שיחה:בבלי/שבת/פח/א

אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו

יש להרגיש בזה מה הוא זה שעיקר ענינו בגילוי הרז ולא בעצם ההקדמה דנעשה לנשמע. עוד צ"ת איך ישווה הקדמת נעשה לנשמע של מלאכי השרת שאינם בעלי בחירה להקדמת נעשה לנשמע בידי ישראל, וגם צ"ת איך משתמשין מלאכי השרת בדבר שכלפיהם אין בו רבותא.

הביאור נראה דכל עצמותם של מלאכי השרת הוא היותם מוכנין לעשות, ולאינו מוגבל אין תכלית בעשייתם בפועל, וזהו שמלאכי השרת משתמשין בו היינו דזהו שימושן לפניו ית' לא שמשתמשים בו לתועלת עצמן. והנה להקדים נעשה לנשמע יכול ליפול בו פניה שבא העבד לישא חן בעיני קונו ומקדים נעשה לנשמע, ומאידך אין בזה טעם כי יודעים שניהם שהקדים נעשה לנשמע ושמא אילו שמע לא קיבל (ר"ל אף דודאי חל השיעבוד וכדברי הבית הלוי בזה מ"מ אין גדולת הקבלה בלא יודעין כוללת כל מה שיצטווה לאחמ"כ). והטעם בהקדמת נעשה לנשמע הוא היותם מוכנים לעשות בעצם, שזהו העבדות בלי מעשה העבד, ובזה העמידו עצמם בגדר עומדים לפני ה' לשרתו והיו ראויים לקבלת התורה (יסוד זה מבואר הוא בד' הרמב"ם הנודעים בהל' שמיטה ויובל אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל 'לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו' לדעה את ה', היינו דבעמידה לשרת ולעבוד, הוא ההכנה לדעה את ה', לא בשירות ולא בעבודה).

ואם כנים הדברים נראה דזהו המכוון במשל שבא בזה בגמרא דא"ר חמא ברבי חנינא מאי דכתיב כתפוח בעצי היער וגו' למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע. ועי' תוד"ה פריו, ונמצא שאין מצב מיוחד של פריו קודם לעליו, אלא עצם הדבר שיש זמן שיש בו פרי ואין עלים הוא הנותן, וצ"ת. ולהנ"ל יש פתח להבין. ריהטא (שיחה) 17:02, 5 במאי 2021 (IDT)