שיחה:בבלי/יבמות/ב/א

חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן

כשלש שנים אחר נישואיו של רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן זצ"ל, ה'גדול ממינסק', לאשתו הראשונה הלך לעולמו חותנו והוא נשאר בערום וחוסר כל. בצר לו גמר בנפשו להחיש מפלט לו ולגלות למקום תורה. בהגיעו לקובנה נכנס לפני רבי יצחק אביגדור זצ"ל אב"ד קובנה, והוא הפנהו לשבת בבית המדרש הישן, מקום תפילתו של הגרי"א.

כשלשה ימים ישב לו בבית המדרש הזה ולמד לו כדרכו, ואין משים אליו לב ביחוד. והרב עשה עצמו כאילו לא ידעו, רק מרחוק היה מביט עליו, מציץ ומתבונן, כי חפץ להכירו ולעמוד על אופיו. ויהי בראותו כי הוא שומר דרכו ולא יט, ויגש אליו פעם אחת אחר התפילה אל מקום מושבו, ויתבונן בספרו והנה הוא עומד בפרק ראשון דיבמות. ויאמר אליו בבדיחותא: "בחור יפה. אשה אחת מעטה לך ותבחר לך דוקא חמש עשרה נשים". ויען העלם: "הלא רבא אמר (סה.): נושא אדם כמה נשים על אשתו". ויוסף הרב בבדיחותא: "הלא הוא מסיים 'והוא דאית ליה למיזיינינהו'. ועתה, צא אתה ופרנס לי אלה החמש עשרה נשים לכל פרטיהן ודקדוקיהן כמשפטן".

ויאמר העלם: "אנכי אעשה כדבריך, מורי ורבי". ויחל תיכף לפרוט לפני הרב כל אחת מט"ו הנשים השנויות במשנה, ולבאר בכל אחת משפטיה תנאיה וגדריה, אזהרותיה ועונשיה. ובאלה שיש בהן מחלוקת תנאים או אמוראים או פוסקים, ביאר פרטיהן לפי כל אחת מהשיטות. וגם באר בכל אחת היאך אני קורא בה 'האסורה לזה מותרת לזה' ו'אחותה כשהיא יבמתה חולצת או מתיבמת'. וכל זה הגיד בסדר ברור בלי גמגום, לא השמיט דבר מאשר שייך למשפטי אלה העריות, בין מהדברים הנזכרים במסכתא זו, בין מהדברים שבאו מפוזרים במקומות אחרים בש"ס או בספרי הפוסקים וגדולי המפרשים. באופן שבשעה קלה יצאו מפיו ויעברו כבני מרון כל השיטות והסוגיות האלה. ובדרך אגב יישב פה קושית תוספות ופה תיקן לשון רש"י ופה הסיר דקדוקי מהרש"א. וכאשר כילה לחשוב כולן, אמר להרב: "הנה פרנסתי כל הט"ו, ויותר לא אוסיף, לבל יקניטני רבי כי אין לי מח בקדקודי (רמז למה שאמר רבי ללוי ביבמות דף ט)".

השתוממות הרב גברה למעלה ראש, אך עצר ברוחו מהגיד לו תהילתו בפה מלא בפניו, בחששו לבל יטיל בו ארס של יוהרא ורמות רוחא. בכל זאת לא יכול להתאפק לגמרי, ויושט לו ידו ויאמר לו: "יישר!". ויהי הדבר לפלא בעיני כל באי בית המדרש, כי לא היה זה מדרכו של הרב לתת יד לצעירים. ('הגדול ממינסק', פ' נסיעתו לקובנה עמוד 25) 14:51, 6 במרץ 2022 (IST)