שיחה:בבלי/בבא בתרא/ב/א

נקודות לעיון בסוגיא

• הראשונים נחלקו בשיעורים המובאים במשנה. לדעת התוס' אתא לאפוקי מריבוי במנהג. לדעת הרא"ש, הרמב"ן (כביאור הגרא"ז), רש"י (כדקדוק השטמ"ק) והנמוק"י (דלא כהגהה באלפס ישן) - אף לא למטה.
• המשנה מתייחסת למחלוקת על טיב הגדר, שיעורה ומיקומה, ויל"ד באופן שיש ויכוח על עצם בנייתה.
• במשנה לא מבואר חילוק בין מקום שנהגו למקום שלא נהגו או נהגו שלא, כגינה ובקעה.
• מה הדין ברצה לכנוס לתוך שלו ולבנות, ויעוי' להלן.
• מה הדין כשאין מנהג.
• מה הדין כשהמנהג הוא על בניית העיר אך לא על בניית הגדרות.
• הוצא ודפנא האם רק כשיש מנהג או אפילו בלי מנהג.
• מה הדין בעשיית חומר אחר לחומרא, לכאורה ישלם ההפרש והשטח.
• מה הגדר בהוצא ודפנא לעומת גויל פחות מכשיעור.
• למה הצריכו שיעור גדול כל כך אם כל הטעם הוא משום היזק ראיה.
• הרמב"ן הקשה מדוע תני כלל פירוט חומרי הבנין ולא סגי בהכל כמנהג המדינה. והתוס' לא הקשו כן. ואולי ס"ל שהו"א שהכל כמנהג המדינה קאי אחלוקה דבאמצע, והרמב"ן פשיטא ליה לא כן כי אין צד לחייב לא' מהם שיטול מחלקו. אך להרא"ה א"א לומר כן שהרי ס"ל שיש גם תביעה שלא יעשה בחלקו ואם כן בעינן הכל כמנהג המדינה שאם מנהגם שא' בונה בחלקו, שרי שיעשה כן.
• דעת הנמוק"י שא"א לבנות גדר גרועה בחלקו שמא יפול ואדהכי והכי יזיקנו בראיה. ויל"ד אם כיון שלמד כן משיטתו כשיטת הרא"ש שלכן תקנו שיעורים, אם כן ד' הרא"ש, או שהרא"ש סברתו משום שאינו חשוב מנהג או שאין הולכין אחר מנהג זה. וכן יש לדון אם התוס' יחלקו אף על זה או שבכך יסכימו.
• דעת הרבינו יונה שיכול לבנות בשלו וכיון שסילק ההזק ראיה אין שום תביעה עליו.
• דעת הרא"ה שאף לבנות חזק ברשותו אינו יכול, כיון שעי"ז לא יוכל שכנו לסמוך על הכותל. ואף אם יסכים לו אינו רוצה מתנות, ובשכר אינו רוצה לקנות. ואף שיצטרך לשלם חצי הכותל יישב במגלה עמוקות שעתה צריך לשלם גם חצי הקרקע ואם לא - יהיה זה שונא מתנות. ותמוה שהרי אי"צ לקנות אלא שימוש הכותל ושווה פחות. וצ"ל שזה ודאי לא קשה שרוצה לקנות חלק של ממש בגוף הכותל, וע"ז הקשה המגלה עמוקות כנ"ל. עוד י"ל דהיינו במנהגם בהוצא ואף שהנמוק"י קאי באופן שהמנהג בגויל וגזית אפ"ל שבא לומר את המקרה ההפוך. ולכאורה נחלקו רבינו יונה והרא"ה בהגדרת חיוב בנין הכותל אם הוא חיוב בניית כותל או חיוב סילוק היזק ראיה.