שיחה:בבלי/שבת/ג/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(פתיחת קיצורים וקישורים) |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ויש להקשות על זה מהמבואר בלשון רש"י לקמן {{ממ|[[רש"י/שבת/ד/א#לאותה|ד. ד"ה לאותה חצר]]}} דאם יזרוק מתוך ידו הפשוטה לרה"ר לחצר אחרת שהיא רה"י פטור, ולד' הראש יוסף הא הוה כמונח ברה"ר ועביד עקירה גמורה ע"י זריקה. ובלאו הכי תימה איך אפ"ל האי דינא לדעת רש"י, דהרי דעת רש"י בעירובין צ"ט דיד הפשוטה לרשות אחרת הוה מקום פטור. [ובין אם התירוץ לקושית הגרע"א דכל מה דהוה מקום פטור הוא רק מכח דידו לא נייחא, או דהתירוץ כמ"ש בחזו"א דאם היה עקירה על ידו לא היה נפטר משום מקו"פ, הא מיהת אליבא דאמת בהך גוונא דראש יוסף דעוקר או מניח לתוך יד חבירו פטור]. | ויש להקשות על זה מהמבואר בלשון רש"י לקמן {{ממ|[[רש"י/שבת/ד/א#לאותה|ד. ד"ה לאותה חצר]]}} דאם יזרוק מתוך ידו הפשוטה לרה"ר לחצר אחרת שהיא רה"י פטור, ולד' הראש יוסף הא הוה כמונח ברה"ר ועביד עקירה גמורה ע"י זריקה. ובלאו הכי תימה איך אפ"ל האי דינא לדעת רש"י, דהרי דעת רש"י בעירובין צ"ט דיד הפשוטה לרשות אחרת הוה מקום פטור. [ובין אם התירוץ לקושית הגרע"א דכל מה דהוה מקום פטור הוא רק מכח דידו לא נייחא, או דהתירוץ כמ"ש בחזו"א דאם היה עקירה על ידו לא היה נפטר משום מקו"פ, הא מיהת אליבא דאמת בהך גוונא דראש יוסף דעוקר או מניח לתוך יד חבירו פטור]. | ||
ואולי י"ל דבלא"ה תיקשי למה שנקטו התוס' בכוונת רש"י דידו לא נייח היינו אפי' ברשות אחת, וק"ק דלא פירשו ברש"י דוקא כשידו ברשות אחרת, ומשום דהוי מקו"פ וכדכ' בעירובין, וע"כ דהם דקדקו דידו לא נייח ע"כ מאיזה טעם רש"י הכא אינו מפרש מצד מקו"פ, וא"כ גם הראש יוסף א"ש. ועיין חזו"א {{ממ|ס"ב ח', ועירובין ק"ה י"ב}}. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 15:29, 17 ביוני 2020 (UTC) | ואולי י"ל דבלא"ה תיקשי למה שנקטו התוס' בכוונת רש"י דידו לא נייח היינו אפי' ברשות אחת, וק"ק דלא פירשו ברש"י דוקא כשידו ברשות אחרת, ומשום דהוי מקו"פ וכדכ' בעירובין, וע"כ דהם דקדקו דידו לא נייח ע"כ מאיזה טעם רש"י הכא אינו מפרש מצד מקו"פ, וא"כ גם הראש יוסף א"ש. ועיין חזו"א {{ממ|ס"ב ח', ועירובין ק"ה י"ב}}. | ||
[ובעיק"ד הראש יוסף נמצא דאין חילוק בין אם ידו ברשות אחרת לבין אם ידו וגופו באותה רשות דבתרווייהו חשיב החפץ מונח באותה רשות שהיד נמצאת שם, אלא דלא חשיב עקירה והנחה על החפץ כיון שלא נעקר ממקומו הראשון, עי' משנת השבת מש"ה דכ"מ בד' התוס' לק' ה סוע"א דזרק מימינו ורץ וקיבלו בימינו פטור, והק' החת"ס מ"ש מעקירת גופו, וביארו בזה דבעקירת גופו איכא עקירה על גופו, ולכן לא איכפ"ל דהחפץ באותו מקום, אבל כשזורק דהוי עקירת חפץ אין חייב אם לא נשתנה מקום החפץ, וכן מטו דהגר"ח הק' קו' זו בוואלז'ין ותי' הגרב"ד דשאני עקירת גופו דאיכא עקירת הגוף] | |||
עי' חזו"א ס"ב ח', ועירובין ק"ה י"ב. [ועיי"ש בחזו"א בתו"ד דאם נטל מיד הפשוטה לרה"ר והכניס לרה"י פטור, ולכאו' להראש יוסף הנ"ל חייב]. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 15:29, 17 ביוני 2020 (UTC) | |||
גרסה אחרונה מ־17:20, 3 ביולי 2020
עקירת גופו כעקירת חפץ[עריכה]
באבעיא דרב אם עקירת גופו כעקירת חפץ, יש להקשות איך יפרנס כוליה פירקא דבמה בהמה יוצאה, הרי לעולם אין הבהמה עצמה עושה עקירה והנחה זולת עקירת והנחת גופה. ולמה אסרוהו. והרי אמרו בבדף קנ"ג: כל שבחבירו פטור אבל אסור, בחמורו מותר לכתחילה. [ומה"ט מותר להניח על חמורו כשהוא מהלך וליטול כשהוא עומד, דבזה לא עביד חמורו עקירה והנחה. וא"כ לס"ד דרב הרי אף אם מניח על חמורו ונוטל כשהוא עומד לא עביד חמורו עקירה והנחה].
עוד יש להעיר מבן עזאי דסבירא ליה מהלך כעומד. ואולי סבר רב דבהא גופא פליגי עליה.
עוד ילה"ק ממתני' (סב.) לא תצא אשה במחט הנקובה וכו' ואם יצאה חייבת חטאת, לדעת תוס' דגם על הנחה מיבעיא ליה. בן עזאי (שיחה) 02:27, 20 במאי 2020 (UTC)
- קושיא ראשונה יש ליישב בקל, שכל ספקו של רב היה שמא אין דרך הוצאה בכך, ואם כן יש לומר שדווקא באדם שדרך הוצאתו ביד לכך הו"א שעקירת גופו לאו כעקירת חפץ. אך בהמה שכל דרך הוצאה שלה הוא במשוי בודאי שייחשב הוצאה בהכי. סיני ועוקר הרים (שיחה) 05:09, 20 במאי 2020 (UTC)
ידו לא נייחא[עריכה]
כתב בראש יוסף דלדעת רש"י אם יוציא אדם מרשות היחיד ויניח בתוך יד של העומד ברה"י ופושט ידו לרה"ר יהיה חייב.
ויש להקשות על זה מהמבואר בלשון רש"י לקמן (ד. ד"ה לאותה חצר) דאם יזרוק מתוך ידו הפשוטה לרה"ר לחצר אחרת שהיא רה"י פטור, ולד' הראש יוסף הא הוה כמונח ברה"ר ועביד עקירה גמורה ע"י זריקה. ובלאו הכי תימה איך אפ"ל האי דינא לדעת רש"י, דהרי דעת רש"י בעירובין צ"ט דיד הפשוטה לרשות אחרת הוה מקום פטור. [ובין אם התירוץ לקושית הגרע"א דכל מה דהוה מקום פטור הוא רק מכח דידו לא נייחא, או דהתירוץ כמ"ש בחזו"א דאם היה עקירה על ידו לא היה נפטר משום מקו"פ, הא מיהת אליבא דאמת בהך גוונא דראש יוסף דעוקר או מניח לתוך יד חבירו פטור].
ואולי י"ל דבלא"ה תיקשי למה שנקטו התוס' בכוונת רש"י דידו לא נייח היינו אפי' ברשות אחת, וק"ק דלא פירשו ברש"י דוקא כשידו ברשות אחרת, ומשום דהוי מקו"פ וכדכ' בעירובין, וע"כ דהם דקדקו דידו לא נייח ע"כ מאיזה טעם רש"י הכא אינו מפרש מצד מקו"פ, וא"כ גם הראש יוסף א"ש. ועיין חזו"א (ס"ב ח', ועירובין ק"ה י"ב). [ובעיק"ד הראש יוסף נמצא דאין חילוק בין אם ידו ברשות אחרת לבין אם ידו וגופו באותה רשות דבתרווייהו חשיב החפץ מונח באותה רשות שהיד נמצאת שם, אלא דלא חשיב עקירה והנחה על החפץ כיון שלא נעקר ממקומו הראשון, עי' משנת השבת מש"ה דכ"מ בד' התוס' לק' ה סוע"א דזרק מימינו ורץ וקיבלו בימינו פטור, והק' החת"ס מ"ש מעקירת גופו, וביארו בזה דבעקירת גופו איכא עקירה על גופו, ולכן לא איכפ"ל דהחפץ באותו מקום, אבל כשזורק דהוי עקירת חפץ אין חייב אם לא נשתנה מקום החפץ, וכן מטו דהגר"ח הק' קו' זו בוואלז'ין ותי' הגרב"ד דשאני עקירת גופו דאיכא עקירת הגוף] עי' חזו"א ס"ב ח', ועירובין ק"ה י"ב. [ועיי"ש בחזו"א בתו"ד דאם נטל מיד הפשוטה לרה"ר והכניס לרה"י פטור, ולכאו' להראש יוסף הנ"ל חייב]. בן עזאי (שיחה) 15:29, 17 ביוני 2020 (UTC)