עריכת הדף "
שיחה:תנ"ך/ויקרא/כג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== פסוק טז == === עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה' === וברש"י: עד ממחרת השבת השביעית תספרו - ולא עד בכלל, והן ארבעים ותשעה יום. חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה' - ביום החמשים תקריבוה. ואומר אני זהו מדרשו, אבל פשוטו עד ממחרת השבת השביעית שהוא יום חמשים תספרו, ומקרא מסורס הוא. יש להעיר שבשלמא לפירוש הראשון שמביא רש"י (שאומר עליו "ואומר אני זהו מדרשו"), א"כ נכתב כאן בפסוק מתי הוא יום הקרבת שתי הלחם, שיום זה הוא ג"כ יו"ט, וכפי שכתוב לקמן בפס' כא: "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו וגו'". אך לפי הפירוש השני – שזהו פשוטו של מקרא כדברי רש"י – א"כ התורה כלל לא כותבת מהו היום של הקרבת שתי הלחם והיו"ט של עצרת. והיה ניתן לטעות שזהו באותו היום של גמר ספירת המ"ט יום – יום קודם לחג השבועות. ועיין בזה. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:29, 20 באפריל 2021 (IDT) === תספרו חמישים יום === כתב החזקוני (וכעי"ז בפי' הרא"ש): וצריך לברך שהרי אין כאן הפסק, אבל גבי (נדה) [זבה] אע"ג דכתיב (לעיל טו, כח) "וספרה לה שבעת ימים", אינה צריכה לברכה, שפעמים שיש הפסק שהיא סותרת הכל והוי ברכה לבטלה, עכ"ל. וכעין זה איתא בתוספות (כתובות עב.), ז"ל: וספרה לה לעצמה. וא"ת אמאי אין מברכת זבה על ספירתה כמו שמברכין על ספירת העומר דהא כתיב וספרה. וי"ל דאין מברכין אלא ביובל שמברכין בי"ד בכל שנה שלעולם יוכל למנות כסדר וכן עומר, אבל זבה שאם תראה תסתור אין לה למנות, עכ"ל. הנה מבואר בדעתם שבין בספירת העומר ובין בספירת זבה, אינם מצוה נפרדת בכל יום ויום, אלא הם מצוות מתמשכות, ולכן אם סופר רק חלק מהימים - הוי ברכה לבטלה [וידוע שבענין זה לגבי ספירת העומר - ישנה מחלוקת ראשונים גדולה]. עוד מבואר בדבריהם במה שמחלק בין זבה לספירת העומר, שרק זבה אינה סופרת בברכה - מכיון שיכול לקרות הפסק שאינו תלוי בה, ואילו בספירת העומר, למרות שג"כ שייך הפסק - כגון אם שכח לספור יום אחד, אך איננו חוששים בזה בדבר התלוי באדם עצמו, אלא רק אם זהו אונס חיצוני, כך נראה לכאו'. [ולפי"ז ייצא, שבמקרה שודאי לא יוכל לספור יום אחד, וכגון כשעתיד לעבור ניתוח ארוך - לא יתחיל לספור בברכה לדעת החזקוני, והרי זה ממש כזבה שאינה מברכת על ספירתה.] ובעיקר דברי החזקוני והתוספות, משמע מדבריהם שזבה אכן סופרת, אך ללא ברכה. וכך מפורש אף בשל"ה הק' (שער האותיות דף ק"א), שיש ענין לספור בפה מכיון שכתוב בפסוק "וספרה לה", וכ"כ בחכמת אדם (כלל קי"ז סי"ד). [וראה בנודע ביהודה (תנינא יו"ד סי' קכג) שדחה את דבריהם.] אמנם בספר החינוך (מצוה ש"ל) כתב שמנהג נשות ישראל שאינן סופרות בפה, וז"ל הנפלא: ואם תשאל למה חייבו ז"ל למנות השנים שבע מדכתיב "וספרת לך", ולא ראינו מעולם שימנה הזב ימי ספרו ולא הזבה ימי ספירתה, ואע"פ שכתוב בהם "וספר לו", זולתי שחייבים שיתנו לב על הימים, אבל לא שיתחייבו למנותם בפה ולברך על מנינן. תשובת דבר זה מה שהקדמתי לך בראש ספרי כי כל ענין התורה תלוי בפירוש המקובל, וכמה כתובים נראין בהפך זה מזה, וכמה קושיות וכמה סתירות יתחדשו על כל מי שלא ידעו, ואשר ידענו על בוריו יראה כי כל דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום ואמת. וכן באתנו הקבלה שצווי וספרת דיובל צריך מנין בפה, וצווי הספירה הכתובה בזב וזבה אינו אלא השגחה בימים, ומנהגם של ישראל בכל מקום כך הוא, ואע"פ שאינם נביאים בני נביאים הם וכו', עכ"ל החינוך. ובנותן ענין להביא את דברי הרמב"ן כאן, שכתב וז"ל: וטעם וספרתם לכם. כמו ולקחתם לכם (להלן פס' מ) שתהא ספירה ולקיחה לכל אחד ואחד, שימנה בפיו ויזכיר חשבונו כאשר קבלו רבותינו, ואין כן "וספר לו" (לעיל טו, יג) "וספרה לה" (שם פס' כח) דזבין, שהרי אם רצו עומדים בטומאתם אלא שלא ישכחוהו, וכן "וספרת לך" (להלן כה, ח) דיובל שתזהר במספר שלא תשכח. ובת"כ (בהר פרשה ב א) "וספרת לך - בבי"ד", ולא ידעתי אם לומר שיהיו בי"ד הגדול חייבין לספור שנים ושבועות בראש כל שנה ולברך עליהן כמו שנעשה בספירת העומר, או לומר שיזהרו בי"ד במנין ויקדשו שנת החמשים, עכ"ל הרמב"ן. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:29, 20 באפריל 2021 (IDT) === מנחה חדשה === וברש"י: וא"ת הרי קרבה מנחת העומר, אינה כשאר כל המנחות, שהיא באה מן השעורים. אמנם בפסוקים לעיל לא כתוב להדיא שקרבן העומר הינו משעורים. ומקור הדברים הינו בגמ' במנחות סח: "מהיכן באה, מן השעורין". וישנם שם שני לימודים – לר' אליעזר ולר' עקיבא, עי"ש. והרמב"ם (תמידין ומוספין פ"ז הי"א) כתב שדבר זה הוא קבלה (וי"ג: הלכה) ממשה רבינו. וכבר ציינו שהתוי"ט (מנחות פ"י מ"א) מעיר שבגמ' ילפינן לה מקראי, עי"ש. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:29, 20 באפריל 2021 (IDT)
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
פסקה חדשה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף