שיחה:תוספות/ברכות/ג/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "==למאן דגני בבית אפל. וא"ת והלא רבי אליעזר בעי...== צל"ע מה שמקשים ר"א לשיטתו, והלא לא משכח"ל מ"...")
 
(תשובה דחייה ותשובה נוספת)
שורה 1: שורה 1:
==למאן דגני בבית אפל. וא"ת והלא רבי אליעזר בעי...==
==למאן דגני בבית אפל. וא"ת והלא רבי אליעזר בעי...==
צל"ע מה שמקשים ר"א לשיטתו, והלא לא משכח"ל מ"ד דכבר מעלוה"ש זמן ק"ש הוא, וקושייתם הוא לכו"ע. [[משתמש:דף היומי זאגער|דף היומי זאגער]] ([[שיחת משתמש:דף היומי זאגער|שיחה]]) 22:38, 31 בדצמבר 2019 (UTC)
צל"ע מה שמקשים ר"א לשיטתו, והלא לא משכח"ל מ"ד דכבר מעלוה"ש זמן ק"ש הוא, וקושייתם הוא לכו"ע. [[משתמש:דף היומי זאגער|דף היומי זאגער]] ([[שיחת משתמש:דף היומי זאגער|שיחה]]) 22:38, 31 בדצמבר 2019 (UTC)
:בגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ח/ב|ח:]]}} אמרו: תניא רשב"י אומר פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי פעמים בלילה, אחת קודם שיעלה עמוד השחר ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר, ויוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה כו' לעולם ליליא הוא והא דקרי ליה יום דאיכא אינשי דקיימי בההיא שעתא. הרי מבואר לכאורה דעת רשב"י שזמן קריאת שמע הוא מעלות השחר, ואם כן לא קשה מידי.{{ש}}אמנם התוספות שם {{ממ|[[תוספות/ברכות/ח/ב#לא|ד"ה לא]]}} כתבו: והאי דנקט לאחר שיעלה עמוד השחר, לאו דוקא מיד הוא, דהא צריך להמתין לכל הפחות שיעורא דמתניתין עד שיכיר בין תכלת לכרתי. הרי שלא סבירא להו לתוספות לומר שרשב"י פליג בזה.{{ש}}אך לאור דברי תוספות שם יש ליישב בפשיטות שאין כוונת תוס' להקשות מדעת רבי אליעזר לשיטתו, אלא הכי קאמרי שהרי אף לרבי אליעזר עצמו שהוא המקדים יותר משאר תנאי בתחילת זמן קריאת שמע של שחרית, אף לדידהו יש להמתין עד שעה שיכיר בין תכלת לכרתי. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 23:17, 31 בדצמבר 2019 (UTC)

גרסה מ־02:17, 1 בינואר 2020

למאן דגני בבית אפל. וא"ת והלא רבי אליעזר בעי...

צל"ע מה שמקשים ר"א לשיטתו, והלא לא משכח"ל מ"ד דכבר מעלוה"ש זמן ק"ש הוא, וקושייתם הוא לכו"ע. דף היומי זאגער (שיחה) 22:38, 31 בדצמבר 2019 (UTC)

בגמרא לקמן (ח:) אמרו: תניא רשב"י אומר פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי פעמים בלילה, אחת קודם שיעלה עמוד השחר ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר, ויוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה כו' לעולם ליליא הוא והא דקרי ליה יום דאיכא אינשי דקיימי בההיא שעתא. הרי מבואר לכאורה דעת רשב"י שזמן קריאת שמע הוא מעלות השחר, ואם כן לא קשה מידי.
אמנם התוספות שם (ד"ה לא) כתבו: והאי דנקט לאחר שיעלה עמוד השחר, לאו דוקא מיד הוא, דהא צריך להמתין לכל הפחות שיעורא דמתניתין עד שיכיר בין תכלת לכרתי. הרי שלא סבירא להו לתוספות לומר שרשב"י פליג בזה.
אך לאור דברי תוספות שם יש ליישב בפשיטות שאין כוונת תוס' להקשות מדעת רבי אליעזר לשיטתו, אלא הכי קאמרי שהרי אף לרבי אליעזר עצמו שהוא המקדים יותר משאר תנאי בתחילת זמן קריאת שמע של שחרית, אף לדידהו יש להמתין עד שעה שיכיר בין תכלת לכרתי. מי אדיר (שיחה) 23:17, 31 בדצמבר 2019 (UTC)