שיחה:תקלין חדתין/שקלים/א/א

הערה על מבנה הפירוש

שלום, תודה עצומה על המפרש החשוב הזה (ועל ההדרתו החשובה ביותר) הייתי מציע לשקול להקליד את הפירוש לפי המבנה של הירושלמי פרק/הלכה, ולהשאיר קישור מהמבנה של הנדפס בבבלי. זה יועיל מכמה בחינות (למשל שלא ייווצר בלבול והדף הנוכחי לא יקושר עם פ"ב ה"א אלא עם דף ב. (כמו: ירושלמי/שקלים/דף ב.). אם משאירים את זה לפי המבנה הנוכחי, מומלץ לשים למעלה או בצד את טקסט הירושלמי לפי הדף של וילנא. אויצרניק (שיחה) 12:02, 4 באפריל 2021 (IDT)

אני פחות מבין בנושא הזה, תוכל לעשות את זה כמו שצריך ואני אמשיך לפי התבנית שלך? יעקב דינר (שיחה) 12:12, 4 באפריל 2021 (IDT)

ד"ה כל צרכי הרבים

רבינו כותב שדבר זה מפרש בגמרא. ולכאורה להלן הגמרא מביאה ממשנה מועד קטן העוסקת בצרכי הרבים שמותר לעשותם בחול המועד, אך יש שם דברים שלכאורה אין להם שייכות לאדר ונעשים לכאורה כל פעם בזמנו. וגם רבינו שם פירש שהגמרא מביאה את המשנה במועד קטן כדי לעמוד על שתי נקודות שקשות ממשנתנו על המשנה שם ולא פירש שהביאה משנה זו כדי לפרש מה זה צרכי הרבים. יעקב דינר (שיחה) 16:44, 8 באפריל 2021 (IDT)

ד"ה הכל יוצאין בי"ד

בירור מקחו של רבינו והחולקים עליו, עיין באורך בספר זמני הפורים (עמוד קצט). יעקב דינר (שיחה) 22:56, 16 בפברואר 2022 (IST)

ד"ה היו עוקרין

בספר וליוסף אמר (שקלים ג.) העיר על דברי רבינו שעשו כן כדי שיתביישו, ואח"כ בפירוש הגמרא פירש שהיו שמחין לפי שהיו משליכין לפני בהמתן, ומשמע שלא השליכו לפני בעלי השדות. ורצה לבאר שתחילה השליכום לפני בעלי השדות כדי שיתביישו ואח"כ בעלי השדות הם שהשליכום לפני בהמתם. אך בבלי מו"ק (ו:) מובאת ברייתא זו ונאמר שם בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפני בהמתן, ונראה ששלוחי בית דין הם העוקרין את הכלאים ומשליכין אותם לפני בהמותיהן של בעלי השדות ולא נזכר כלל דבר הבושה. ודוחק לומר דחדא מילתא היא, ומה שאמר עוקרין ומשליכין לפניהם, הכוונה דבעלי השדות עמוד ליד הבהמות, ויש להתיישב בדבר, עכת"ד. יעקב דינר (שיחה) 18:59, 16 בפברואר 2022 (IST)