שיחה:בבלי/שבת/פח/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(התאמה) |
סיפורי צדיקים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית == | |||
פירש בזה רבי יצחק בלאזר זצ"ל, שמאחר והקידמו ישראל נעשה לנשמה בתום לבב בכח המידה שירשו מהאבות הקדושים, והראו נכונותם לעמוד בקשרי המלחמה עם היצר במסירות נפש, עד שנתגלה כי מצד תכונתם מוכשרים המה לקבל את התורה. מעתה העמיס עליהם הקב"ה את התורה על כרחם - מרוב אהבתו לזרע אברהם יצחק ויעקב - כדי לזכותם בגמול טוב על עשייתם את התורה. שעל ידי הכפייה נעשו 'מצווים ועושים' שיצרם תקפם וזוכים למעלה יתירה על מי ש'אינו מצווה ועושה'. {{ממ|זכרונות ח"ב עמוד לח להרב מזא"ה}}. [[משתמש:סיפורי צדיקים|סיפורי צדיקים]] ([[שיחת משתמש:סיפורי צדיקים|שיחה]]) 15:00, 8 בפברואר 2022 (IST) | |||
== אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו == | == אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו == | ||
יש להרגיש בזה מה הוא זה שעיקר ענינו בגילוי הרז ולא בעצם ההקדמה דנעשה לנשמע. עוד צ"ת איך ישווה הקדמת נעשה לנשמע של מלאכי השרת שאינם בעלי בחירה להקדמת נעשה לנשמע בידי ישראל, וגם צ"ת איך משתמשין מלאכי השרת בדבר שכלפיהם אין בו רבותא. | יש להרגיש בזה מה הוא זה שעיקר ענינו בגילוי הרז ולא בעצם ההקדמה דנעשה לנשמע. עוד צ"ת איך ישווה הקדמת נעשה לנשמע של מלאכי השרת שאינם בעלי בחירה להקדמת נעשה לנשמע בידי ישראל, וגם צ"ת איך משתמשין מלאכי השרת בדבר שכלפיהם אין בו רבותא. | ||
גרסה מ־16:00, 8 בפברואר 2022
מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית
פירש בזה רבי יצחק בלאזר זצ"ל, שמאחר והקידמו ישראל נעשה לנשמה בתום לבב בכח המידה שירשו מהאבות הקדושים, והראו נכונותם לעמוד בקשרי המלחמה עם היצר במסירות נפש, עד שנתגלה כי מצד תכונתם מוכשרים המה לקבל את התורה. מעתה העמיס עליהם הקב"ה את התורה על כרחם - מרוב אהבתו לזרע אברהם יצחק ויעקב - כדי לזכותם בגמול טוב על עשייתם את התורה. שעל ידי הכפייה נעשו 'מצווים ועושים' שיצרם תקפם וזוכים למעלה יתירה על מי ש'אינו מצווה ועושה'. (זכרונות ח"ב עמוד לח להרב מזא"ה). סיפורי צדיקים (שיחה) 15:00, 8 בפברואר 2022 (IST)
אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו
יש להרגיש בזה מה הוא זה שעיקר ענינו בגילוי הרז ולא בעצם ההקדמה דנעשה לנשמע. עוד צ"ת איך ישווה הקדמת נעשה לנשמע של מלאכי השרת שאינם בעלי בחירה להקדמת נעשה לנשמע בידי ישראל, וגם צ"ת איך משתמשין מלאכי השרת בדבר שכלפיהם אין בו רבותא.
הביאור נראה דכל עצמותם של מלאכי השרת הוא היותם מוכנין לעשות, ולאינו מוגבל אין תכלית בעשייתם בפועל, וזהו שמלאכי השרת משתמשין בו היינו דזהו שימושן לפניו ית' לא שמשתמשים בו לתועלת עצמן. והנה להקדים נעשה לנשמע יכול ליפול בו פניה שבא העבד לישא חן בעיני קונו ומקדים נעשה לנשמע, ומאידך אין בזה טעם כי יודעים שניהם שהקדים נעשה לנשמע ושמא אילו שמע לא קיבל (ר"ל אף דודאי חל השיעבוד וכדברי הבית הלוי בזה מ"מ אין גדולת הקבלה בלא יודעין כוללת כל מה שיצטווה לאחמ"כ). והטעם בהקדמת נעשה לנשמע הוא היותם מוכנים לעשות בעצם, שזהו העבדות בלי מעשה העבד, ובזה העמידו עצמם בגדר עומדים לפני ה' לשרתו והיו ראויים לקבלת התורה (יסוד זה מבואר הוא בד' הרמב"ם הנודעים בהל' שמיטה ויובל אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל 'לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו' לדעה את ה', היינו דבעמידה לשרת ולעבוד, הוא ההכנה לדעה את ה', לא בשירות ולא בעבודה).
ואם כנים הדברים נראה דזהו המכוון במשל שבא בזה בגמרא דא"ר חמא ברבי חנינא מאי דכתיב כתפוח בעצי היער וגו' למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע. ועי' תוד"ה פריו, ונמצא שאין מצב מיוחד של פריו קודם לעליו, אלא עצם הדבר שיש זמן שיש בו פרי ואין עלים הוא הנותן, וצ"ת. ולהנ"ל יש פתח להבין. ריהטא (שיחה) 17:02, 5 במאי 2021 (IDT)