שיחה:תנ"ך/במדבר/לו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:56, 7 בפברואר 2021 מאת הארות חיים (שיחה | תרומות) (באדיבות הרב בעל הארות חיים - סליק חומש במדבר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פסוק א[עריכה]

ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה וגו'. ויאמרו את אדני צוה ה' לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל וגו'[עריכה]

יש להעיר שלכאו' נחלתם של בני גלעד בן מכיר בן מנשה לא התחלקה ע"י גורל, אלא היו כגד וראובן שנחלו מעבר לירדן. ואמנם לא מוזכר שם בקרא להדיא 'בני גלעד' אלא כתוב "וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדוה", ו'גלעד' זה הוא על שם הגל-עד שעשו לבן ויעקב שם, אך הרמב"ן שם (פל"ב פל"ג) כתב שמשפחת המכירי ומשפחת הגלעדי ירשו בארץ הזאת כי היו אנשי חיל ולכדו אותה לעצמם ונתן להם חלק רב מהם. וא"כ צ"ל שלא נתנו רק ללוכדים, דא"כ מה קבלו בנות צלפחד שודאי לא כבשו בעצמן. אכן אחי הרב גדליה שליט"א יישב לי שאכן משפחת הגלעדי קבלו את נחלתם מעבר לירדן, אך מבואר בקרא בחלוקתם למשפחות שהיתה ג"כ 'משפחת החפרי' (במדבר כו לב), וא"כ צלפחד שאמנם היה מגלעד אך היה בן חפר, וזוהי משפחה לעצמה שניתן לומר שקיבלה את חלקה בארץ.

שוב הראוני שהחתם סופר מבאר שההוכחה שבנות צלפחד חבבו את הארץ (ולא שחבבו נדל"ן...) היתה מזה שלא רצו את חלקן מעבר לירדן אלא באר"י, ולכן בקשו את חלקן רק לאחר שמשה נתן לבני ראובן וגד וחצי ממנשה את עבר הירדן, בכדי שהן תקבלנה את חלקן בארץ הקודש, ושוב מבואר שחלוקה נחלתן מנחלת מכיר בן מנשה, וכמבואר.

שוב הראוני את דברי רש"י בפר' ויחי על הפסוק "בנות צעדה עלי שור", ז"ל: ותרגום של אונקלוס בנות צעדה עלי שור - "תרין שבטין יפקון מבנוהי וכו'", וכתב בנות - על שם בנות מנשה, בנות צלפחד, שנטלו חלק בשני עברי הירדן, עכ"ל. ומבואר בדבריו שהן ירשו בשני הצדדים גם יחד, ודלא כהמבואר.

והנה נתקשיתי בפרשתינו (לעיל לד, יד): "כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם", מדוע רק בראובני והגדי כתוב "לבית אבתם" ולא בחצי שבט המנשה. וראיתי במשך חכמה שכתב לבאר זאת, מפני שבשבט מנשה היו בנות צלפחד יורשות, ואם יקחו להם אנשים משבט אחר, שהרי הותרו לינשא לכל וכמבואר ביש נוחלין, א"כ הרי הנחלה מוסבת ממטה אל מטה ואין משפחת אם קרויה משפחה, ולכן אצלם לא כתיב "לבית אבתם". וציין בסו"ד לרש"י הנז' בויחי. והיינו שהוא ג"כ מסתדר עמו שהיה לבנות צלפחד ירושה בעבר הירדן [וליכא לגביו נ"מ בכך שירשו אף בארץ]. הארות חיים (שיחה) 13:56, 7 בפברואר 2021 (IST)

פסוק ד[עריכה]

ואם יהיה היובל וגו' יגרע נחלתן[עריכה]

ראיתי בזה פירוש מחודש בספורנו: וגם בהיות שלא נכבוש עתה כל הארץ, כאמרו (שמות כג, ל) "מעט מעט אגרשנו מפניך", ויצטרך כל שבט ושבט לכבוש חלקו, הנה אף על פי שיזדמן שאיזה יחיד ימכור חלקו לחברו משבט אחר, לא ימנע המוכר בשביל זה מהשתדל עם שבטו לכבוש, כי ביובל ישוב אליו. אמנם חלק הבנות שלא תחזור ביובל לא ישתדלו אנשי השבט לכבשה, או יניחו שם מיושבי הארץ, בהיותו של שבט אחר. ובכן יגרע כבוש נחלתן מגורל מטה אבותינו, עכ"ל. 222ומעניין לבדוק אם ישנם עוד מפרשים שמסבירים כך. הארות חיים (שיחה) 13:56, 7 בפברואר 2021 (IST)

פסוק יא[עריכה]

ותהיינה מחלה תרצה וגו'[עריכה]

וברש"י: כאן מנאן לפי גדולתן זו מזו בשנים, ונשאו כסדר תולדותן, ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן, ומגיד ששקולות זו כזו.

נראה שיש כאן מקור להשיא את הילדים לפי סדר לידתם. שו"ר כן להדיא ברשב"ם בב"ב קכ. ד"ה להלן, וז"ל: כשנישאו בנות צלפחד מנאן הכתוב דרך גדולתן דכתיב ותהיינה מחלה תרצה חגלה ומלכה ונועה בנות צלפחד לבני דודיהן לנשים, ומסתבר דכך נולדו כדכתיב (בראשית כט): "לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה", עכ"ל. הארות חיים (שיחה) 13:56, 7 בפברואר 2021 (IST)

שם[עריכה]

וברש"י הנזכר.

יש להבין את דברי רש"י "ומגיד ששקולות זו כזו", והלא נתבאר ברש"י שבכל המקרא מנאן לפי סדר חכמתן, היינו שתרצה שנולדה שניה היתה אחרונה בסדר החכמה (ונועה החליפה עמה), ולמרות שבגיל היתה השניה – וכמבואר כאן כשהוזקקו לכתוב אותן כסדר הלידה משום שהוזכרו לענין נישואיהן שזה לפי גדלותן. וא"כ לכאו' מפורש שהן לא היו שקולות זו כזו. וביותר, שאם היו שקולות שוב היה מתאים לכתוב את שמותן כסדר לידתן, שהלא אין סדר הגיוני אחר.

אכן גיסי הרב שניאור קוט שליט"א העיר שבגמ' בבא בתרא דף קכ. מבואר שזוהי מחלוקת אמוראים, דאיתא שם: להלן מנאן הכתוב דרך גדולתן וכאן דרך חכמתן מסייעא ליה לרבי אמי דא"ר אמי בישיבה הלך אחר חכמה במסיבה הלך אחר זקנה א"ר אשי והוא דמפליג בחכמה והוא דמפליג בזקנה. תנא דבי רבי ישמעאל בנות צלפחד שקולות היו שנאמר 'ותהיינה' הויה אחת לכולן, עכ"ד הגמ'. וכך משמע ברשב"ם שם, שכתב (בד"ה שקולות): ולכך פעמים שהקדים זו לזו ופעמים איפכא כדדרשינן נמי (מגילה דף יג) הוא אהרן ומשה הוא משה ואהרן מלמד ששקולין היו, ולא תסייעיה לר' אמי, עכ"ל. אמנם רש"י צירף את שני העניינים, וצ"ב.

שוב ראיתי שאכן הרע"ב וספר הזכרון נקטו שזהו תירוץ חדש ברש"י, ולא המשך לביאור הקודם. אולם הרא"ם והגו"א כתבו שזה המשך, דאף שלא היו שוות בחכמה, אך לענין סדר קדימותן היו שקולות. וביאר הרא"ם דהיינו שהגדולה בשנים היתה מכבדת את הגדולה ממנה בחכמה, והגדולה בחכמה היתה מכבדת את הגדולה ממנה בשנים [וכעין דברי רש"י (שמות ו, כו): יש מקומות שמקדים אהרן למשה ויש מקומות שמקדים משה לאהרן, לומר לך ששקולין כאחד]. והגו"א ביאר שאע"פ שאחת מהן היתה גדולה בחכמה או בשנים, השניה היתה לה מעלה אחרת עד שבכללות היו שקולות זו כנגד זו. אמנם הוסיף הבאר מים חיים שמ"מ גם כאן וגם שם פתח במחלה – שהיא היתה הבכירה בהן בכל הדברים. הארות חיים (שיחה)