שיחה:ירושלמי/שקלים/ג/א

דף ח' ע"א

נולד לו בה' באב וה' באלול וה' בתשרי אין מצטרפין

ראשית יש לגרוס ה' באב ולא בה' באב כי לא מדובר על התאריך ה' באב אלא על חמשה בהמות שנולדו לו באב. בעיקר הדין התקשתי מדוע אין מצטרפין החמשה שנולדו באב באלול ובתשרי, הלא לכאורה יכול לפתור את הבעיה ממה נפשך, שיוציא כעשירי קודש את אחת הבהמות האלוליים והוא יהיה עשירי קדש ממה נפשך שהרי הוא מצטרף או עם אלו שנולדו באב או עם אלו שנולדו בתשרי למנין עשרה. ורציתי לומר שכיון שיש דין עשירי ודאי ולא עשירי ספק ממילא אין בפתרון של "ממה נפשך" כדי להוציאו מכלל עשירי ספק שהרי עדיין מסופקים אנו ביחס לעשרה אלו האם הוא עשירי קודש וכן ביחס לעשרה אלו ומה שהוא צירף שני הספיקות למעשה אחד וגרם בכך שיצא עשירי ממה נפשך אין בכך די כדי למלטו מדין "עשירי ספק".

אמנם בבבלי מבואר להדיא לא כן, שכן רבא בבכורות (נח.) אומר שלדברי בן עזאי נולדו לו חמשה באב וחמשה באלול וחמשה בתשרי כונסן לדיר להתעשר ונוטל אחד מן האלולין והשאר פטורין ממה נפשך אי באחד באלול ר"ה דאלול ותשרי מצטרפין ודאב פטורים ואי באחד בתשרי ר"ה דאב ואלול מצטרפין דתשרי פטורין. נמצא שפתרון זה אכן קיים ומה שאמר בן עזאי שאינם מצטרפין היינו לולי פתרון זה.

אלא שיש להבין כיצד יועיל פתרון זה מטעם אחר, כי הרי נאמר לגבי מעשה בהמה "לא יבקר" שאסור לו להוציא בהמה מסויימת כעשירי קודש וכיצד יעשה. רש"י על המקום מבאר ולא שיכוין ויוציאנו בעשירי דהא כתיב לא יבקר אלא כמדומה כגון שמנאן רבוצין או עומדין דהשתא אפשר (כך גורסים) לכווני דליהוי אחד מן האלולין עשירי. אמנם עדיין קשה כי דין זה הוא רק בדיעבד אך לא לכתחילה וראיתי שרבי רפאל עמנואל חי ריקי (נפטר ה' תקג) העיר כן על רש"י ופירש באופן אחר שיוציא את כל החמשה אלוליים באחרונה, ובכך אינו עובר על "לא יבקר" שהרי לא בחר בהמה ספציפית להקריב באחרונה ומאידך יש ממה נפשך שבהמה זו מצטרפת לחמשיה מאב או מתשרי. ש"ס יידן (שיחה) 01:03, 2 באפריל 2021 (IDT)

זאת אומרת בן עזאי חבר ותלמיד היה דר"ע

הגמרא מביאה לכך שתי ראיות: א' ממה שאמר בן עזאי על רבי עקיבא הואיל ואלו אומרים כך ואלו אומרים כך יהו האלוליים וכו', ב' ממה שאמר לרבי עקיבא על החלוקין אנו מצטערין אלא שבאת לחלוק עלינו את השווין, כשעל שתי המקורות מביאה הגמרא את הנוסח: אין תימר רביה, אית בר נש אמר לרביה כו'. התקלין חדתין מבאר את הראיה הראשונה שאמר לו הואילו ואלו אומרים כך ולא אמר הואיל ורבי אומר כך, ואת הראיה השניה שאמר לו שבאת ולא הזכיר לשון רבי. ויש להעיר מדוע פירש מצד מה שלא הזכיר תואר כבוד ולא מצד עצם הדבר שמתייחס לדעת רבו כדעת נוספת ומכריע כאילו אינו מחוייב לדעת רבו אלא אלו אומרים כך ואלו אומרים כך וכן לגבי אלא שבאת לחלוק עלינו את השווין - וכי דרך כבוד לומר כן לרבו. ובאמת הקרבן העדה פירש בראיה הראשונה "וכי אדם אומר על דברי רבו הואיל ואלו כו', ומריע דבריו". ולגבי הראיה השניה כתב: אלא שבאת, ולא קאמר שבא. ואם לא נאמר שטעות דפוס יש לפנינו וצריך לגרוס הואיל שבא רבי וכוונתו תהיה כביאור התקלין חדתין, אפשר לומר שכוונתו היתה שהיה לו לומר שבא היינו שאמר כן לתלמידים על דברי רבי עקיבא אך לא אמר כן לרבי עקיבא עצמו. ש"ס יידן (שיחה) 01:09, 2 באפריל 2021 (IDT)

זאת אומרת ימים שהבכור מחוסר זמן בהן עולין לו לתוך שנתו

דימתה הגמרא בין דין מעשר בהמה ששנתו נמדדת משעת לידו לדין בכור ששנתו הראשונה נמדדת משעת לידו. למרות שאין לכאורה קשר בין הדינים נראה שהנדון בגמרא הוא האם מה שאין הבהמה ראויה להקרבה עד היום השמיני הוא גילוי שאכן לא הגיעה לבשלותה עד יום זה וממילא חסר בקיומה גם לגבי שאר דברים והרי היא בבחינה מסויימת כמי שלא נולדה, או שהוא דין אחר שמצד עצם קיומה הרי חיה וקיימת אלא שמכל מקום דין הוא לענין קרבן שאינה קרבה עד היום השמיני אך אין זה חסרון בעצם בחיותו של שה. ש"ס יידן (שיחה) 01:13, 2 באפריל 2021 (IDT)