עריכת הדף "
שפת אמת/חנוכה/תרמא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרמ"א'''}}}}=== ב"ה חז"ל עשו עיקר מנס דנרות הגם כי הי' הרבה נפלאות במלחמותיהם שיצאו מתחת יד מלכות יון רק הענין הוא עפ"י מ"ש שקבעו להלל ולהודות. והודאה הוא על מה שיצאו מתחת יד הרשעים. והלל הוא על שנכנסנו ת"י מלכות שמים כמ"ש הללו עבדי ה' ולא עבדי יון. וצריך להיות עיקר השמחה מה שיצאנו לחירות כדי שנוכל לקבל אח"כ מלכות שמים. ולכן על ידי הנס דנרות שהשי"ת קירב אותנו אח"כ בחיבה יתירה ע"ז נותנין השבח במ"ש ואח"כ באו בניך לדביר ביתך כו' פי' שמיד חזרנו למדריגת בני ישראל כראוי דכתיב עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו ורק בגלות א"י לפתוח הפה להלל ולהודות לפניו ית' ע"י שכפותין באחרא. ומיד שיצאנו לחירות יש לפתוח הפה בהלל והודאה. ולכן עשו חכמי הדור עיקר הזכרון בנרות להראות זאת כי עיקר השמחה מהגאולה ע"י שזכינו לחזור להסתופף בבית אלקינו. והאמת כי הגאולה הוא כפי זכות הדור. ובלי ספק דור ההוא הי' עיקר צער שלהם בגלות על חלישות דעתם בעבודת ה'. אם כי בלי ספק היו משתעבדים בגופם ג"כ. אבל כתבו לנו לזכרון שביטלו מהם שבת מילה חודש כו'. כי זה הי' עיקר צער שלהם. לכן זכו ג"כ לגאולה באופן זה להיות נשאר קבוע הארת הגאולה בהאיר עינינו בתורה ועבודת ה'. ומהם יש לנו ללמוד בגלותינו עתה. אם כי רבו מכאובינו. יש לשכוח הכל ולהתאונן רק על מיעוט עבודת השי"ת. כי כפי צער הגלות כן יהי' הגאולה כי הגלות הוא הכנה אל הגאולה כנ"ל: חנוכה ופורים הם הארות מרגלים. רק הג' רגלים המפורשים בתורה הם תורה שבכתב. ויש נגד זה ג"כ רגלים מתורה שבע"פ. והם אורות המקבלים כדמיון אור הלבנה שהיא מאור החמה כידוע. כן ע"י כוחן של בנ"י בקבלתם היו"ט כראוי. נשאר מכל יו"ט רשימה בכנס"י. ובכח זה הוציאה כנגדן רגלים אחרים. וחנוכה הארה מחג הסוכות. ופורים מחג השבועות. ומחג הפסח מקוים אנו להיות עוד כמ"ש כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. ובמ"א פרשנו רמז בפ' אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח שהם בחי' חנוכה ופורים. שהקרנות אינם גוף המזבח רק הארות המתפשטים והם בחי' חנוכה ופורים. והבן: במאמר '''קבעום ועשאום י"ט בהלל.''' דכתיב נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה. כי בנ"י הם כלים מוכנים לקבל הנסים ונפלאות וזהו להתנוסס שנמשכים אחר הנס ומקבלים הארת הנס כראוי. כי תכלית הנסים שעשה עמנו הבורא ית' הוא כדי לרומם את נפשותינו ללמוד לגבור גם נגד הטבע. כמו שהוא מנהיג אותנו למעלה מהטבע. ובנ"י אז נמשכו אחר הנס והרימו את הזמן. וזהו פי' קבעום שהעלו אותן הימים וקבעום בשורש העליון ונעשו מהם ימים טובים כענין המחדש בטובו כו'. כיון שדביקים בשורש נק' יו"ט כנ"ל. וזהו שמשבחין אותם בני בינה ימי שמונה קבעו שיר היינו שקבעו להיות הימים ימי שיר ורננה גם בשמים. וזהו העדות שבנ"י ראוין לקבל הנסים דאיתא לא עביד רחמנא ניסא לשיקרא. וכל נס צריך להיות קיים לעד. ולכן בנ"י מיוחדין להנסים שנשאר אצלם הארת הנס לעולם. וזה אמת. כי דבר הפוסק הוא כזב ולא אמת. וזהו מפני קושט סלה: שם חנוכה כי קיבלו עליהם עול מלכות שמים מחדש כי כל גלות הוא כמו עיבור שצריך להיות נולד דבר חדש לכן יש חבלי הריון ולידה כמ"ש כמו הרה תקריב ללדת כו' וכן איתא במ' ע"פ מכור הברזל ממצרים כמו שקשה להוציא העובר ממעי האם כו'. וכמ"ש גר שנתגייר כקטן שנולד. לכן אחר שיצאנו מתחת יד יון ונכנסנו בכלל עבדי ה' הי' דרך חדש שצריך להתחנך. וגם מצינו כשהקב"ה עושה נס לבנ"י ואומרים שירה נמחלו להם עונותיהם ע"ש פ' בשלח ובשירת דבורה בשופטים. כן הכא שקבעו להלל ולהודות נמחל להם הכל ונעשו כבריה חדשה: ענין הנס דחנוכה. כי בנקל הי' שיהי' נשאר פך שמן על כל הימים ולמה הוצרך השי"ת לעשות נס. רק בנ"י אז היו צריכים להארת הנס שהיו כ"כ משועבדים ת"י מלכות יון הרשעה והי' צריך לרומם את נפשותיהם. והרי צריכין להבין איך הי' בכח הרשעים להשכיח את בני ישראל התורה. רק ע"י שיש קצת אחיזה ליון שהתירה התורה לכתוב יונית כדרש יפת אלקים ליפת כו'. ומצד זה השייכות שהי' להם היו רוצים להשכיחם תורתך כי אם היו רוצין להכניע ת"י בנ"י הי' להם חלק בקדושה. וכל זה עדות כי התורה שייכה רק לבנ"י. ומה"ט עשה כן הבורא ית' שלא לתת להם פתחון פה כו' כמ"ש חז"ל גבי בלעם הרשע. ובזה מיושב מה דקשה לפי מה דאיתא שהי' צער גדול לחכמים מה שהוצרכו לכתוב התורה יונית בגזירת תלמי המלך. א"כ אחר ביטול מלכות יון הו"ל לחזור ולאסור לכתוב התורה יונית. ובאמת נשאר היתר זה לעולם. אכן באמת כל הצער שלהם הי' על ידי שהבינו כי מחשבותם לרע כדי שעי"ז יהי' להם כח להשכיחם תורתך כו'. ולכן היו צריכין שיעשה להם הקב"ה נסים ונתרוממו מהטבע וממילא בטל אותו כח ושייכות שהי' להיונים. והי' להם מפלה. ושוב אחר מפלתם אין חשש במה שנכתבה יונית. ואדרבה הי' הכל סיבה כדי לדחותם שלא יהי' להם חלק בקדושה. ואפשר זה הרמז נר חנוכה בשמאל כמ"ש למיימינים בה סמא דחיי ולמשמאילים סמא דמותא. וכן הי' שהתורה שנותנת חיים לעושי'. ולרשעים הללו הי' סמא דמותא ע"י שהי' מחשבותם לרע כנ"ל: יו"ט בהלל והודאה. כי בגלות א"י לפתוח פה כראוי בהלל והודאה לפניו ית'. כי כמו שבני ישראל מיוחדים להללו כמ"ש עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו. כן א"י וביהמ"ק מיוחד להלל ה' כמ"ש בית קדשינו כו' אשר הללוך אבותינו. לכן שירת הלוים בביהמ"ק ובשעת הקרבן. אכן בימים אלו נמצא קצת הארה מביהמ"ק כמ"ש נר חנוכה רמז למנורה. ואיתא נרות הללו קודש הם. לכן מאירים אלה הימים שיוכל כל איש ישראל להלל ולהודות להשי"ת: <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף