עריכת הדף "
שער המלך/שמיטה/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''ומד"ס שיהיו כל הספיחים אסורין כו'.''' וכתב מרן משנה פ"ט דשביעית וחכ"א כל הספיחים אסורין כו' ודע שהתוספות פ"ק דקדושין ד"ה אתרוג כתבו בתוך דבריהם וז"ל וההיא דמקום שנהגו דקתני כל הספי' מיירי בספיחין שגדלו בשביעית ואליבא דר"ע דדריש וכי מאחר שלא נזרעו כו' יע"ש וראיתי להרב מאיר עיני חכמים בפרק מקום שנהגו הק' לדבריהם דלר"ע דס"ל דספיחים אסורים קודם הביעור הא כתיב והיתה שבת הארץ לכם לאכלה דבשלמא הא דכתיב את ספיח קצירך לא תקצור ל"ק לחכמים דיש לפרש כמו שפרש"י לא תקצור מן המשומר אבל אתה קוצר מן המופקר אבל לר"ע קשה והעולם מיישבין זה דר"ע דס"ל דספיחין אסורים היינו מן המשומר אבל מן המופקר ה"נ דמותר וזה נראה דוחק ועוד דבהדיא כתב הרא"ם ס' בהר דלר"ע אסור בכל ענין יע"ש. ואנכי הרואה נראה שיש סמוכות ליישוב העולם ממ"ש התוס' פ"ק דר"ה ד"ט ד"ה וקציר של שביעי' שכתבו וז"ל פי' ריב"א בקציר ספיחין שהביאו שליש בשביעית כו' ואכתי קשה דהא נמי מהן לא נזרע נפקא לפי' ר"ת דאסר ספיחים אפילו קודם הביעור כו' וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית דוקא כי אורחיה אסור לקצור אבל ע"י שינוי מותר אף בשביעית כדאיתא בת"כ דדריש ואת ענבי נזירך כו' והא דתניא בתורת כהנים מן המשומר אי אתה בוצר אבל אתה בוצר מן המופקר מופקר נמי כדרך בצירה אסור וע"י שינוי שרי כו' יע"ש הרי מבואר שכתבו דקציר של שביעית ע"י שינוי ובמופקר מותר אפי' בשביעית והתם אליבא דר"ע הוא דקיימי דברייתא דהתם ר"ע היא האמנם הא ודאי ממה שאין הפה יכולה לדבר ממ"ש בפ"ק דמנחות תיתי ממנחת העומר מה למנחות העומר שכן מתרת החדש ומשני בשביעית ופריך שכן מתרת ספיחין ומשני כר"ע דאמר ספיחין אסורין כו' והשתא אכתי לר"ע נמי איכא למיפרך שכן מתרת ספיחים מן המופקר אלא ודאי דלר"ע אפילו מן המופקר ס"ל דספיחים אסורין ד"ת ולפי זה צ"ל דמ"ש התוספות דקציר של שביעית ע"י שינוי מותר אפילו בשביעית היינו לפום הלכתא דקי"ל כרבנן דר"ע ולאו אברייתא דרבי עקיבא דקאי התם הוא דקאמרי אלא דאכתי קשה דלרבנן נמי ספיחין אסורין מדרבנן והיכי כתבו דעל ידי שינוי מותר ושמא מותר מן התורה הוא דקאמרי וזה דוחק: ודע דהא דאסור ספיחים לר"ע ד"ת היינו דוקא בזרעים אבל בפירות האילן לכ"ע מותר וזה מבואר מדברי התוס' דפרק מקום שנהגו דנ"א ד"ה כל הספיחים דלר"ש ספיחי כרוב מותר דלא אסרה תורה אלא ספיחים דומיא דזרעים כו' אבל ספיחי כרוב דדמי לאילן מותר כו' יע"ש וכן מבואר ג"כ מדברי הר"ש פ"ט דשביעית ויש לי מן התימא על הרב קרבן אהרן סדר בהר דרס"ז ע"ג שכתב אברייתא דקתני התם את ספיח קצירך לא תקצור מכאן סמכו חכמים על הספיחים שיהיו אסורים כו' כתב וז"ל לפי שאין איסור ספיחים אסורים מן התורה אלא מדרבנן כדלקמן לזה אמר סמכו ולא אמר מכאן אמרו אבל הרמב"ן והרא"ם סוברים דברייתא זו אתיא אליבא דר"ע דאמר לא תקצור בכל אופן משמע ומדאורייתא אסורים הספיחים ומ"ש לקמן לא תבצור כדרך הבוצרים אתיא אליבא דחכמים א"ד והוא תימא דההיא דלא תבצור כדרך הבוצרים אפילו כר"ע אתיא דבאילן לכ"ע מותר כמ"ש ומהיותר תימא דסמוך ונראה גבי ההיא דלא תבצור כדרך הבוצרים כתב וז"ל וזה שא"א שתהיה שלילה החלטית שלא יבצור אותם כלל שהרי אמר והיתה שבת הארץ לכם לאכלה ובהכרח יבצור אותו כו' ואם כן איך כתב לעיל דההיא אתיא כחכמים דלר"ע אפי' שלא כדרך הבוצרים אסור דאם כן קרא דוהיתה שבת הארץ מאי עביד ליה הן אמת דמקרא דוהיתה שבת הארץ אין כאן קושיא דאיכא למימר דקרא דוהיתה שבת הארץ בספיחי ששית הנכנסים לז' מיירי דר"ע לא אסר ספיחים אלא בספיחים שגדלו בז' וכמ"ש הרא"ש גם מה שהכריח ממ"ש סמכו ולא אמר מכאן אמרו יש לתמוה שהרי לקמן כתב בת"כ בקרא דהן לא נזרע קאמר ר"ע מכאן סמכו אע"ג דהוי מדאורייתא ואדרבא נראה שיש להוכיח סברת הרמב"ן והרא"ם דברייתא זו ר"ע ממה שדרשו בקרא דואת ענבי נזירך לא תבצור לא תבצור כדרך הבוצרים ולא דרשו כן בקרא דלעיל מזה לא תקצור כדרך הקוצרים והכי היל"ל לא תקצור כדרך הקוצרים אבל שלא כדרך הקוצרים מותר אבל אמרו חכמים ספיחים אסורים אלא משמע דברייתא זו ר"ע היא דס"ל בכל אופן אסור ואין להקשות דאי ר"ע אם כן תרי קראי ל"ל הא נפ"ל מקרא דהן לא נזרע וכעין מה שהקשה התוס' בר"ה ד"ה הנז' די"ל דאי מקרא דלא תקצור גרידא י"ל דכדרך הקוצרים גרידא אסור ואי מקרא דהן לא נזרע איכא למימר כחכמים דהתם להכי צריכי תרווייהו לגלויי כל חד אחבריה ומדברי מרן כ"מ נראה שהבין כדברי הרב קרבן אהרן דברייתא זו אתיא כחכמים יע"ש ודוק:<br>''' ודע ''' דהא דאסור ספיחים לר"ע נראה ודאי דהיינו דוקא באכילה אבל בהנאה מותרים וכן נראה מדברי התוס' וכל הפוסקים ז"ל דלא הזכירו אלא איסור אכילה וזה מוכרח שהרי מקרא דוכי תאמרו מה נאכל בשנה הז' נפקא דהיינו דוקא אכילה ואפילו לר' אבהו דס"ל דכ"מ שנאמר לא תאכלו א' איסור אכילה וא' איסור הנאה במשמע כבר כתבו התוס' בפ' כל שעה דכי כל אוכל לא ילפינן מלא תאכלו דלא נאמר זה אלא דוקא באזהרה ועל פי זה יש מקום ליישב מה שהק' הר"ש בפ"ט דשביעית וז"ל וצריך לדקדק לר"ע במאי מיתוקמא דין ביעור דדרשינן מכלה לחיה בשדה דהא יש ביעור בירק כו' וכפי מ"ש לק"מ דאפילו לר"ע דספיחים אסורים יש בו דין ביעור לאוסרם בהנאה וצ"ע: ולענין הלכה הנה דעת רבינו מבואר לפסוק כחכמים דר"ע וכמ"ש מרן ויש לדקדק טובא במ"ש כל הספיחים אסורים דהיל"ל דספיחי כרוב מותר כר"ש דס"ל הכי בפ' מקום שנהגו וליכא למימר דפסק כחכמים דר"ש דס"ל התם דגזרו ספיחי כרוב אטו שאר ספיחים שהרי כתבו התוס' שם משם ר"ת וז"ל ור"ש ורבנן פליגי הכא אליבא דר"ע ומתיר ר"ש ספיחי כרוב דלא אסרה תורה אלא דומיא דזריעה כו' ורבנן גזרו ודוקא אליבא דר"ע דאסר ספיחים מדאורייתא פליגי אבל לרבנן דס"ל דאיסור ספיחי' מדרבנן ליכא למיגזר ע"כ וליכא למימר דס"ל לרבי' דלרבנן דרבי עקיבא נמי גזרו ספיחי כרוב אטו שאר ספיחים וכולה חדא גזירה דאם כן אמאי הוצרכו בגמרא התם לומר ותרוייהו אליבא דר"ע כו' גם אין לומר דרבינו מפרש ההיא דמקום שנהגו כפי' רבינו נסים שכתבו התוס' שם דסוגייא דהתם מיירי בספיחי ז' שיצאו למוצאי ז' דלפי' רבינו נסים בספיחי ז' בז' אפילו ספיחי כרוב אסור כמו שיר' המעיין שם ומשום הכי סתם וכתב דכל הספיחים אסורים מדרבנן דאכתי קשה דאם כן כשכתב בדין ה' דספיחים של ז' שיצאו למוצאי ז' אסורים היל"ל דספיחי כרוב מותרים מיד שהרי לפי' רבינו נסים עכ"ל דספיחי כרוב שיצאו למוצאי ז' מותרים מיד לרבנן דר"ע דס"ל דספיחים אסורים מדרבנן וכמ"ש שם בס"ד וז"ל ותרווייהו אליבא דר"ע דאיסור ספיחים מדאורייתא אבל לרבנן דפליגי עליה ליכא למיגזר ע"כ והוא מוכרח ממ"ש ותרוייהו אליבא דר"ע גם ליכא למימר דרבינו מפרש ההיא דמקום שנהגו בלאחר הביעור ופלוגתא דרבנן ור"ע בלאחר הביעור מיירי כמ"ש רש"י שם שהרי מדברי רבינו מבואר דמפרש פלוגתייהו דרבנן ור"ע בספיחי שביעית בז' וכמבואר והנראה אצלי ליישב דברי רבינו בשום שכל והבין למה זה פסק רבינו ז"ל כרבנן דר"ע דאיסור ספיחים מדרבנן מאחר שר"ש ורבנן דר"ש כולהו ס"ל כר"ע גם מההיא עובד' דמייתי התם תלמוד' דר"ש ן' לקונייא דנכנס לגינה ונטל ספיחי כרוב ואכל ונתן לר' יוחנן בן אלעזר וא"ל בני בפני אכול שלא בפני לא תיכול אני שראיתי את רשב"י כו' מוכח נמי דס"ל כר"ע דאי כרבנן דר"ע לכ"ע ספיחי כרוב מותרים ומאחר שכן הי"ל לרבינו לפסוק כר"ע והנראה שטעמו של רבינו משום דק"ל מה שהקשה הר"ש פ"ט דשביעית וז"ל וי"ל דהשתא ספיחי ז' לר"ע אסורים באכילה מדאורייתא כו' ובכמה משניות אשכחן דשרו באכילה מתני' דהכא הפיגם והירבוזין וההיא דהאומר לפועל הילך סלע זה ולקוט לי ירק היום בפ"ח ולוקח ירקות שדה ובנו מוכר ע"י בפ"ז והר"ש ז"ל תי' דכל הנהו מתני' מיירי בספיחים שגדלו בששית כו' יע"ש אמנם רבינו ז"ל ס"ל כדי ליישב כל זה דכל הנהו מתניתין מיירי בירקות שאין דרך האדם לזורען ואתו כל הנהו מתניתין אליבא דרבנן דר"ע דס"ל דאיסור ספיחים מדרבנן גזירה שמא יזרע ויאמר שהם ספיחים שצמחו מאליהן ומשום הכי בירקות שאין דרך האדם לזרען לא גזרו וזהו שכתב רבינו ז"ל בדין ג' הא למדת שאין אוכלין מפירות ז' כו' והעשבים שאין דרך האדם לזורען כגון הפוגם כו' הנה כ"כ ליישב קו' הר"ש ז"ל וכן ראיתי לרמב"ן ז"ל בפי' על התורה ס' בהר שכתב ליישב כל הנהו מתני' כתי' הר"ש וכתב עוד וי"א שאלו הנזכרים וכיוצא שאין דרך רוב האדם לזורעם כו' יע"ש והיא היא סברת רבינו ז"ל שכתבנו ומאחר עלות מ"ש יש מקום ליישב דברי רבינו ז"ל דס"ל דכל הנהו מתני' דשרי ירקות שאין דרך רוב האדם לזורעם היינו משום דס"ל כרבנן דר"ע דאיסור ספיחים מדרבנן גזירה שמא יזרע והלכך בירקות שאין דרך רוב האדם לזורען לא גזרו אמנם לר"ע דס"ל דאיסור ספיחים מדאורייתא אין לחלק בין ירקות שאין דרך בני אדם לזורען לירקות שדרך בני אדם לזורען דגזירת הכתוב היא בספיחים שיהיו אסורים ומשום הכי פסק כרבנן דר"ע מאחר דכל הנהו מתני' אתי' דלא כר"ע כמ"ש וסוגייא דשמעתא הכי מפרש לה רבינו דמה שהוצרכו בגמ' לומר ותרוייהו אליבא דר"ע לאו היינו משום דלרבנן דר"ע ליכא למיגזר כמ"ש התוס' דהא ודאי איכא למימר דלרבנן נמי גזרו דכולה חדא גזירה היא וההיא דר"ש בן לקוניא הכי מוכחא דאפי' לרבנן דר"ע ספיחי כרוב אסורי' כמ"ש ותו דאי כדברי התוס' אמאי הוצרכו בגמ' לומר ותרוייהו אליבא דרבי עקיבא ולמה לא קאמר דר"ש ורבנן בהא פליגי דר"ש סבירא ליה דספיחים אסורים מדאוריי' וגזרו ספיחי כרוב אטו שאר ספיחים ורבנן דר"ש ס"ל כרבנן דרבי עקיבא דספיחים אסורים מדרבנן והו"ל גזירה לגזירה אלא רבינו מפרש דמה שהוצרכו לומר דתרוייהו אליבא דרבי עקיבא משום דלישנא דברייתא דקאמר כל הספיחים אסורים חוץ מספיחי כרוב וכן נמי רבנן דאמרי כל הספיחים אסורים משמע דכללא הוא ואי ס"ל כרבנן דר"ע הי"ל לומר חוץ מן הפיגם והירבוזין וכל הני ודוגמא לזה הקש' התוס' לפי' רש"י דהו"ל למעוטי עיקר הלוף השוטה כו' אלא מוכרח דתרוייהו ס"ל כר"ע דלר"ע גזרת הכתוב הוא ואין לחלק בין דרך לזורען לאין דרך לזורען כמ"ש אמנם לענין ספיחי כרוב ה"נ דאסורים מדרבנן כשאר ספיחים דכולה חדא גזיר' היא וכשגזרו על הספיחים שדרך לזורען גזרו נמי על ספיחי כרוב שדרכן לזורען דמהשתא ההיא דר"ש בן לקוניא אתיא אליבא דהלכתא אפילו לרבנן דר"ע זה הנראה אצלי ליישב דעת רבינו ועוד י"ל שרבינו מפרש היפך פי' ר"ת דמ"ש ותרוייהו אליבא דר"ע לאו משום דלרבנן דר"ע ליכא למיגזר אטו שאר ספיחים דהא ליתא כמ"ש אלא ס"ל דבשלמא לר"ע דס"ל דאיסור ספיחים מדאורייתא איכא למימר שפיר דכיון דספיחי כרוב דומה לאילן מותר דלא אסרה תור' אלא דומיא דזריעה אמנם לרבנן דר"ע כיון דטעמא דספיחים הוא משום גזירה דעוברי עבירה שיזרעו בז' ויאמרו שצמחו מאליהן אם כן מה"ט נמי ספיחי כרוב אסורים דאע"ג דדמו לאילן מ"מ כיון שדרך האדם לזורען איכא למיגזר בהו כשאר ספיחים וא"כ מ"ש ותרוייהו אליבא דר"ע לדעת רבינו איפכא מתפרשא ומשום הכי כיון דרבינו ז"ל פסק כרבנן דר"ע משום הכי אסר כל הספיחים וגם זה נכון ודוק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף