עריכת הדף "
שיחה:תנ"ך/במדבר/לד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
=== זאת הארץ אשר תפול לכם וגו' === וברש"י: לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ ואין נוהגות בחוצה לארץ, הוצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותיה סביב, לומר לך מן הגבולין הללו ולפנים המצות נוהגות. מבואר בדברי רש"י, שגבולים אלו שנכתבו בפסוק, הם אלו הגבולות לעניין קיום מצוות התלויות בארץ. ומבואר שבעבר הירדן - ארצות שבטי ראובן וגד וחצי שבט מנשה - אין חיוב במצוות התלויות בארץ. וכך מפורש לכאו' בהמשך הפסוקים {{ממ|פס' יג-יד}}: "זאת הארץ אשר תתנחלו אֹתה בגורל אשר צִוה ה' לתת לתשעת המטות וחצי המטה. כי לקחו מטה בני הראובני וגו'". היינו שהכתוב מפרש שהגבולות הנזכרים הינן מלבד נחלת שנים וחצי השבטים אשר לקחו את נחלתם ממזרח לירדן. והתעוררתי בזה שהלא מבואר במשנה בשביעית {{ממ|פ"ט מ"ב}} שישנן שלש ארצות לביעור, יהודה ועבר הירדן והגליל. ומבואר שגם בעבר הירדן חייבים לשמור שמיטה, וא"כ הגבולות כאן בפסוק לפירוש רש"י - צריכים עיון, שהלא אף מחוצה להם נוהגות המצוות התלויות בארץ, וא"כ אי אפשר להחשיבם כ'גבולות' לענין זה. ובענין זה, העיר אחי הרב אלעזר שליט"א בדברי הגמרא {{ממ|סוטה יד.}}: דרש רבי שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל, וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך, אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי וכו'. ואם ניתן לקיים מצוות התלויות בארץ אף בעבר הירדן, א"כ מדוע לא הסתפק משה בכך שהיה שם, ומדוע רצה לעבור בדווקא את הירדן. ותירצו זאת שאף אם נאמר שאכן אף בעבר הירדן חייבים במצוות התלויות בארץ, אך זה התחיל רק לאחר י"ד שנים של כיבוש וחלוקת הארץ, ולכך בנתיים לא יכל משה רבינו לקיים שם את המצוות התלויות בארץ, ולכן רצה להכנס לארץ ולחיות שם עד לאחר החלוקה, ואז יוכל לקיים את המצוות הללו. והוסיף אחי הנ"ל שליט"א שיש לעיין בזה באריכות בשו"ת התשב"ץ {{ממ|ח"ג סי' קצח}}, ובברכי יוסף {{ממ|או"ח סי' תפט אות ג}}, ובמעדני ארץ להגרש"ז אוירבעך {{ממ|על הרמב"ם תרומות פ"א ה"ג סוף סק"ב}}. ופתחתי בתשב"ץ שם, וראיתי שאכן הקשה מדברי הגמרא בסוטה הנזכרת, ותירץ שכוונת משה רבינו לא היתה לענין מעשרות וכדו', אלא למצוות הנוהגות במלחמת עממים, ובהבדלת ערי מקלט להשלים מצוה שהתחיל בה, ובהכרתת זרעו של עמלק, ולמנות מלך, ולבנות את בית המקדש; שכל אלו לא נהגו עד שיעברו את הירדן. [והוסיף בזה אחי הנזכר, שלפי"ז מבואר היטב מש"כ בפסוק בתחילת פר' ואתחנן, שמרע"ה רצה לעבור ולראות את "ההר הטוב הזה והלבנון", ופירש רש"י - זה בית המקדש, היינו שלא רצה סתם להכנס לארץ, אלא לקיים את המצוות שבה כגון בניין בית הבחירה, וכנ"ל.] והמהדיר שם הביא מהגרש"ז {{ממ|שם}} שכתב שמדברי התשב"ץ משמע שסובר שחיוב תרו"מ בעבר הירדן חל עוד קודם שעברו את הירדן, דאי לא כן יכל ליישב בפשטות שכעת עדיין לא יכל משה לקיים את המצוות בעבר הירדן {{ממ|וכפי שאנו תירצנו לעיל}}. אך כותב הגרש"ז שאי אפשר לומר כן, ולכן צריך לומר בכוונת התשב"ץ, שבכדי לקיים את מצוות תרו"מ היה יכול משה להשאר בעבר הירדן {{ממ|יחד עם הנשים והטף של בני ראובן וגד}} עד אחר כיבוש וחלוקה. ומכך שרצה להכנס לארץ בדווקא, הוכיח התשב"ץ שהתכוין למצוות אחרות. אמנם בעיקר דברי התשב"ץ שמוכיח שארץ ראובן וגד חייבת במצות הארץ, מהמשנה בשביעית על שלש ארצות לביעור, צריך עיון גדול איך נשמט ממנו דברי הרמב"ם {{ממ|הל' שמיטה ויובל פ"ד הכ"ח}}, שכותב: עבר הירדן שביעית נוהגת בה מדבריהם. וכתב שם מהר"י קורקוס: פ"ט דשביעית ג' ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן והגליל, מוכח דשביעית נוהגת בעבר הירדן. ובודאי מדבריהם הוא, דמדאורייתא כבר נתמעט בספרא {{ממ|ר"פ בהר, הובא במהר"י קורקוס בהל' כה}} מ'כי תבואו אל הארץ' ארץ המיוחדת, עכ"ל. ואכן בספרא מפורש לגבי עבר הירדן שאינה נחשבת 'כי תבואו'. אמנם בדעת התשב"ץ ניתן ליישב את דברי הספרא, שכוונתם רק שכאשר באו רק לעבר הירדן - עדיין לא נתחייבו במצוות התלויות בארץ, אך עדיין יתכן שלאחר י"ד שנים של כיבוש וחלוקה, שוב אף עבר הירדן הינה כארץ ישראל, וכפשטות לשון המשנה בשביעית הנז', שמשוטה את עבר הירדן ליהודה וגליל. והדברים מסתדרים עם יישוב הגרש"ז בדעת התשב"ץ, שאכן הוא מודה שבי"ד השנים לא נהג חיוב תרו"מ בעבר הירדן, וזה אכן ממש כפי שמפורש בספרא הנזכר. ובכל אופן, בדעת הרמב"ם שכתב בפירוש שבעבר הירדן שביעית נוהגת רק מדרבנן, א"כ מיושבת היטב קושייתינו שבתחילה, שאכן גבולות הארץ הינם לגבי מצוות התלויות בארץ, וכפי שכותב רש"י, ומחוץ להם אין חיוב מדאורייתא במצוות אלו. וכן מיושבת הקושיא מדוע משה רצה להכנס לארץ, ולא הסתפק בעבר הירדן; שהלא שם אי אפשר לקיים את המצוות התלויות בארץ מדאורייתא. אמנם כל זה שלא כשיטת התשב"ץ. שוב מצאתי בקהלות יעקב {{ממ|שביעית סי' יב במהד' החדשות, אות ז}} שאכן דחה את פירוש מהר"י קורקוס בספרא כפי שאנו דחינו מסברתינו, וכתב שכבר הר"ש מפרש כן את הספרא, ודייק כן מלשון הספרא. וראה שם {{ממ|אות ב}} שהביא מהחזון איש {{ממ|שביעית סי' ג}} שהוכיח בראיות עצומות שעבר הירדן כארץ ישראל לכל דבריהם, ואחת ההוכחות היא מהגמרא {{ממ|ערכין לב:}} שכשגלו שבטי ראובן וגד בטל היובל משום שאין כל יושביה עליה, ומבואר שנחשבת חלק מארץ ישראל לענין 'כל יושביה עליה', ועיי"ש שהאריך בזה וביאר את דברי הרמב"ם באופן אחר. ומנסה {{ממ|באות ו}} ליישב את דעת מהר"י קורקוס מהוכחות החזו"א, ומחלק שם בין תרומות ומעשרות ולקט שכחה ופאה וכלאים ובכורים וערי מקלט - שבכל אלה נחשב כארץ ישראל, ורק לגבי עומר, ערלה, נגעי בתים ושביעית - שבכל אלו מוזכר בתורה "כי תבואו אל הארץ" - בזה בעבר הירדן הוא רק מדרבנן, משום דרשת הספרי "הארץ המיוחדת". לאחר כתבי כל זאת, הראוני את דברי הגרי"ז עה"ת {{ממ|סטנסיל}} שהקשה ע"ד רש"י הנזכר ממש כפי שהקשיתי לעיל בס"ד, וז"ל: וצ"ב מה הוצרך לסמן גבול מזרח דהוא הירדן, הרי גם עבר הירדן קדושה כארץ ישראל, ונהגו בה כל מצות התלויות בארץ. ונראה דנפקא מינה למ"ד דאין ביכורים בעבר הירדן, ועוד נפק"מ למ"ד בירושלמי חלה פ"ד ה"ד דהירדן הוא חוץ לארץ ע"ש. והיינו דהירדן עצמו אינו נכלל לא בא"י ולא בעבר הירדן והוא בחו"ל, וצ"ע, עכ"ל הגרי"ז. והנה לתירוצו השני יוצא דבר חידוש גדול, שיש מ"ד בירושלמי שעבר הירדן עצמו הוא חו"ל, למרות שמשני צידיו הוא ארץ ישראל. ואם הלכה כשיטה זו, ייצא שמי ששוחה בירדן {{ממ|או 'עושה קייאקים'}}, נחשב כיוצא לחו"ל; והדבר חמור יותר מאשר לשחות בים התיכון, משום ששם הגבול נמתח כחוט מקצה גבול אחד לקצהו, והחוף נחשב כבתוך הגבול {{ממ|ואכמ"ל}}. ובדקתי בירושלמי שם {{ממ|ונעזרתי במהד' שוטנשטיין}}, וראיתי שמקור שיטה זו היא מהפסוק {{ממ|יהושע יח, כ}}: "והירדן יגבול אותו לפאת קדמה". וביארו שם המפרשים שדרש שהירדן גובל את עצמו, ואינו חלק מארץ ישראל או מעבר הירדן. אמנם החזון איש {{ממ|שביעית ג, לב ד"ה שם אית וד"ה ומ"ד}} נוקט ששיטה זו לגבי הירדן, אינה עוסקת לגבי חיוב מצוות התלויות בארץ, אלא בזה הוא סובר כהדעה הראשונה שהירדן כארץ ישראל לכל דבר, ורק לענין מעשר בהמה סובר שהוא גבול בפנ"ע ומפסיק {{ממ|ולכן גורס שם החזו"א בירושלמי "והוא שיהא במקום אחד עשר", עיי"ש}}. ולכאו' מבואר בדברי הגרי"ז שחולק ע"ד החזו"א וסובר שדעה זו הינה אף לענין מצוות תלויות בארץ. [ואף בדעת שתי השיטות הנוספות בירושלמי - שהגבול עובר בשפתו המזרחית / המערבית של הירדן, ישנן שיטות שאין זה עוסק לענין מצוות התלויות בארץ, אלא בודאי יש עליו קדושת ארץ ישראל לדברי הכל. אמנם הברכי יוסף {{ממ|או"ח תפט ג ד"ה ומן יציב}} והחזו"א הנזכר, סוברים ששיטות אלו נחלקו אף לענין קדושת ארץ ישראל, והיינו לענין אם זרעו בספינה שבירדן, או אם נתהווה אי בתוך הירדן וזרעו בו, יהיו הפירות פטורים ממעשרות ושביעית.] והעיר לי ידידי הרב יחיאל רצאבי שליט"א בדעה שבירושלמי שהביא הגרי"ז ותירץ את רש"י בפרשתינו על פיה, שדחוק קצת לבאר כך את רש"י והפסוק, משום שלפי"ז הגבולות אכן כוללות אף את עבר הירדן, אלא שהירדן עצמו אינו כארץ ישראל, וא"כ התורה היתה צריכה לומר את הגבולות המלאים, ולהוסיף שהירדן אינו כלול, ואילו כעת התורה כלל לא הגדירה את כל הגבולות. ועיין בזה. עוד הראה לי ידידי הנ"ל את דברי הגמ' בנדרים כב. שרבי יוחנן תמה על אחד שהרג לחברו כשעלה לארץ ישראל, "מכדי כתיב 'ונתן ה' לך שם לב רגז' - בבבל כתיב, אמר ליה, ההוא שעתא לא עברינן ירדנא", וביאר הר"ן שם: ועבר הירדן לא נתקדש להבאת העומר ולמקצת קדושות. ובגליון הש"ס שם ציין לסנהדרין יא: רש"י ד"ה על שתים, ולמנחות פג: רש"י ד"ה כל הארצות. [ומבואר במקומות אלו שעבר הירדן נחשבת כארץ מארץ ישראל, עיי"ש.] [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 13:50, 7 בפברואר 2021 (IST)
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
פסקה חדשה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף