עריכת הדף "
שיחה:תנ"ך/במדבר/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== פסוק ב == ;מנין בני ישראל יש לעיין בכל המניינים המנויים בפרשה, שמבואר בקרא שהסכום מסתיים במאות ולא בפחות, [חוץ משבט גד שמסתיים בחמישים], והאם באמת היה בדיוק כך מניין האנשים, או שהתורה מעגלת את המספרים כיון שאין לזה חשיבות. ושמעתי שבאבן עזרא כותב שזה מעוגל, אך לא מצאתיו כעת. ויש להעיר שבהמשך הפרשה כתוב שהיו לויים עשרים ושתים אלף [ועוד שלוש מאות שהיו ג"כ בכורים, כדפירש"י (ג, לט)], ובכורי ישראל היו עשרים ושתים אלף מאתים שבעים ושלוש. והנה זה מובן שבכורי ישראל נמנו בדקדקנות עד האחד, בכדי שנדע כמה שקלים הגיעו לכהנים מהבכורות העודפים על הלויים, וכמבואר בקרא הסכום המדויק (ג, נ). אולם לכאו' מבואר בזה שגם המנין של הלויים היה מדויק, דאם לא היו בדיוק עשרים ושתים אלף, גם המנין של העודפים היה צריך להשתנות, ואילו בפסוק מבואר שהיו בדיוק מאתים שבעים ושלוש בכורים העודפים על הלויים, וא"כ אולי ממנין הלויים ניתן להסיק למנין כל ישראל שהיה מדויק. שוב ראיתי שגם במנין שבפרשת פנחס כל המניינים מסתיימים במאות, מלבד שבט ראובן שמסתיים בשלושים, ולכאו' זה ג"כ מוכיח שבשבטים האחרים זה מדויק, ועיין בזה. שוב ראיתי בטעמא דקרא שכתב שבכל השבטים לא החשיבו את הפרטים הקטנים, ולכן אם היה יותר מחמישים – החשיבום כמאה, ופחות מחמישים – במאה הקודמת. אבל בגד שהיה ממש חמישים בצמצום, היה מוכרח לחושבם. והביא את שאלת נכדו 'מר שלמה צביון נ"י' דא"כ חשבון מחצית השקלים שבפר' פקודי אינו נכון, והרי הפסוק מפרש איך נתחלק. והשיב מרן הגר"ח שליט"א שאם חשבון אחד יוצא מדויק אינו פלא, ועיקר הקושי שכל הפקודים כולם נסתיימו במאות, ולזה י"ל שלמרות שבשבטים לא היה מדויק, אך בחשבון הכללי נגמר בדיוק. וראיתי מביאים בשם הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל שביאר זאת באופן אחר על פי משל [ושוב שמעתי שהיה זה הג"ר אליהו דיסקין שליט"א שאמר זאת להגר"י אדלשטיין, וקלסו מאוד]. ילד היה עם אביו במצעד צבאי, ושמעו את הכרוז מכריז: "עתה צועדים לפנינו שבע מאות חיילים, עוברים מאתיים פרשים, מאה מנגנים...". שאל הילד את אביו, איך סכום כל החיילים מסתכם בצורה מדויקת, תמיד במאות 'עגולות'. והתשובה היא, משום שהמלך קרא להם לבוא במנין הזה. וכך הוא גם בנמשל - במנין השבטים, ישראל נולדו לפי התפקיד המיוחד שיש לכל שבט ושבט, ובכל תפקיד יש מספר מסוים של אנשים הנצרכים למלא ולהשלים תפקיד זה, ולכן הם אכן נולדו במנין 'עגול'. שוב ראיתי במשך חכמה לקמן (ג, טז) שביאר מדוע מנין השבטים תמיד עגול במאות ועשרות, לפי שלא מנו את היחידים, כי חילקו אותם לשרי עשרות, ופחות מעשרה לא נקרא מחנה, ולכך לא מנו אותם, אבל במנין הבכורים (להלן ג, מג) לפי שהיה צריך למנות כל בכור, נמנו גם לאחדים. [אמנם טעם זה לכאו' אינו מסביר מדוע כמעט תמיד נגמר במאות, אלא מסביר רק מדוע אין יחידים.] [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 08:26, 1 בפברואר 2021 (IST)
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
פסקה חדשה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף