שיחה:תוספות/ברכות/ג/א

למאן דגני בבית אפל. וא"ת והלא רבי אליעזר בעי...

צל"ע מה שמקשים ר"א לשיטתו, והלא לא משכח"ל מ"ד דכבר מעלוה"ש זמן ק"ש הוא, וקושייתם הוא לכו"ע. דף היומי זאגער (שיחה) 22:38, 31 בדצמבר 2019 (UTC)

בגמרא לקמן (ח:) אמרו: תניא רשב"י אומר פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי פעמים בלילה, אחת קודם שיעלה עמוד השחר ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר, ויוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה כו' לעולם ליליא הוא והא דקרי ליה יום דאיכא אינשי דקיימי בההיא שעתא. הרי מבואר לכאורה דעת רשב"י שזמן קריאת שמע הוא מעלות השחר, ואם כן לא קשה מידי.
אמנם התוספות שם (ד"ה לא) כתבו: והאי דנקט לאחר שיעלה עמוד השחר, לאו דוקא מיד הוא, דהא צריך להמתין לכל הפחות שיעורא דמתניתין עד שיכיר בין תכלת לכרתי. הרי שלא סבירא להו לתוספות לומר שרשב"י פליג בזה.
אך לאור דברי תוספות שם יש ליישב בפשיטות שאין כוונת תוס' להקשות מדעת רבי אליעזר לשיטתו, אלא הכי קאמרי שהרי אף לרבי אליעזר עצמו שהוא המקדים יותר משאר תנאי בתחילת זמן קריאת שמע של שחרית, אף לדידהו יש להמתין עד שעה שיכיר בין תכלת לכרתי. מי אדיר (שיחה) 23:17, 31 בדצמבר 2019 (UTC)

ועוד יש לידע שבשולחן ערוך (או"ח סימן מח) מבואר שאף שלהלכה זמן קריאת שמע הוא משיכיר את חברו ברחוק ד' אמות, מכל מקום בדיעבד אם קרא מעלות השחר יצא. וכבר הקשו לפי זה על דברי התוספות, מה הוקשה להם, הרי אפשר להעמיד בישן בבית אפל באופן שהוא שעת הדחק ובדיעבד יכול לקרות מעלות השחר. ואולי יש מקום לומר שאף שהתוס' יסכימו לפסק השו"ע דלדידן אין פוסקים הלכה כהני תנאי אלא לכתחילה ולא בדיעבד, אך עדיין אפשר שרבי אליעזר גופיה סבירא ליה שהוא תחילת זמן קריאת שמע אפילו בדיעבד ולכן הקשו התוס' לשיטתו [אלא שלפי זה שומה עלינו למצוא מקור להלכה שבדיעבד מהני ק"ש מעלות השחר כיון שאין זה כלול בדעת ר"א ושאר התנאים, וא"א לפרש שהוא מדברי רשב"י שהרי בתוס' שם מפורש להדיא לא כן, וכנ"ל]. מי אדיר (שיחה) 23:33, 31 בדצמבר 2019 (UTC)