עריכת הדף "
שפת אמת/חנוכה/תרנו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרנ"ו'''}}}}=== ב"ה עשאום י"ט בהלל והודאה. הלל מיוחד לבני ישראל כמ"ש עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. והודאה הוא אשר זכו בנ"י ליקח חלק שאר האומות כי באמת הכל צריכים להודות אליו ית"ש. וכ' אורך ימים בימינה למיימינים בה ולמשמאילים עושר וכבוד. ולכן יפת וכורש היו ראוים לעושר וכבוד שהי' מסייע לביהמ"ק. אבל כאשר החמיצו תולדות יפת ועמד מלכות יון להשכיח אותנו תורת ה' ומצותיו. ניתן לנו חלק השמאל ג"כ. וזה מזוזה בימין ונ"ח משמאל. ולכן נק' חנוכה שזה חלק הבא מחדש לבנ"י וצריכין לחנכו בקדושה כי זה כל ירידת בנ"י לגלות ליקח הנצוצי קדושה שנמצא בשמאל. וזה הודאה כמ"ש בשם יהודה שקראתו יהודה על שם שלקחה יתר מחלקה כמו כן הודאה על חלק נ"ח משמאל. וע"ז כ' העם ההולכים בחושך שבנ"י ירדו לכל אלה המקומות. זכו לראות אור גדול. ואיתא יון זה חושך שהחשיכו עיניהן של ישראל. דכתיב נר מצוה. ובנ"י א"י להיות בעוה"ז בלי מצות. והם שגזרו לבטל המצות בזה החשיכו עיניהם של ישראל. ואותו הדור היו צדיקים וחשכו עיניהם בביטול המצות. ובאמת הפי' חושך על הפרצות שעשו במקדש דאיתא מן ביהמ"ק יוצא אורה לכל העולם. כמ"ש במד' בראשית מהיכן נברא האורה מביהמ"ק ע"ש. וזה הי' ע"י שבנו בני ישראל בית קדוש ונבדל מכל האומות לכן שרתה שכינה ביניהם. וכ"כ במדרש שהי' במקדש חלונות שקופים אטומים צרות מבפנים ורחבות מבחוץ. הרמז כפי מה שהי' נסתר ונעלם מעיני הרשעים כך נגלה שם האור והאיר לכל העולם. וע"י שפרצו פרצות בחומה ואמרו כי גם הם שייכים לזה מיד נחשך האור וזה עדות שאור ביהמ"ק מוכן רק לבנ"י. לכן אח"כ באו בניך וטהרו מקדשך והדליקו נרות. פי' שחזר האור למקומו. וכן איתא במדרש כי המשכן וביהמ"ק הי' טובה לכל העולם. ואם היו מניחין בנ"י במקדשם היה יוצא משם אורה לכל העולם. ובהתקרבותם למקדש וימנע מרשעים אורם ובזה החשיכו גם לבני ישראל: וכתיב ימין ושמאל תפרוצי זרעך גויים יירש. כי הימין מיוחד לבני ישראל כו) ולפי שעשו היונים פרצה במקדש. כמ"ש ובאו בה פריצים לכן כשגברה מלכות חשמונאי עשו פרצה בהם ונעשה גם משמאל ימין כמשרז"ל כשישראל זכאין אף השמאל נעשה ימין. וזהו הבינו חכמי הדור שהיו בלשכת הגזית שהוא עת לפרוץ בשמאל ולירש נחלת גוים. וע"ז כתיב לא תסור כו' אשר יגידו לך ימין ושמאל ודרשו חז"ל אפילו יאמרו לך על שמאל שהוא ימין. כי לכל זמן ועת. והם הבינו כי הוא עת להמשיך אור גם בשמאל. וזה כח תורה שבע"פ. ורמזו מזוזה בימין נ"ח משמאל. מזוזה בחי' תורה שבכתב בחי' מרע"ה שהוריד תורה מן השמים ונתנבא בזה הדבר אספקלריא המאירה. ונ"ח משמאל בחי' יהושע שהי' מכבש ארץ שבעה אומות שורש תורה שבע"פ. ונביאים שנתנבאו בכה אמר ה' אספקלריא שאינה מאירה. וב' אלו הם בחי' זרח ופרץ. שכ' ז"ל שפרץ רומז ללבנה שלפעמים פרוצה והיא מלכות בית דוד שעושה פרצה באומות עעכו"ם: מצות חנוכה נר איש וביתו. שצריך לקבל הארת החנוכה להתלהב הלב לעבודת השי"ת בימים הללו שנעשה לנו נסים לקיים מצותיו. וכאשר חכמים הגידו הי' תפוס נ"ח ועומד לא עשה כלום. כי צריכין להיות מוסיף והולך ע"י הנ"ח כמ"ש לכו ונלכה באור ה'. ולמ"ד פוחת והולך הוא בבחי' סור מרע: בחנוכה קורין בנשיאים. דכ' זאת חנוכת המזבח כו' המשח אותו מאת נשיאי ישראל. העיד הכתוב כי חל קדושה על המשכן בכח התקרבות הנשיאים. כי כל בנין המשכן ומקדש היה עדות שיש למעשה בנ"י חלק בקדושה עליונה כמ"ש בגמ' מחוץ לפרוכת העדות וכי לאורה צריך כו' עדות הוא שהשכינה שורה בישראל מה עדות נר מערבי כו'. והענין הוא כי כל הנהגת בני ישראל במדבר למעלה מן הטבע. ה' הולך לפניהם. ולכן אמרו וכי לאורה צריך ומה הי' נצרך להיות נס בנר מערבי להיות דולק כל היום. והלא יכול להיות נר מאיר מעצמו במשכן עפ"י נס. רק שזה העדות שחל מעשה הנס כפי הכנת בנ"י כמ"ש יערוך אותו כו'. וזה רמז נר מערבי להיות התערבות מעשה נסים בהכנת האדם. זה עדות שהשכינה שורה בישראל דייקא. וזה עצמו הי' ג"כ בנס דחנוכה שנשאר שמן על יום אחד ונעשה בו נס דייקא. וזה עיקר העדות שבהדלקת הכהן נעשה נס. ומיושב קושית הב"י כי לא הי' נס בלילה הראשונה. ואדרבה זה עיקר העדות שלא הי' דולק בנס רק בהשתתפות מעשה הכהן. וכן הי' בענין המלחמה מסרת גבורים ביד חלשים כו'. הגם כי לא הי' עפ"י טבע א"כ הי' יכול להיות שיהי' להם מפלה ומיתה במקומותיהם. רק שרצה הקב"ה להיות נעשה הישועה באמצעיות בנ"י. וזה עצמו שם חנוכה כמו חנוך לנער עפ"י דרכו. כי הקב"ה עושה הנס באמצעיות בנ"י להרגילם להתמשך אחר הנהגה עליונה. משל המלך שאוחז יד בנו ועושה בידו בעצמו נקמה בשונאיו. וכן גם עתה מתעורר הנס בשמים במצות הדלקת נר חנוכה. ולכן מברכין להדליק נר חנוכה ולא אמרו להדליק נר בחנוכה. רק שיש למעלה נר חנוכה. ובנ"י מדליקין אותו הנר בכח מעשיהם למטה כנ"ל: <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף