שיחה:ירושלמי/שקלים/א/א

משמיעין על השקלים

בחשק שלמה העיר שהיה מקום לפרש בפשטות שהכוונה לקריאת פרשת שקלים שעושים בשבת הקרובה לא' אדר. אלא שבירושלמי מבואר להדיא שהשמעה זו היינו הכרזה שהכריזו בית דין, וביאר שם שלא סמכו רק על ההכרזה כיון שיש מי שלא נמצא בהכרזה כמבואר בכמה מקומות ששייך מציאות כזו, ומאידך לא סמכו על קריאת התורה שהרי יש כפרים שאין נכנסים בימי הכניסה ואין קורין אצלם בתורה. ויש להוסיף שהירושלמי דקדק כן ממה שכתוב שמשמיעין באחד באדר ואילו אם הכוונה לקריאת פרשת שקלים למעשה אין עושים כן בא' באדר אלא בשבת הקרובה לזמן זה. ש"ס יידן (שיחה) 14:34, 22 במרץ 2021 (IST)

משמיעין על השקלים וכו'

כל הדברים המבוארים במשנה יש טעם לעשותם דווקא בזמן זה, שהרי שקלים הם לצורך תרומת הלשכה הנעשית בא' ניסן. כלאים - היינו בתחילת גידולם אבל אחר שכבר ניכרים. מגילה - אין צורך לבאר. דרכים ורחובות - קלקולם נובע מהגשמים ולכן רק אחר החורף צריך לתקנם, אלא שיש להעיר מדוע לא יעשו זאת לאחר זמן אחרי שיפסקו הגשמים לחלוטין, ולפירוש הראשון בתקלין חדתין והקרבן העדה שתיקון הדרכים והרחובות נועד לצורך העליה לרגל אתי שפיר שקודם פסח הוצרכו להשלים המלאכה [ומה שכתבתי כל זה אף על הרחובות מה שלא נמצא בתקלין חדתין, כי כן פירש בקרבן העדה]. מקווות המים - בתקלין חדתין פירש לנקותן מטיט או להמשיך מים לתוכן אם נחסרו משיעורן. והנה הטעם הראשון מבואר מדוע עשו זאת אחר החורף שבזמן החורף נמשך על ידי הגשמים טיט רב לתוך המקוואות, אך להפירוש השני צ"ב וכי דווקא אחר שירדו גשמים זה הזמן להמשיך המים לתוכם? ואפשר לומר שבדרך כלל סמכו על ירידת הגשמים שהיא תשלים את חסרון המים ואם אחר שירדו גשמים עדיין חסר מים הוצרכו להמשיך. אפשר לומר עוד שעיקר הבדיקה נעשית בשביל הטיט וכיון שכבר בודקים את המקווה הוסיפו לבדוק את שיעורו, אך בתקלין חדתין משמע שהעמיד זאת כטעם בפני עצמו. ונראה לבאר ע"פ מה שמצינו בשמואל שעשה לבנותיו מקוואות בימות החורף ומפץ תחת רגליהם בנהר בימות הקיץ, דהיינו שהשימוש במקוואות היה בעיקרו בחורף ואילו בקיץ היו משתמשים בנהר, וממילא תיקון המקוואות נעשה לאחר סיום "עונת הרחצה" השימוש במקווה דהיינו בסוף החורף. ומציין על הקברות - שהמים בימות החורף מיחום. ויש להבין מדוע לא המתינו עד אחר שיפסק הגשם לחלוטין, וי"ל שחששו לתקלת עולי הרגל שיבואו ולא יראו הציונים ויטמאו. ומה שהוסיף המשנה כל צרכי הרבים, שמעתי מי שביאר שכיון שניסן הוא ראש השנה לחדשים ממילא בסוף השנה מתקנים כל מה דצריך לתקן. ש"ס יידן (שיחה) 14:34, 22 במרץ 2021 (IST)

לא נימר אילין דקריבין בפרוס הפסח כו'

בתקלין חדתין ביאר השאלה שאם כדברי ר' חזקיה שהיו מכריזין לבני בבל בראשית החורף אם כן גם הם יכלו להביא בא' בניסן ולמה היה להם לתרום בג' פרקים בשנה. וכן יש לפרש בלשון אחר לאידך גיסא, שאין צורך בתקנת ר' חזקיה להכריז בתחילת החורף לבני בבל שהרי מכל מקום גם אם יאחרו להביא עדיין יהיה להם חלק בתרומת הלשכה. ונראה שהתקלין חדתין לא רצה לפרש כן כיון שגם להפסיד את השותפות בקרבנות עד אותה עת לא רצו ולכן הכריזו, אך מכל מקום כיון שהכריזו והביאו קשה מדוע הוצרכו לתרום ג' פעמים. ש"ס יידן (שיחה) 14:38, 22 במרץ 2021 (IST)