עריכת הדף "
שיחה:תנ"ך/במדבר/יז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== פסוק ה == === ולא יהיה כקרח וכעדתו === וברש"י: כדי שלא יהיה כקרח. ופירש בעיקר שפ"ח: והיא נתינת טעם, לא לאו ואזהרה. אכן יעוין בחפץ חיים בפתיחה {{ממ|לאוין יב}} שמביא שהסמ"ג {{ממ|ל"ת קנז}} ורבינו יונה {{ממ|שערי תשובה מאמר נח}} סוברים שזהו לאו גמור. ואכן הרא"ם כתב שדברי הגמ' בסנהדרין קי. שכל המחזיק במחלוקת עובר בלא תעשה שנאמר "ולא יהיה כקרח וכעדתו" – אינו אלא דרך אסמכתא. וביאור הדברים: הנה הרמב"ם בספר המצוות שורש שמיני כותב יסוד 'שאין ראוי למנות שלילת החיוב עם האזהרה', היינו שכשכתוב בתורה דבר שלא בלשון ציווי, אין זה לאו. והביא כדוגמא לכך את הפסוק כאן "ולא יהיה כקרח וכעדתו", שהוא שלילה ולא לאו. וממשיך: ואע"פ שמצאנו להם לשון אחר בגמ' סנהדרין, והוא אמרם ז"ל כל המחזיק במחלוקת עובר בלא תעשה שנאמר "ולא יהיה כקרח וכעדתו", וזה על צד האסמכתא, לא שיהיה פשטיה דקרא בכוונה הזאת, עכ"ל. ונראה שזוהי ג"כ שיטת רש"י כאן, שמבאר את 'ולא' – כדי שלא, וכפי שביאר העיקר ₪ כנ"ל. אמנם בהשגות הרמב"ן נראה שכן מונה זאת ללאו [והעיר בזה מורינו הגרמ"א פינקוס שליט"א מדוע כשהרמב"ן מונה את המצוות שהוסיף על שיטת הרמב"ם – אינו מזכיר לאו זה]. ומבואר בין בדעת הרמב"ם ובין בדעת הרמב"ן שלאו זה עיקרו שלא יחלוק שום אדם על כהונת אהרן. והיינו שאין ענין הלאו להחזיק במחלוקת, וכפי הגמרא בסנהדרין – שנתבאר שהיא רק אסמכתא – אלא עיקר הפסוק עוסק בערעור על הכהונה. ואכן נראה לכאו' שזהו פשטות עניין הכתוב ולא ענין המחלוקת, משום שלשון הכתוב היא: "זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני ה' ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר ה' ביד משה לו". [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 11:17, 5 בפברואר 2021 (IST) === כאשר דבר ה' ביד משה לו === וברש"י: ומהו 'ביד משה' ולא כתב 'אל משה', רמז לחולקים על הכהונה שלוקין בצרעת, כמו שלקה משה בידו, שנאמר "ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג" {{ממ|שמות ד, ו}}, ועל כן לקה עוזיה בצרעת {{ממ|דברי הימים ב' כו, יט}}. יש לעיין לאיזה צורך רש"י מביא דוגמא ממשה רבינו, והלא הוא לא נחלק על הכהונה, אלא אמר לשה"ר על בני ישראל "והן לא יאמינו לי". [ואם רש"י רק רצה להביא דוגמאות שאומרי לשה"ר נענשין בצרעת, היה צריך להביא את הדוגמא הברורה של מרים.] ולעומת זאת בדוגמא של עוזיהו, שם אכן עוזיהו המלך רצה להקטיר בביהמ"ק יחד עם הכהנים, ולכן נענש בצרעת. והזכיר זאת ג"כ רש"י לקמן {{ממ|פס' כג}}: ולמה שקדים, הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפירות, אף המעורר על הכהונה פורענותו ממהרת לבא, כמו שמצינו בעוזיה, "והצרעת זרחה במצחו". ועיין בזה. שוב התבוננתי בזה שהדוגמא של הצרעת שהיתה למרע"ה אינה כהדוגמא של צרעת עוזיהו, משום שהצרעת של מרע"ה היא היא כוונת הפסוק "ביד משה", וכפי שביאר הרא"ם את משמעות הכתוב כאן לפי רש"י, ש"כאשר דבר ה' ביד משה" שילקה בצרעת, כן יקרה "לו" – לכל מי שיחלוק על הכהונה. וזוהי הדוגמא של עוזיהו שחלק על הכהונה ולקה בצרעת, אך באמת אצל משה רבינו אין הכוונה כלל שאף הוא לקה משום זה בצרעת, אלא הכוונה רק שהחולקים ילקו כמותו, וכנ"ל. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 11:17, 5 בפברואר 2021 (IST)
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
פסקה חדשה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף