שיחה:תנ"ך/במדבר/ל

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פסוק ד[עריכה]

בבית אביה בנעוריה[עריכה]

וברש"י: ולא בוגרת וכו', והבוגרת אינה ברשותו של אביה להפר נדריה.

התקשיתי לפי"ז מדוע בפסוק י' כתוב: "ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה", ומדוע לא הוסיפה התורה גם את הבוגרת שלא נתארסה שג"כ אין מי שיפר את נדריה, ועיין. ואכן הרלב"ג (שם) ביאר שהפסוק איירי בנערה, שאילו בבוגרת אף אם לא נשאת אינה ברשות אביה. והחידוש בנערה, כי היה מקום לומר שתשוב לרשות אביה, ואף עליה נאמר "בנעוריה בית אביה" (פס' יז), ולכך השמיענו הכתוב ש"כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה". הארות חיים (שיחה) 13:37, 7 בפברואר 2021 (IST)

בנעוריה[עריכה]

וברש"י: ולא קטנה ולא בוגרת, שהקטנה אין נדרה נדר, והבוגרת אינה ברשותו של אביה להפר נדריה. ואי זו היא קטנה, אמרו רבותינו, בת י"א שנה ויום אחד נדריה נבדקין, אם ידעה לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה, נדרה נדר, בת י"ב שנה ויום אחד אינה צריכה להבדק.

יש לעיין בכוונת רש"י, האם קטנה מגיל י"א ויום אחד נכללת בדברי הכתוב "בנעוריה", שהלא ידוע שגיל הנעורים הוא מגיל י"ב עד י"ב ומחצה, וכפי שכתב רש"י בתחילת דבריו "ולא קטנה ולא בוגרת", אך הלא כשידעה לשם מי נדרה - חל אף מגיל י"א, וזה לכאו' אינו מוזכר בפסוק. והשפ"ח הקצר הביא מהרא"ם שביאר: פירוש, שהקטנה אין נדרה נדר ודאי, אלא שיש קטנה שצריכה בדיקה ונדרה תלוי, ויש שאין נדרה נדר כלל, כמו שמפרש. ועדיין צ"ב.

וראיתי מביאים מהד"ד שפירש את דברי רש"י: אין דרך רש"י להביא דקדוקי הלכה בפירושי המקרא, אלא בא לבאר מה שאמר קודם "בנעוריה ולא קטנה ולא בוגרת", שאין הכוונה שבא הכתוב למעט קטנה, שהרי אם היא קודם י"א שנה בלאו הכי אין נדרה נדר ואי"צ מיעוט כלל, ואם היא בת י"א שנה הרי נדריה נבדקים ובודאי היא ברשות אביה [קל וחומר מנערה], אלא עיקר הכתוב בא למעט בוגרת. הארות חיים (שיחה) 13:37, 7 בפברואר 2021 (IST)

פסוק ז[עריכה]

ונדריה עליה[עריכה]

וברש"י: שנדרה בבית אביה ולא שמע בהן אביה ולא הופרו ולא הוקמו.

יש לעיין אם הכוונה שרק במקרה כזה - שנשארו עליה נדרים מזמן שעדיין לא התארסה - בזה מפירים יחד האב והבעל, אך כשנדרה בתקופת האירוסין יפר רק הבעל. זה אינו נראה, דא"כ מהו ההכרח שיש חילוק בין תקופת האירוסין לנישואין, נאמר שהחילוק הוא בין אם נדרה לפני האירוסין ללאחריהם. ואולי המשך הכתוב: "או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה" בא לרמז להוסיף גוונא שנדרה בתקופת האירוסין, בנוסף על המקרה של "ונדריה עליה" - מלפני האירוסין, ועיין בזה. [ויעוין בגמ' נדרים סו: - סז. שמביאה מקורות באריכות לדברי המשנה שם שנערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה, ואם א' לא הפר או קיים – נדריה קיימין, עי"ש.] הארות חיים (שיחה) 13:37, 7 בפברואר 2021 (IST)