שו"ת תהלה לדוד/יורה דעה/נט
|
< הקודם · הבא > |
סי' קפ"ח ס"ב במחבר נאמנת אשה לומר כזה ראיתי ואברתי' ואם הוא מראה לבן או ירוק טהור.
לכאורה משמע דדוקא כשאומרת כזה ראיתי ואבדתי' אבל אם בדקה עצמה בעד ונאבד העד ולא השגיחה על המראה טמאה. אבל זה אינו ומבואר להדיא בגמרא דף כ' ע"ב דבדקה עצמה בעד ונאבד טהורה (רק דלשמש אסורה עד שתבדוק וכמ"ש רמ"א ז"ל בסי' קפ"ו ס"ב באין לה וסת). ואף בשעת וסתה דצריכה בדיקה כמ"ש בסי' קפ"ד ס"ט. מ"מ אם בדקה א"ע ונאבד העד נסתפק החו"ד שם בביאורים ס"ק י"א. ועמ"ש סי' נ"ו אות ח' דלפענ"ד שטהורה אלא שצריכה בדיקה. וכן נראה גם בבדיקת ז"נ אם בדקה א"ע ונאבד העד טהורה אלא שצריכה בדיקה אחרת. וא"כ לכאורה מה שצריכה כאן לומר כזה ראיתי היינו אם רצונה שאותה בדיקה תעלה לה. וכגון בז"נ אם לא בדקה א"ע אלא ביום אחד ונאבד העד. (ולדעת הסמ"ג אם בדקה א"ע בראשון ושביעי ונאבד העד כמבואר בסי' קצ"ו ס"ד) אז בעינן שתאמר כזה ראיתי אבל שאר כל הנשים שבדקו א"ע בימי טהרה ולא השגיחו על המראה ונאבד טהורות. ולכאורה הי' אפשר לומר דאף שבדקה א"ע בעד ואבד טהורה. היינו שאינה יודעת כלל שהי' על העד דבר שצריך שאלה לחכם דלא איתרע חזקתה. ואף תוך ז"נ יש לה חזקת טהורה כמ"ש בסי' שלפ"ז. אבל ביודעת שהי' על העד דבר שצריך שאלה כבר איתרע חזקתה ובעינן דוקא שתאמר כזה ראיתי ולא דמי לאינה יודעת אם דם מכתה משונה שבסי' שלפ"ז דהתם אפשר דלא איתרע כלל. וצ"ע:
אבל לומר דהא דנאבד העד טהורה היינו באינה יודעת אם הי' שום לחלוחית על העד אבל אם יודעת שהי' על העד לחלוחית איתרע חזקתה זה אינו נראה דלעולם הבדיקה מלוכלכת בשוליים מלחלוחי הגוף כמ"ש הח"ס סי' קס"ח: