישלם הערב דילמא לא מת לוה וגבי מיניה ולא חייש שמא ימות הלוה נמי ומשום הכי אין כאן משום נ"ד ודוק:<br>''' ועוד ''' נראה דנ"מ אי שעבודא דאורייתא או דרבנן לענין נדר או נשבע לתת לפ' כ"וכ ומת ולא נתן למ"ד שעבודא דאורייתא חייבים היורשים לשלם ולמ"ד ל"ד אינן חייבים דהא מלוה ע"פ אינו גובה מהיורשים אלא משו' נ"ד והכא דליכא משום נ"ד אינו גובה מהיורשים וליכא למימר דכיון דנדרים ושבועו' מצי לאתשולי עלייהו אין כאן שעבוד כלל ואם כן אף למ"ד ש"ד הכא היורשים פטורים הא ודאי ליתא דהא ערכין וחרמין מצי לאתשולי עלייהו דהא קי"ל יש שאלה בהקדש ואפ"ה אמרינן בפ"ק דערכין דלמ"ד ש"ד חייבים היורשים ליתן יע"ש. ואולם מרן ב"י בס"סי רנ"ב כתב בשם הריטב"א ז"ל דמי שנשבע לתת כו' היורשים פטורים לגמרי ואין כאן משום מצוה לקיים דברי המת וזו תימא היאך סתם מרן ז"ל בדבריו דדבר זה נראה דתלוי בפלוגתא דרבוותא וגם על הריטב"א ז"ל יש לתמוה שהוא מכת הסוברים דהלכ' כמ"ד ש"ד ואם כן איך פשיטא ליה דפטורים ודוחק לומר דהוא מיירי בדלית ליה מקרקעי אלא מטלטלי דכה"ג לא אשתעבוד נכסי ואף למאי דתקון רבנן דמטלטלי משתעבדי לבע"ח אפשר דכה"ג לא תקון וכמ"ש הרב תי"ט בפ"ד מהלכות ערכין דכל כה"ג לא היה לו לסתום אלא לפרש:<br>''' ורבינו ''' ז"ל בפכ"ב מה' מכירה כתב וז"ל בין ההקדש ובין העניים זכו בהם העניים ומרן ב"י בסימן רי"ב ס"ט תמה עליו דמי זה מחוייב לתתו לעניים דהרי הש"מ ליתיה בעולם לא נדרו ולא חל עליהן נדר מורישן וזו היא השגת הראב"ד יע"ש. ותמוהים דבריו שהרי רבינו והראב"ד ס"ל דש"ד כמבואר בפרקין ובפ"ו מהלכות ערכין וספ"א מה' מחוסרי כפרה וא"כ כיון דנדר הרי היא מלוה דומיא דערכין וקרבן יולדת ואינך ואם כן ודאי דמחייבי יורשים לשלם ועיין למרן החבי"ב בכנ"הג מ"ש ע"ז בשם תשו' כ"י למוהרע"י ז"ל והוא תימא איך לא שת לבו למ"ש דדבר זה תלוי בפלוגתא אי שעבודא דאורייתא כ"ז העתקתי מכ"י מורי הרב מר יאודה אשכנזי ז"ל:<br>''' ולענין ''' הלכה כתב מורי הרב ז"ל והא ודאי כיון דפלוגתא דרבוותא אי ש"ד או דרבנן ודאי דמצי המוחזק לומר קים לי כמאן דאמר דרבנן ואף באחריות מפורש בשטר דכתבו רש"י והרשב"א דלכ"ע ש"ד הרי התוס' בשלהי ג"פ פליגי וסברי דאע"ג דכתב לו אחריות בהדיא לאו דאוריי' הוי האי קנין דמדאורייתא לא יוכל לשעבד נכסיו אע"פ שיכול למוכרו ומה שהקשה בס' פני יאושע בחי' לקי' ע"ז מדקי"ל בע"ח קונה משכון ואפי' בשעת הלואתו לענין השעבוד שלא יעשה מטלטלין אצל בניו דאלמא דמהני משיכת המשכון לענין שעבוד כמו לענין קניית גוף החפץ ואם כן אמאי לא יקנה שעבוד הקרקע ע"י שטר לא ק"מ דאדרבא משם ראיה להפך שהרי הא דבע"ח קונה משכון היינו דוקא מטלטלין אבל משכנתא דקרקע אין בע"ח קונה אותה כדמוכח בש"ס בכמה דוכתי וכמ"ש הש"ך בסי' רע"ז סק"ז יע"ש:<br>''' ומיהו ''' לענין מלוה בשטר לא נ"מ מידי דאף דנימא שעבודא דרבנן מ"מ הא אשתעבידו נכסי מדר' שהרי מוקי תלמוד' ההיא דערכי עליו מת דיתנו היורשים וכן ההיא דהחופר בור בר"הר בשעמד בדין דמעשה ב"ד אלים כמו שטר אלמא משמ' דאף מאן דאית ליה שעבודא דר' כל שעמד בדין גובה אף היכא דליכא טעמא דנ"ד ואם כן ה"ה נמי לענין גביית מיתמי דערב א"נ לגבות ערב מיורשי לוה אף דנימא דלית בהו משום נ"ד היכא דעמד בדין מיהא מחייב לשלומי וכ"ש במלוה בשטר אמנם לענין מלוה ע"פ בנזקין או לגבות מיתמי דערב או ערב מיורשי לוה כיון דלא שייך בו טעמא דנ"ד הא ודאי מצי מימר קי"ל כמ"ד שעבודא דרבנן וכה"ג לא תקון רבנן ואף דכתבו התוס' בג"פ דבנזקין איכא טעמא דשלא תפתח דלת בפני הגזלנים מ"מ בסוגיא דפ"ק דקי' כתבו הפך מזה וכ"כ בשיטה לא נודע למי וכמו שכתבתי לעיל עכ"ל: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף