עריכת הדף "
שפת אמת/חנוכה/תרס
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תר"ס'''}}}}=== ב"ה שם חנוכה הוא התחדשות שע"י הנס נעשו כברי' חדשה כדאיתא כל שעושין לו נס ואומר שירה בידוע שנמחלו לו כל עונותיו א"כ נעשה כברי' חדשה. והנה בקי"ס שירה חדשה שיבחו גאולים פי' חדשה שאינה מתיישנת לעולם. והרי מתחדשת השירה בכל יום בבנ"י. ועתה בחנוכה מצאו התחדשות בשמונה ימים אלו ע"י הלל והודאה שנתמלאו בשמחה ע"י הנס: איתא המהדרין נר לכל או"א. פרש"י המהדרין אחר המצות. והטעם כי עיקר הנס הי' לגבור על אותן הרשעים שרצו לבטל בנ"י מתורה ומצות. א"כ מי שמהדר ביותר אחר המצות מתפעל ביותר בימים אלו. ונראה שתקנה זו היתה גם אז. שהי' ג"כ בבנ"י כמה מדריגות. הגם שכולם שמחו בעשיות המצות. מ"מ מי שעושה המצוה מצד החיוב. ואונס רחמנא פטרי'. אינו מיצר כ"כ. אבל המהדרין ומשתוקקין לקיים מצות ה'. להם הי' נפש מרה בגזירת היונים. וכשנעשה הנס נתמלאו שמחה. ולכן הוקבע גם המצוה לפשוטים ולמהדרין. ומהדרין אחר המצות יכולין למצוא הארה ביותר בימים האלו. והנה חילקו מצות חנוכה. ומהדרין. ומהדרין מן המהדרין. משמע שיש ג' מדריגות בעבודת הבורא. והם בחי' מעשה דיבור ומחשבה. דכ' נר מצוה והוא בעשי'. תורה אור הוא למהדרין שמשתוקקין אחר המצות ועושין בהתלהבות והמצוה הוא להם תורה. וזה בחי' הדיבור. ובכל מצוה תיקנו ברכה לפני' בחי' דיבור. ובאמת הברכה אות הוא שהמצוה חביבה עליו ביותר. זהו בחי' מהדרין. ויש עוד דרך חיים תוכחות מוסר הוא התכלית של תורה ומצות שיתקן נפשו על ידיהם ומתעלה לדרך החיים והוא בכח המחשבה. לכן רמזו מהדרין מן המהדרין מוסיף והולך. כי הוא לאדם שהוא מהלך ומתעלה ע"י תורה ומצות. וזה ג"כ רמז מזוזה בימין ונ"ח בשמאל נר מצוה ותורה אור ובעה"ב מצויץ באמצע הוא עיקר התכלית שתורה ומצות יעשו רשימה בנפש האדם להדריכו בדרך חיים. וכ' נר לרגלי דבריך הוא המצות בעשי' שמתקן הגוף שיהי' מוכן ללכת בדרך החיים. ואור לנתיבתי שמאיר לו הדרך להיכן ילך ונפתחין לו נתיבות חכמה: במדרש בהעלותך אל תהי מצות זקנים קלה בעיניך שגם עלי גוזרין ואני מקיים כו'. ומביא הפ' דברי חכמים כדרבונות שמכוין הפרה לתלמי'. וכמסמרות נטועים. יש להם כח ברזל ונטיעות השורש ע"ש. והענין הוא כי התקנות ומצות של אנשי כנה"ג הם תיקונים לנפש האדם. והם תיקונים למעלה. מסמרות למטה. ונטועים בשורש העליון. וכן בחנוכה איתא קבעום ועשאום ימים טובים. פי' קבעום למטה ועשאום למעלה והקב"ה מסכים עמהם. ולכן קורין פרשת נשיאים בחנוכה דכתי' ויקרבו הנשיאים כו' והקב"ה הסכים עמהם כמ"ש קח מאתם. כי בהקמת המשכן וכן במקדש שרה רוה"ק על הזקנים. וכל התקנות שלהם הם רצון הבורא ית"ש כמ"ש שאל אביך ויגדך הוא לשון המשכה. מסמרות. דרבונות. זקניך ויאמרו לך הוא שיאמרו לך רצון אביך שבשמים: ענין הלל והודאה הם שם א"ד ושם אהי"ה כי כל נפלאותיו של הקב"ה הם סתים וגליא. וכשנעשה נסים לאבותינו יש הלל על הישועה שבנ"י מרגישין ורואין. אבל עומק נפלאותיו אין לשער ולספר כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך וזה עיקר הישועה התיקון שנעשה למעלה וזה בחי' הודאה מה שאין רואין בעין. רק שמבינים מן הנגלה. הנסתר. וע"ז יש להודות. וזה הישועה הנסתרת הוא קיים לדורות שהוא למעלה מן הזמן. וזה שם אהי"ה. וכמו כן בהללוי' שאמרו חז"ל שהוא גדול שבכולן שכולל שם ושבח כאחד הוא ג"כ ב' שמות הנ"ל שם אדנ"י ואהי"ה גי' הללוי"ה. ובאותו הדור היו חכמים גדולים כמ"ש בני בינה כו' קבעו. והבינו שזה הנס יש בו דברים נסתרים. ולכן זכו להמשיך רשימה מזה הנס על כל השנים שזה מבחי' שם אהי"ה כנ"ל: איתא בגמ' בפורים אין אומרים הלל דאכתי עבדי אחשורוש אנן. ויש להבין דגם בשאר יו"ט וחנוכה שהם זכר ליציאת מצרים ולמפלת מלכות יון מ"מ אכתי עבדי אדום אנן. ג"כ הללו עבדי ה' ולא עבדי מלכי אומות. אכן באותן הימים שנעשה גאולה כז) מתעורר חירות בנפשות בני ישראל. ונק' עתה עבדי ה' ולא עבדים אחרים. כי א"י לומר הלל בשלימות רק כשיש זמן חירות ולכן אותן הימים שיחיד גומר בהם את ההלל הם ימי חירות. בודאי לעולם בנ"י מהללין את הבורא כדכ' עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. אבל לגמור ההלל בשלימות הוא בזמנים שיש חירות ואז חל עלינו מלכות שמים ואז מתמלאין שיר ושבח. וזה עצמו פי' עבדי ה' ולא עבדי פרעה. כי כל העבדים העבדות לעול ולמשא עליהם. אבל עבדי ה' מכח העבדות מתמלאין שיר וחדוה וזה האות על קבלת מלכות שמים וכמ"ש בזוה"ק על הפרות ארונא דעל גבייהו עביד להון לזמרא: בנוסח הברכה שעשה נסים בימים ההם בזמן הזה. כי כל הנסים שנעשו לנו לא היו במקרה. וכולם ישועה והכנה לדורות. ואיתא כי ימי חנוכה מאירים לימי טבת שהימים אלו הם חשוכים. והקב"ה מכין רפואה קודם למכה והזמין לנו אותן ההארות לישועה על הימים הבאים. ולכן צריכין לבקש לקבל הארה מימים אלו להיות נשאר בנפש האדם. ולכן אומרים שעשה נסים בזמן הזה. שנצרכים לאלה הנסים ביחוד בימים הללו. והנה שלשה מועדות בשנה מאירים לכל השנה. אבל אח"כ כשירדנו בגלות ונתרבו ימי החושך. הזמין לנו הקב"ה עוד מועדות חנוכה ופורים להאיר לנו לימי החושך כדכ' נפלאותיך ומחשבותיך אלינו: אמו"ז ז"ל הגיד בשם הקדושים על הגמ' פתילות ושמנים שאין מדליקין בשבת מדליקין בחנוכה. שהוא רמז שאותן הנפשות שאין יכולין לעלות בש"ק מ"מ יש להם עלי' בחנוכה. ואמר כי נפש נוטריקון נר פתילה שמן. ומצאתי רמז לזה מן הפסוק סבוני כדבורים דועכו כאש קוצים ואיתא כי שלש כי אמילם רמז לג' מלכיות בבל מדי יון. א"כ דועכו כאש קוצים רומז על יונים. וכ"כ רש"י דחה דחיתני לנפול על יון ע"ש. ופי' דועכו כאש קוצים שלא הניחו אורן של ישראל להאיר בשלימות רק קופץ ממקום למקום כן פרש"י שם. וזה עצמו פסול הפתילות שהאור מסכסכת בהם. לכן הגם שביהמ"ק הי' קיים מ"מ לא הי' האור מאיר בשלימות ע"י גזירות אותן הרשעים. וכן הוא בפרט כל נפש. שנצרך נר פתילה שמן שיחול עליהם אור הקדושה. והם בחי' מעשה דיבור ומחשבה. וכשאין המדו"מ מתוקן. אין השמן נמשך והאור מסכסך. וכן הי' בימי חשמונאי אעפ"כ כתיב כי אמילם וזכו לגבור על חושך של יון. ולכן הימים הללו מסייעים לכל הנפשות אפילו פתילות שאור מסכסך בהם יכולין להתתקן ולהאיר: איתא כי היונים רצו לבטל חודש שבת ומילה. דכ' שער החצר הפנימית כו' ביום החודש יפתח וביום השבת יפתח. ובהם התגלות הפנימיות שנמסר רק לבנ"י. ולעומת זה ג"כ בנפש ברית הלשון וברית המעור. והרשעים עמדו לסתום אלה הפתחים. וגם ברית הלשון ע"י שכפו לתרגם התורה יונית. וכשנעקרו אותן הרשעים נגלה לבנ"י עוד הארה על הפתח גם מבחוץ: <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף