שיחה:בבלי/פסחים/נב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(מדף: בית המדרש דף היומי) |
(מדף: בית המדרש דף היומי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
=== | === וגמירי דאין חיה שביהודה גדילה על פירות שבגליל === | ||
הנה בפשוטו הדבר תמוה שבהמה תלך ביהודה מירושלים ועד צוער, אך לא תעבור את גבול ארצה לגליל. והיה מקום לומר שהאקלים שבגליל שונה מהאקלים שביהודה וחיה שטבעה לחיות באקלים שביהודה אינה יכולה או עכ"פ לא תלך אף כשיכלה מאכלה לחפשו במקום אחר. אלא שרש"י {{ממ|ד"ה דאין}} כתב דאין חיה שביהודה '''מתרחקת''' כל כך לצאת מיהודה לגליל כו', עכ"ל, וזה דבר תמוה על פניו מדוע תתרחק מצד אחד שביהודה לצד אחר ואילו לעבור ה"גבול" שבין יהודה לגליל לא תתרחק כל כך. | |||
{{ש}}ונראה היה להציע שלשון הכתוב "לחיה אשר בארצך" פירושו שצריך שיהיה בשדה כדי ש'''כל''' החיה שב'''ארצך''' תוכל לאכול, וממילא כיון שארצך מוגדרת ארץ יהודה אם כן צריך שכל החיות שביהודה יהיה להם מאכל בשדה וממילא במקום שכלה ביהודה ויש רק בגליל, הן אמת שהחיה הנמצאת ביהודה וקרובה לגליל אכן יכולה "להתרחק" מיהודה לגליל בשיעור כזה, אך החיה הנמצאת בקצה הדרומי של ארץ יהודה הלא היא לא תתרחק כל כך עד לגליל וממילא לא קרינן ביה "כל זמן שחיה אוכלת מן השדה". אלא שעיקר הדבר שב"ארצך" יהיה פירושו ארץ יהודה או גליל זה גופא טעון בירור מדוע דווקא גליל ויהודה הם שיגדירו את ה"ארצך". ובשלמא לפירוש הפשוט שחיה שביהודה אינה הולכת לגליל אם כן קביעת הארצות היא בהתאם למציאות האכילה של החיות, אך כבר התבאר שפירוש זה קשה מסברא. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 10:33, 17 בינואר 2021 (IST) | |||
=== | === כל המיקל לו מגיד לו === | ||
קשה שיאמר כן על אמורא, אך מצאנו מקומות שדיברו קשות זה על זה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 10:33, 17 בינואר 2021 (IST) | |||
גרסה אחרונה מ־00:45, 8 בפברואר 2021
וגמירי דאין חיה שביהודה גדילה על פירות שבגליל[עריכה]
הנה בפשוטו הדבר תמוה שבהמה תלך ביהודה מירושלים ועד צוער, אך לא תעבור את גבול ארצה לגליל. והיה מקום לומר שהאקלים שבגליל שונה מהאקלים שביהודה וחיה שטבעה לחיות באקלים שביהודה אינה יכולה או עכ"פ לא תלך אף כשיכלה מאכלה לחפשו במקום אחר. אלא שרש"י (ד"ה דאין) כתב דאין חיה שביהודה מתרחקת כל כך לצאת מיהודה לגליל כו', עכ"ל, וזה דבר תמוה על פניו מדוע תתרחק מצד אחד שביהודה לצד אחר ואילו לעבור ה"גבול" שבין יהודה לגליל לא תתרחק כל כך.
ונראה היה להציע שלשון הכתוב "לחיה אשר בארצך" פירושו שצריך שיהיה בשדה כדי שכל החיה שבארצך תוכל לאכול, וממילא כיון שארצך מוגדרת ארץ יהודה אם כן צריך שכל החיות שביהודה יהיה להם מאכל בשדה וממילא במקום שכלה ביהודה ויש רק בגליל, הן אמת שהחיה הנמצאת ביהודה וקרובה לגליל אכן יכולה "להתרחק" מיהודה לגליל בשיעור כזה, אך החיה הנמצאת בקצה הדרומי של ארץ יהודה הלא היא לא תתרחק כל כך עד לגליל וממילא לא קרינן ביה "כל זמן שחיה אוכלת מן השדה". אלא שעיקר הדבר שב"ארצך" יהיה פירושו ארץ יהודה או גליל זה גופא טעון בירור מדוע דווקא גליל ויהודה הם שיגדירו את ה"ארצך". ובשלמא לפירוש הפשוט שחיה שביהודה אינה הולכת לגליל אם כן קביעת הארצות היא בהתאם למציאות האכילה של החיות, אך כבר התבאר שפירוש זה קשה מסברא. ש"ס יידן (שיחה) 10:33, 17 בינואר 2021 (IST)
כל המיקל לו מגיד לו[עריכה]
קשה שיאמר כן על אמורא, אך מצאנו מקומות שדיברו קשות זה על זה. ש"ס יידן (שיחה) 10:33, 17 בינואר 2021 (IST)