שואל ומשיב/א/א/מ

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן מ   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והנה בשנת תרט"ו יו"ד אלול עש"ק תצא הגיעני תשובה מהרב המאה"ג מוה' שמחה וועבר אבד"ק פראחניק במה שאירע שם שראובן ושמעון הי' להם חזקה בראנדע ונשאר הראנדע פנוי' א' שנה ומחצה כי רצו שהשר יתן להם הנחה ואחר שנה ומחצה בא לוי ושכר הראנדע הנ"ל לעצמו ואחר שנה נשתתף עם ראובן והי' בשותפות עד משך ששה שנים ואחר כלות ששה שנים שכר ראובן הראנדע והי' מוחזק בה ואינו רוצה להשתתף עם לוי וטוען ללוי שאין החזקה שייך לו כי הוא שייך לשמעון הנ"ל מכבר ולוי טוען כיון ששמעון לא עשה שום מחאה בהשנים הנ"ל אבד חזקתו ועוד טוען שיש מקומות שנהגו באם נשאר פנוי שנה אחת אבל בעל החזקה חזקתו וע"ז כתב מעלתו שפסק דאין טענת לוי טענה כלל דלא אבד חזקתו אף דלא עשה שום מחאה כמ"ש בספר זכור לאברהם בשם פוסקים ראשונים ואחרונים אף שלא תבע כמה שנים חזקתו לא אבד חזקתו וצריך לתת לו כל שווי החזקה כפי שעולה עד עת התביעה ומה שטען ממנהג מקומות שבשנה אחת פנוי אבד חזקתו אין כן המנהג שם וא"כ חזר לדין הראשון או ג' שנה או עשרה שנים הנה הספר זכור לאברהם אין ת"י לדעת טעמו ומעלתו לא הביא שום טעם אמנם מצד השכל וסברא אין טעם לזה ובאמת של"ש מחילה בחזקה אפילו עבר כמה שנים ולא תבע כמ"ש המרשד"ם הובא בכנה"ג שם סי' ע"ג אבל כ"ז אינו ענין לנ"ד כי כאן לא רצו להחזיק הראנדע ורצו הנחה וכל שרצו לפחות מהשכירות אינו בכלל הסכמת החזקה כמ"ש מהריב"ל ח"א סי' ע"ז הובא בכנה"ג שם אות ס"ט וגם כיון שהשר לא רצה להשכיר והי' הוא בעצמו מחזיק הראנדע לעצמו הוה כפנוי מכל וכל כמ"ש מהר"ש הלוי סי' ל"ו הובא בכנה"ג שם ס"ק ע"ד ופשיטא דכאן ל"ש ג' שנים או עשר דדוקא כשלא הי' פנוי לגמרי אז שייך לומר דלא אבד חזקתו אבל כל שנשאר להשר בעצמו פשיטא דפקע חזקתיהו דהשר לא רצה להניח להם ואח"כ כששכר לוי הוה כפ"ח ואני תמה על ראובן אחרי שהוא בעצמו השתתף אח"כ עם לוי ולא נתן לשמעון כלום היאך שייך שיטעון אח"כ ללוי שהפקיע חזקת שמעון והלא גם הוא בעצמו הפקיע החזקה ומה יועיל מה שראובן הוא מוחזק ואיך מועיל חזקתו לענין שמעון והרי אמרו בכתובות דף ע"ו רישא מנה לאבא בידך וערש"י ותוס' שם שאין חזקת הבת מועיל לאב ומכ"ש ראובן לגבי שמעון שהמה זרים והדבר ברור לענ"ד דל"ש חזקה וגם הרי שתק ולמה לא תבע כל הזמן הנ"ל ובפרט שראה שראובן נשתתף עם לוי ולמה לא תבע חזקתו מראובן שע"כ לגבי ראובן ודאי היה חזקתו חזקה שהרי הי' שותפים מקודם וע"כ שמחל לחזקתו ונתייאש ואף דל"מ מחילה בחזקות כמ"ש הכנה"ג אות ק"ו ואות קצ"א היינו משום דס"ל דדין קרקע יש לו אבל אינו ברור ויש הרבה פוסקים דס"ל דיש להם דין מטלטלין והכנה"ג אות ב' האריך שזו פלוגתא דרבוותא ועי' ב"ש באהע"ז סי' צ' ס"ק נ"א מ"ש בזה ועכ"פ ל"ש קים לי כל ששמעון אינו מוחזק ומה מועיל חזקת ראובן לשמעון והדבר ברור דהדין עם לוי וספק בתקנה להקל ועיין כנה"ג אות ט"ז ובמלמ"ל בהלכות טוען ובשכירות כשרצה לפחות ל"ש התקנה כמ"ש המהריב"ל ואף שלא כתב טעם מ"מ הטעם פשוט דכל ענין החזקה הי' בין השוכרים שלא יפסידו זה לזה אבל לא על המשכיר שהמשכיר בודאי רשות בידו להשכיר לזה שרוצה לתת לו כפי שכירתו מכבר ובפרט שעיקר התקנה הי' שלא יגרש השר האנשים כמ"ש בשו"ת ב"ח ועיין מסגרת השלחן סי' ק"מ ומה שנסתפק אם השענקריס יכולין לסלק הבעל חזקה מחזקתו ולכופו שיתן להם הראנדע הדבר פשוט שאין להם כח לזה ויד בעל החזקה על העליונה והרי נקרא חזקה כשמה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף