עריכת הדף "
שפת אמת/חנוכה/תרמה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרמ"ה'''}}}}=== ב"ה '''בענין נס דנרות שהי' בחנוכה.''' דאיתא וחושך זה יון שהחשיכה עיניהם של ישראל דאיתא להשכיחם תורתך ולהעבירם מעל חוקי רצונך. כי אור הוא רז ופנימיות התורה ומצות שהוא דביקות בהשי"ת. והם היונים רצו להשכיח העיקר. ומעט חכמה שהי' להם אמרו שאין בתורה. רק חכמה בלבד. וזהו שהחשיכה עיניהם של ישראל שהוא הדעת והחכמה ועירבו בזה החושך. כאשר אמרו לפרש להם התורה יונית. ובאמת עי"ז באין לשכחה כי בפנימיות יש תמיד התחדשות. ולכן נעשה הנקמה בהם בנס דנרות שהאיר הפנימיות והסוד ובאין אל ההתחדשות. ולכך נקרא חנוכה. ומסתמא הי' אז צדיקים גדולים שהבינו זאת החשכות והתערובות שעירבו היונים. וע"ז הוסד הפסוק קוה קויתי ה' ויט אלי כו' ויעלני מבור שאון מטיט היון שהוא התערובות הפסולת וחכמה חיצוניות בחכמת התורה ואח"כ כשעזר להם ה' ויתן בפי שיר חדש כו': שמעתי מפי מו"ז ז"ל בהלל והודאה הי' בחי' יוסף ויהודה. דהנה כ' רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ויתכן שזה רומז ליהודה שהוא בחי' הודאה ונעים זמירות ישראל. וחרב הוא יוסף חגור חרבך על ירך. וכ' חרב נוקמת נקם ברית. וכ' בחרבי ובקשתי. והוא ב' הכוחות. של יוסף שנק' חרב. ויהודה שנק' קשת. כדאיתא בקשתי זו בקשה. ואיתא במדרש תולדות קשתך זה יון דכ' דרכתי לי יהודה קשת כו' ועוררתי בניך ציון על בניך יון. והחילוק שבין חרב לקשת כי חרב הוא מלחמה פנים בפנים והוא הצדיקים הגדולים שיש להם כח להלחם. אבל נמצא מי שאין לו כח הזה כדאיתא במדרש אין בי כח להלחם אלא אומר שירה והם נופלים וזהו נק' קשת שהורג בעורף כמ"ש ללמד לבני יהודה קשת כו' ידך בעורף אויביך ע"ש בפרש"י בשמואל ב'. ועשו הי' כלול מכל הד' מלכיות כדאיתא שכותבת טרוניא מכולן. ולכן הוצרך יעקב אע"ה להלחם עמו בכל מיני כלי זיין כמ"ש מיד האמורי זה עשו שעשה מעשה אמורי. והקשת מכוון להלחם עם היונים שהם באין בערמומיות בחכמת יונית והי' העצה בבחי' הודאה והם נופלים מעצמם ע"י שנקמת את נקמתם כנ"ל: ובפסיקתא לחנוכה ויהי ביום כלות משה כו' אכתוב לו רובי תורתי כו' יבואו היונים ויאמרו אנו ישראל כו' כמו זר נחשבו כו' ע"ש. דאיתא אסתר סוף כל הנסים והאיכא חנוכה ניתן לכתוב קאמינא. נמצא נס דחנוכה הי' בחי' תורה שבע"פ לבד. ואז הי' עיקר חכמי המשנה הקדמונים סוף אנשי כנה"ג. לכן קבעו להלל ולהודות כי לא ניתן לכתוב רק לספר פרסומי ניסא בפה. כי היונים אמרו לכתוב להם התורה יונית ורצו להתערב בחלקן של בנ"י. אבל באמת לבנ"י יש התקשרות אל התורה בעצמותם וזהו בחי' תורה שבע"פ. ובודאי הי' ליונים קצת חכמה ובזה הכח נתפרש התורה יונית. אבל גם זה הכח ניתן לבנ"י. וע"ז נותנין הלל והודאה. דכתיב יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם. זהו כמו תנאי כשיתבטלו לבני ישראל כמו שבנה כורש המקדש. אבל אח"כ שפרצו פרצות במקדש נדחו היונים לגמרי. וזכו בנ"י באותו ההארה שהי' נמצא ביפת. וע"ז דרשו חז"ל בפסוק עת אשר שלט האדם באדם לרע לו. ולכן יש להודות על זה עצמו שעמדה מלכות יון הרשעה עלינו ועי"ז נכנס לשון יון ג"כ בקדושה. וכתיב שקר החן והבל היופי אשה יראת ה'. היא כנס"י. היא תתהלל. כי החכמה שאינה לשם שמים היא הבל. וענין הלל והודאה הוא העדות על בנ"י שיש להם השתתפות ב' הבחי'. שהגם שהם מתרוממים יש בהם ההכנעה. וממעטין עצמם. וזה הלל והודאה. ולא יוכל להמצא זאת באומה אחרת כלל. ואפשר לכך קורין בחנוכה בנשיאים כי התנדבות הנשיאים הי' דבר גדול שכוונו בעצמם לרצון השי"ת לקרב פרטי הקרבנות זהב כסף וקרבנות וקטורת וכוונו לדעת המקום ב"ה. וזהו עדות שיש לבנ"י בעצמותם דביקות בהשי"ת ותורתו ואינו להם בחכמה בלבד. ולכן ניתן התורה שבע"פ לברר שיש להם חלק בתורה. ואם לאו כמו זר נחשבו. שהיונים שאמרו שיכולין לידע חכמת התורה והמה זרים אבל בנ"י יש להם דביקות בעצם התורה כנ"ל: איתא במדרש כי בחנוכה יש עוד הארה ממעשה המשכן שנגמר בכ"ה בכסליו ושילם הקב"ה ליום זה היו"ט דחנוכה. והענין דאיתא כל מצות שקיבלו עליהם בשמחה עדיין עושין בשמחה. ובאמת בכל נדבת המשכן וביהמ"ק התנדבו בני ישראל בשמחה גדולה כמבואר בפסוק וא"כ ע"כ שנשאר מזה לעולם גם אחר שחרב המקדש. וכעין שכ' חז"ל שהמשכן נגנז. וממילא נמצא לפעמים הארה ממקום הגנוז כמ"ש מו"ז ז"ל כעין זה שבש"ק שאמרו שנק' מתנה טובה בבית גנזיו. מאיר אז מנרות המנורה. וכן נראה שלכך קורין פרשת הנשיאים בחנוכה להזכיר זכות בנ"י שחנכו המשכן בשמחה רבה. והקבלה בשמחה נשאר לעולם כמ"ש חנוך לנער וכו' גם כי יזקין לא יסור לכן נשאר הארה גם עתה: איתא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל ובעה"ב בטלית מצויצת באמצע. יש לרמוז על מפלת היונים דאיתא במד' בפסוק ויקח שם ויפת השמלה כי בני שם זכו לטלית של מצוה. ויפת למלבוש נאה בגשמיות. ועי"ז שהיה מיוחד קצת יופי ביפת וברשעתם ניטל מהם וניתן לבני ישראל ע"ז רומזין בציצית אצל נר חנוכה: '''קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה.''' כבר כתבנו פי' קבעום בשמים ועשאום למטה. וזהו הלל והודאה. כי לא בכל עת יכולין לומר הלל כדאיתא בגמ' האומר הלל בכל יום כאלו מחרף ומגדף רק שבעת הזאת נפתח השערים בשמים ויכולין לומר הלל. והודאה הוא על הישועה שלמטה בארץ. וכ' נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי. פי' כי הנהגת השי"ת העיקר למעלה אעפ"כ בני ישראל זוכין להרגיש גם למטה בכל עת שמתחדש למעלה איזה הנהגה. וזהו נר לרגלי דבריך הנהגה שלך אבל עיקר האור לנתיבתי הם הנתיבות והדרכים שיש לשורשן של בני ישראל למעלה והישועה שלמטה היא רק כלי ונר להיות מכוון להאור שלמעלה שבנ"י הם הכלים שעל ידם הקב"ה פועל ישועות למעלה. ולמטה נקרא נר: בברכת שעשה נסים לאבותינו משמע בגמ' דקאי על נס הנרות. ולכאורה לא מצינו ברכה על נס כדי לקיים המצוה ואונס רחמנא פטרי'. וגם מה שייך שיצטרך השי"ת לעשות נסים כדי לקיים את המצוה. אבל נראה כי הלשון ממש כפשוטו נסים לאבותינו שבני ישראל היו אז שפלים כמ"ש שהחשיכו עיניהם של ישראל. לכן אחר שכילה הקב"ה מלכות יון עשה לנו נסים כדי לרומם נפשות בנ"י וקיבלו עליהם מחדש עול מלכותו להיות עובדי ה' בשמחה וע"י הנסים נתחנכו מחדש לעבודת השי"ת. ולכן נק' חנוכה. ובזה א"ש מ"ש לשנה קבעום כו' ומקשים אמאי לא מיד אבל על נס של מצוה לא שייך לקבוע יו"ט כנ"ל. רק אח"כ ראו שהקב"ה עשה הנסים כדי לרומם אותם כמ"ש במ"א פי' נתת ליראיך נס להתנוסס. וראו שלולי הנסים לא היו יכולין להתחזק בעבודת ה' ובאלו הנסים החי' את נפשותם לכן קבעו ליו"ט כנ"ל: היונים היה להם עזות ולכן מייחס להם הפסוק תואר נמר וכאשר שמעתי ממו"ז ז"ל דכ' בי' מיעוהי וירכתי' די נחש דאיתא בגמ' מי שאינו כורע במודים שדרתו נעשה נחש לכן תקנו הודאה שאחר שיצאו מתחת יד יון היו יכולין לכרוע כראוי להשי"ת כו'. ויתכן עוד שבנ"י לקחו אח"כ מאתם מדת העזות שנצרך לעבודת ה' כמאמר הוי עז כנמר קל כנשר כו'. והם הכחות שנוטלין בני ישראל מהמלכיות. ועל מדת התחזקות הנ"ל תקנו הלל. ועל ההכנעה הודאה: '''מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל'''. דאיתא בגמרא בפסוק מחוץ לפרוכת העדות יערוך עדות הוא שהשכינה שורה בישראל. כי ע"י התורה זכו בני ישראל להשראת השכינה כדאיתא במדרש תרומה לקח טוב נתתי שהמוכר נמכר עמו כו'. וכיון שהתורה נשארה תמיד בישראל הגם שבזמן המקדש היה מתגלה פנימיות התורה ולכן היתה השכינה במקדש בהתגלות ומ"מ לעולם התורה נשארה בישראל ממילא יש ג"כ ענין שכינה בישראל כמ"ש חז"ל גלו לבבל שכינה עמהם כו'. וכמו שבעת שנכנסו היונים להיכל נסתלקה הקדושה כמ"ש ובאו בה פרוצים וחללוה. כמו כן ע"י עבודת בני ישראל בתורה ומצות יכולין להמשיך הקדושה בכל מקום שהם. וכמו שהי' לוחות העדות בפנים ומנורה סמוכה לפרוכת העדות. כן הנר חנוכה אצל המזוזה שהוא עדות שנתן הקב"ה לבנ"י שבכל דירה מישראל נמצא נקודה קדושה. וקבע להם פרשה שבתורה אצל הפתח ובכח עדות זה יש נר חנוכה בשמאל. ומצינו בנרצע והגישו אל הדלת ומזוזה. ואמרו חז"ל דלו"מ שהיו עדים שאמרתי לי בני ישראל עבדים וזה קנה אדון לעצמו ירצע בפניהם. ומדה טובה מרובה ובנ"י שמקבלין בכל יום מלכות שמים ומצפין לצאת משעבוד מלכיות לקבל עול מלכותו ית' בלבד קבע להם הקב"ה זה העדות במזוזה. ולכן בחנוכה שיצאו ממלכות יון וזכינו להיות נקראים עבדי ה' ולא עבדי יון קבעו מצות נ"ח בפתח כנ"ל: <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף