שואל ומשיב/א/ב/קמב

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן קמב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרי"ד למדתי ירושלמי תרומות פ"ק ואמרתי לרשום מה שאמרתי לפרש בדרך למודי אמרו שם את שכתוב בו מחשבה אין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו ועיין במפרש שם וכ"כ התוס' חולין י"ג ע"ש והנה הקשה הירושלמי הרי גיטין אין כתוב בו מחשבה ואין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו דתנינן הכל כשרים לכתוב את הגט חוץ מחש"ו ואמר ר"ה והוא שיהיה פקח עומד ע"ג ועיין במפרש הגירסה וכ"כ התוס' שם ולא הזכיר המפרש ואמרי שם בירושלמי ר"י בעי והיינו וכתב לה לשמה והמפרש שם כתב דאין לו שייכות לשם ולפע"ד שייך לשם דהכי משני כיון דבעי וכתב לה לשמה צריך מחשבה שיתכוין לשמה ועיין נקה"כ ביו"ד סימן רע"ו ובח"ץ סימן א' ולפע"ד הדבר ברור דזה מקרי כתוב מחשבה ולכך לא מועיל מעשה שלו על מחשבתו וז"פ ואח"כ משני בירוש' תמן זה כותב וזה מחשב ברם הכא הוא תורם והיא חושב ובתוס' שם הקשו דהא קושיתו הי' מגט על הקטן שיש לו מעשה המוכיח ולמה תירץ מתרומה ובאמת שהדבר פשוט לפי שרצה לחלק בין זה העושה ומחשב ביחד או שזה מחשב וזה עושה נקט תורם אבל כונתו להכשר וכדומה ומה שהקשו התוס' דלמה לא יועיל בגט כשכותב הקטן בלי עומד על גביו וגם בתרומ' יועיל כמ"ש המהרש"א לא זכיתי להבין דהדברים פשוטים דע"כ לא אמרי' דמעשה מועיל על מחשבתו רק היכא דע"י מעשיו נגמר הענין אם כן אמרינן דמעשיו מוכיחין על מחשבתו וחשב על אותו דבר אבל כאן שכ"ז שלא גירשה כתיבת הגט לא מועיל וא"כ לא שייך מעשה מוכיח על המחשבה היכא שאינו גמר הענין אברא דלפ"ז צ"ב במה דאמר ברם הכא הוא החושב והוא התורם והא התורם שלא ברשות אין תרומתו תרומה וכיון דחש"ו אין להם שליחות וא"כ כל שלא ירצו הבעלים לא יועיל מעשיהם ושוב לא יועיל המחשבה ול"ל הטעם שכתוב בו מחשבה ואפשר לומר דשם עכ"פ אם הי' ניחא להבעלים לא היו צריכים הבעלים למעשה אחרת ושפיר מקרי מעשה מוכיח על מחשבתם משא"כ בגט דלא סגי בלתי נתינת הבעל הגט לידה לגרשה וא"כ חסר מעשה עדן ולא מועיל מעשה הכתיבה להוכיח על מחשבתם וז"ב ובזה מיושב מה שמזכיר תרומה והתוס' הקשו דמתרומה ל"ק לי' כלל דהא כתיב בו מחשבה ולפמ"ש א"ש דהירושלמי רצה לחדש דין דה"א כל שיכול הבעה"ב לבטל מעשיהם לא מקרי מחשבה כלל וע"ז אמר דלולא שכתוב בו מחשבה הי' מועיל וכמ"ש ודו"ק וזה דאמר ר"א ב"י הא אלו כתב הוא וגרש הוא הי' גט והיינו דמעשה שלהם מוכיח על מחשבתם אך גוף הדבר תמוה דהא קטן א"י לגרש כמבואר בכל מקום ועיין ב"ב קנ"ו וברמב"ם פ"ו מגירושין וטוש"ע סי' קמ"א וזה לפע"ד מה שאמרו בירושלמי ר"י בר אחא ר"ח בשם ר' יוחנן חלוקין על השונה הזה והיינו דאף בכותב הוא ומגרש בעצמו ל"מ והמפרש נדחק בזה מאד וגם בכל המאמר ויבואר לפנינו במ"ש את אמר ר"י דתרומות כריב"ב דקידושין ודר' יוחנן בגיטין כרבנן דקידושין והמפרש נדחק מאד ולפע"ד הכוונה ברורה דהנה ר' יוחנן משני לעיל דהחילוק בין גט לתרומה דמה דבעי מחשבה הוא דל"מ מעשה ובגט ג"כ בעי מחשבה דוכתב לה לשמה וכר"א דבעי כתיבה לשמה ולפ"ז מהראוי שיפסל אף בגט כשכותב ומגרש בעצמו דהא בעי מחשבה ואין מוכיח מעשה שלו על המחשבה. והנה הך דחש"ו שקדשו הוא לענין קדושי מי חטאת כמ"ש הגאון ש"ב בתורת גיטין דלא כמ"ש בספר אור הישר הגאון בעל נו"ב דקאי לענין קידושין והארכתי בזה בתשובה אחרת ועכ"פ אם כה ואם כה במקום דל"צ מחשבה הי' מהראוי שיועיל מעשה שלהם על מחשבתם אבל במקום שצריך מחשבה ל"מ אבל בגיטין דיצריך מחשבה ל"מ ולפ"ז בפקח ונתחרש ואחרים מקיימין כ"תי כיון דיש לו מחשבה בעעשה המוכיח רק דבעי מחשבה ובפקח ונתחדש דדעתא קלישתא היא כל שאחרים מלמדין אותו שוב נתחדד דעתן ג"כ והיו מהראוי שיועיל אבל אם נימא דזה מגרש וזה מחשב לא אמרינן א"כ גם כאן כיון דהוא מעצמו רק דעתא קלישה בו מה מועיל מה שאחרים מקיימין על ידו והרי האחרים מחשבין והוא מגרש וע"כ דלא ס"ל כן כריב"ב רק כרבנן ואף במקום דל"צ מחשבה ג"כ ל"מ ומה דמועיל בגדול עומד על גביו והחש"ו כותבים והא הוה כזה חושב וזה מגרש ז"א דשם החש"ו והגדול עומד ע"ג חשובים רק כמחשבה לבד והבעל דמגרש הוא גדול ובר דעת ולמה לא יועיל אבל כשהחרש בעצמו מגרש א"כ המעשה הוא מאינו ב"ד ומה מועיל מחשבת העומד על גביו לעשות מחשבתו כמעשה הא הוה כזה חושב וזה עושה ובזה מובן כל הירושלמי לפע"ד. אברא דלפ"ז לענין קידוש מי חטאת דל"צ מחשבה ולא כתיב בו מחשבה היה מהראוי שיועיל והת"ק חולק על ריב"ב ולא מועיל אמנם באמת הרמב"ם כתב פ"ט מפרה ה"ב המקדש צריך שיתכוין ויתן האפר בידו על המים שנאמר ולקחו לטמא עד שיתכוין לקידוש ולמילוי ולהזייה ולפ"ז כל דכתיב בו מחשבה שוב אינו מועיל ולפ"ז לריב"ב דמועיל באחרים עומדים ע"ג שוב ע"ב משום דס"ל דלא בעי מחשבה ולפ"ז מה נחמד בזה הא דאמרו דר"י דתרומות כריב"ב דקידושין והיינו דריב"ב דס"ל דמועיל בקידושין והיינו בקידושי מי חטאת וע"כ דס"ל דלא בעי מחשבה א"כ זה כר' יוחנן דמחלק דגט בעי מחשבה דאי נימא משום דזה מחשב וזה מגרש לא מועיל ה"ה לענין קידוש מי חטאת דהא הם לא מזים עדן ולא נגמר המעשה וא"כ שוב לא יועיל ודו"ק ובזה נראה לפע"ד ראיה למ"ש רבינו פ"ז מפרה ה"ג דמילוי משום מלאכה ולא משום היסח הדעת כמ"ש הראב"ד דהרי הא דנחלקו ריב"ב עם הת"ק בקטן שקדש כל הענין של המי חטאת בכלל וגם המילוי ותדע שהרי הרמב"ם בפ"ו מפרה ה"ב כתב דבין במילוי ובין בקדש פסול בחש"ו וכתב הכ"מ דלמדו מהך דקידוש וע"כ דהכל בכלל ולפ"ז אם נימא הטעם משום היסח הדעת הרי אמרו בירושלמי כאן דבענין טהרות אף דנפסל משום היסח הדעת אין כתוב בהם מחשבה שמירה כתוב בהן ולפ"ז שוב יקשה מ"ט דת"ק הא לא בעי מחשבה רק שמירה וע"כ דפסול משום מלאכה והיינו משום מחשבה דצריך שיתכוין לשם אפר פרה ודו"ק היטב כי כל המאמר בירושלמי אין לו ביאור והמשך כלל ות"ל בארתי הכל כמין חומר ובפרט לחומר הנושא שגם פי' המלות קשה להבין.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף