עריכת הדף "
שפת אמת/חנוכה/תרמח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרמ"ח'''}}}}=== ב"ה לשנה אחרת קבעום ועשאום י"ט בהלל דכתיב הללו עבדי ה'. כי מי שמקבל באמת עול מלכותו ית"ש הוא מלא שירה וזמרה לכן הלל גי' שם אדנ"י ולכן בשנה אחרת שיצאו מתחת ידי עבדי יון ונעשו עבדי ה' הרגישו שמחה בנפשותם. ולכן לא קבעוהו למשתה ושמחה כי השמחה בימים אלו מתוך עבדות ה' בלבד. ותקנו המצוה בנרות ע"ש נר מצוה כי ביטלו היונים אותם מכל המצות. והמצות הם בעשי'. נר מצוה תורה אור דרך חיים תוכחות מוסר הם שלש עיקרי עבודת האדם. בדיבור ומעשה ומחשבה. תורה אור ומצות במעשה נק' נרות. ודרך חיים הם המדות טובות שנקבעו בנפשות בני ישראל. ועתה הישועה במצות במעשה בפרהסיא. וזהו פרסומי ניסא. ובודאי דור ההוא היו עובדי ה' באמת והיו מצירים מאוד מביטול המצות כמ"ש עמדת להם בעת צרתם. רבת. דנת. נקמת. שהי' נוגע להם מניעות המצות עד הנפש. ומסרו נפשם באמת כדאיתא מה לך יוצא לסקול על ששמרתי את השבת שמלתי את בני. ולכן עשה להם הקב"ה נסים שיוכלו לקיים המצות. דלכאורה קשה אונס רחמנא פטרי' ומה הי' צריך לעשות להם נסים רק שהיה נוגע להם עד הנפש. וכמו שהי' חביב בעיניהם מצות השי"ת כך הי' חביב לפניו ית' קיום מצותם ועשה להם נסים שיוכלו לעשות לפניו ית' המצות. והימים שנקבעו לימים טובים הם ישועה לדורות כי יש לנו לידע מה שהרשעים עתה מניחין לנו במצותינו. הוא בכח שפעלו הדור ההוא. כי הקב"ה מכין רפואה קודם המכה וח"ו עתה לא הי' לנו תקומה בגזירות כאלו ה' ישמרנו רק שדור ההוא הי' מוכן להיות נושעים עפ"י נס לכן אומרים בימי מתתיהו כשעמדה כו'. והלא מקודם היו הגזירות רק כל הגזירות היו מצד שמתתיהו ובניו היו מוכנים להיות הישועה על ידם ודוק כי קצרתי: בענין מצות חנוכה על הפתח. וענין מהדרין ומהדרין מן המהדרין. כי בודאי בימים הללו נפתח שערי בינה וקדושה רק כפי עבודת האדם להיות כל ימיו משתוקק לשמוע דבר ה' כמ"ש אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי ואז כשבאים ימים כאלו יכול לקבל אותן ההארות. ומהדרין מן המהדרין כענין שדרשו דלת לפנים מדלת. ובמ"א כתבתי כמו שמצינו בנרצע שקנה אדון לעצמו לכן אל הדלת שהיו עדים שאמרתי עבדי הם כו'. כמו כן עתה שבני ישראל זכו לצאת מתחת אדון זר לכנוס בכלל עבדי ה' קבע לנו הקב"ה עדות על הדלת. ושם המצוה לרצע האוזן ולפגום השמיעה משום דכפי קבלת מלכותו ית' כן זוכין לשמוע קול תורה. וזהו הרמז מזוזה בימין דהוא שמע ישראל ונר חנוכה משמאל שנכנסנו בכלל עבדי ה' ומוכנים לשמוע לו ולשקוד על דלתותיו מכלל שע"י הסרת מלכות שמים נפגם השמיעה ק"ו מדה טובה המרובה שע"י כניסות לכלל עבדי ה' זוכין לשמוע דבר ה'. והשי"ת יתן וזכות חנוכה יסייע לנו לקיים בנו מאמר הכתוב עבדי הם שטרי קודם לבטל מעלינו עול מלכות הרשעה בב"א וכן יהי רצון לפניו ית"ש: קבעום ועשאום י"ט בהלל והודאה. דאיתא במדרש תהלים הודו לה' כל"ח חסד שהקב"ה עושה לבנ"י אינו לשנה ושנתים רק לעולם כמ"ש חסדי ה' כי לא תמנו וכ"כ וחסד ה' מעולם ועד עולם כו' ע"ש. פי' שע"י הלל והודאה יכולין לעורר כח הנס והחסד לעולם. לכן הודו לה' יאמר נא ישראל. יראי ה' כו' שבכוחם לעורר אלה החסדים תמיד בכח הודאה ובכח המצות המיוחדים לאלה הנסים כמ"ש לזוכרי פקודיו לעשותם. להם נמצא חסד ה' מעולם ועד עולם. וכמו כן הי' באותו הדור שבכח הלל והודאה קבעוהו לדורות. ואיתא בגמרא הלל יש בו לשעבר ולעתיד כו'. פי' שבכח ההלל לעורר הנסים והחסדים שהקב"ה עשה לנו כבר. וגם מה שעתיד לעשות לנו כמ"ש במ"א מזה כי לפניו ית' עבר ועתיד הכל אחד וכאשר עשה לאבותינו החסדים הי' ישועה לכל הדורות ויש לכל הדורות חלק בהם רק כפי מה שמצויר הנס והחסד בעיני האדם כך מתעורר אצלו החלק השייך לו וכן בכלל הדור וחז"ל רמזו לנו שע"י הלל והודאה נוכל להתדבק בהנס: איתא במדרשים כי המשכן נגמר בכ"ה בכסליו והוקם בניסן ושילם הקב"ה לכסליו ימי החנוכה. וכן אמרו במשנה בחנוכה קורין בנשיאים. וע"ש בפסיקתא שמביא הפסוק מה גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך. והענין הוא כי מצד ההכנה שהי' במשכן עד שלא שרתה בו השכינה יוכל להיות הארה גם בימים השפלים שאין לנו כח להשיג הארה מהמשכן והמקדש כמו שהי' בבנינו כששרתה בו שכינה. והקב"ה וב"ש משלם לעושי רצונו על הרצון וההכנה ועל כל מחשבה ותנועה טובה שכר פרטי לכל דבר. והנשיאים שהכינו הקרבנות לחנוכת המזבח והגם שעדיין לא הי' השראת השכינה. הי' זה הכנה להיות לנו הארת המנורה והמקדש אפילו שאין ביהמ"ק קיים. שהמעשה הוא דבר בפ"ע והכנה ומחשבה ג"כ בפני עצמו. ורמזו ג"כ טבוח והכן רמז על חנוכה שכח חנוכה הוא ההכנה ומסתמא כיון שהוא הנס האחרון עתיד להיות בכח זה הכנה לגאולה העתידה כשיהי' לנו התלהבות ותשוקה גדולה בהלל והודאה כמ"ש פתחו לי שערי צדק כו' אודה: בשם אדוני מו"ז ז"ל על מה שתקנו בהלל והודאה כי זה עיקר כחן של בני ישראל. ואיתא במדרש כי אדם הראשון אמר לכל הבריאה בואו נשתחוה נכרעה כו' והיינו שהוא הי' כולל כל הברואים ובהכנעת עצמו נכנעו כולם. אך אחר החטא שנתערב טוב ורע נבחרו בני ישראל. ותיקן מרע"ה זאת לבנ"י. ולכן אומרים בקבלת שבת לכו נרננה כי מרע"ה נותן זה הכח לבני ישראל בכל שבת כדאיתא לך והודיעם עכ"ד ז"ל. וכ"כ עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. כי לא כל מי שרוצה יכול לספר תהלות ה'. רק בנ"י שנבראו לכבודו בלבד. וגם לא כל הזמנים מסוגלים לזה רק השבת קודש שנקרא סהדותא. וכ' מכנף הארץ זמירות שמענו והוא ארץ ישראל שכולל כל המקומות וכמו כן בנ"י כוללים כל הנפשות כמ"ש במ"א והרשעים מעכבין שלא יוכל להתגלות כבודו ית' בעולם. ולכן באיבוד הרשעים מתחזקין בנ"י בהלל והודאה. ויתכן ג"כ לרמוז מכנף הארץ על ימי חנוכה שהוא הנס האחרון שהי' בדורות השפלים. ואיתא הבוחר בשירי זמרה הוא ג"כ השיריים. שבודאי עיקר השיר הי' בזמן המקדש משוש לכל הארץ. אבל נשאר רשימה ושיריים בפיהם של בנ"י. ויתכן ג"כ שהי' מדה במדה על ידי שהרשעים העיזו פניהם לבטל השיר גם בהיות המקדש קיים. לכן נקם השי"ת נקמתינו והשאיר לנו שירות ותשבחות מעין השיר שבמקדש גם עתה שאין לנו בהמ"ק: איתא בס' של"ה טעם שנקרא חנוכה שהוא חינוך העולם ממש שכל העולם נברא רק לכבודו בשביל התורה ומצות והרשעים שרצו להשבית המצות החריבו העולם. וכשחזרו בני ישראל לקיום המצות כאלו נתחנך העולם ע"ש. ויתכן ג"כ לרמוז כי באמת עוה"ז הוא רק חינוך לעוה"ב. כאשר חז"ל רמזו העוה"ז דומה לפרוזדור בפני העוה"ב וצריכין לעשות עוה"ז טפל והכנה לעוה"ב. וזה רמז הפתח כמ"ש חז"ל פתחו לי כחודה של מחט. היינו קצת עבודת השי"ת שיש בעוה"ז ואני אפתח לכם כפתחו של היכל הוא בעוה"ב ובג"ע. וכמו קטן שמחנכין אותו מעט מעט כדאיתא ברמב"ם המשל מתוך שלא לשמה בא לשמה. כן הוא כל העבודה בעוה"ז אינו בשלימות האמת. רק הכל חינוך ורגילות לזכות להיות לנו מהלכים בין העומדים לפניו ית' במרום: איתא כי היונים בקשו לבטל חודש מילה שבת. כי עמדו להשכיחם תורתך. ואלה הג' הם בחי' זכרון. כי מילה זכרון בנפש. ושבת זכר למעשה בראשית וכתיב בו זכור. וחודש נקרא ג"כ יום הזכרון. כדאיתא בגמ' זכרון אחד עולה לכאן ולכאן דכ' והי' לכם לזכרון ע"ש. והוא זכירה בשנה כי הזמן נתחדש בכל חודש כסדר מזלות הרקיע: רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם. הוא כמ"ש הוא עד הוא הדיין הוא בעל דין ואיתא מי הם משנאיו של הקב"ה הקמים על בנ"י ולאשר בני ישראל הי' כל שנאתם לשמו ית' לכן נעשה הקב"ה הבע"ד: מסרת גבורים ביד חלשים כו'. הוא כמ"ש ה' לי בעוזרי ולא כתיב ה' עוזר לי רק בעוזרי. פי' שהקב"ה מושיע ע"י האדם עצמו להיות נעזר על ידי עצמו. וע"י שבנ"י יודעין היטב כי לא בכחם ועוצם ידם הוא. לכן השי"ת עוזר להם בזה האופן שיהיו המה העושים. ועי"ז ואני אראה בשונאי. כי כשאין בעל הנס זוכה להנס בעצמו אינו כדאי לראות במפלת הרשע כמ"ש גבי לוט אל תביט אחריך. אבל כיון שה' לי בעוזרי כנ"ל לכן אראה בשונאי. וזה ענין הישועות והנחמות שנתנחמו בנ"י על הגלות כי כל מה שהיו מתענים תחת ידיהם הי' כדי שעי"ז יוציאו מכח להפועל אלה הנפלאות כי באמת כל גלות הוא להוציא נצוצי קדושה שנבלע שם. ונעשו בנ"י שלוחים לזה. וכשבא הגאולה יודעין ומבינים למפרע כל צורך הגלות והפעולה שעשה הקב"ה על ידי בנ"י. והאמת כי הגלות ע"י חטא הקודם שעי"ז נתפזרו הארות מבנ"י למקומות אחרים. לכן צריכין בנ"י להתפזר בגלות לקבץ אלה הנצוצות. וזה ענין שתכלה רגל מן השוק אותו הפסיעה גסה שפסעו בחטאם חוץ ממקום הראוי. והשי"ת יתן ונתקבץ מארבע כנפי הארץ לארצנו במהרה: כשעמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם כו'. דאיתא במדרש תהלים בפסוק למה רגשו כו' ננתקה את מוסרותימו כו'. כי כשבאין הרשעים לבטל עול תורה ומצות מבנ"י כמ"ש על ה' ומשיחו. אז יושב בשמים ישחק ע"ש. כי לא די להם שמשעבדין גופות בני ישראל ורוצין עוד לבטל עול מלכותו ית' מעלינו לכן בדין הוא שינקום הקב"ה נקמתינו מהם. וזה הי' עיקר עצת הרשעים הללו. וגם עתה בדורות הללו הרשעים קמים לבטל עול תורה והוא סימן לבוא עת מפלה שלהם. דאיתא מלכות הרביעית כולל כל הג' מלכיות לכן ראה דניאל חי' רביעית בפ"ע ע"ש וממילא סוף המלכות שלהם באים להשכיח מאתנו ח"ו תורת ה' ומצפין אנו שירחם הקב"ה עלינו במהרה וינקום נקמתינו מהם: קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה. דכתיב הושיענו וקבצנו והצילנו כו' להודות לשם קדשך להשתבח בתהלתך. כי ע"י שנתערבים בגוים א"י להתקבץ. ונמצא ע"י הגאולה שהצילנו הקב"ה מת"י. אח"כ נתאחדו נפשות בנ"י. וההודאה היא על ההצלה. ואח"כ להשתבח בתהלתך הוא שהרגישו אח"כ שחזרו להתקבץ להיות השראת השכינה בתוכם. כי הלל למעלה מהודאה והודאה הוא אפילו כשאנחנו מרוחקים. והלל הוא הרגשה בעצמותם כמ"ש להשתבח. [ויתכן ג"כ כי הלל הוא לדורות הראשונים שהיו בזמן המקדש אחר הנס. והודאה הוא גם לדורות השפלים שאין מרגישין כל כך] ובאמת הצילנו הוא כמו ויצל מקנה אביכם. שהקב"ה יציל לנו הנ"ק שנתפזרו מאתנו למקומות אחרים אשר על כן ירדנו בגלות כמ"ש לעיל. וכשנוציא השייך לנו נחזור לקיבוץ הראשון בב"א: ענין קריאה דחנוכה בנשיאים. דכתיב קח מאתם ואיתא במדרש מאתם הי' שכוונו מעצמם לרצונו ית' ויששכר נתן להם העצה ע"ש דכ' ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. וכמו כן במצות חנוכה שחדשו החכמים כמ"ש בני בינה ימי שמונה קבעו. וחינוך הנשיאים הי' הכנה לכל הקרבנות אח"כ דאיתא עושי דברו לשמוע בקול דברו וכן הוא לעולם הנהגת בנ"י שצריכין מקודם לפתוח הדרך וזהו נק' חינוך. אח"כ זוכין לשמוע בקול דברו שאחר מעשה הנשיאים כתיב ובבוא משה כו' וישמע את הקול. וכמו כן הבינו החכמים שימים אלו מתוקנים לדורות למצות נר חנוכה כמ"ש לשנה קבעום כו'. וח' ימים הוא סימן שהוא הכנה לגאולה העתידה כדאיתא לימות המשיח כנור של שמונה נימין ומצוה זו הוא חינוך והקדמה להגאולה שע"ז אמרו דברי חכמים כדרבונות כו' שמלמדין דיעה ומחנכין אותנו להיות מוכן לקבל הישועה שתבוא אלינו במהרה: <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף