עריכת הדף "
שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/קכט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} '''וששאלת ''' שהלותה לשרים ולאלמים כל אשראי ספק. וכ"ש לאלמים ופשיעה היא זו ועוד שהרי אמרו חכמים אין מוכרין שדות ליקח בהן עבדים וכ"ש זה. והוה ליה פשיעה ואפוטרופא חייב בפשיעה כמו שהוכיח ה"ר שמואל מוו"ירדוס זצ"ל. מפרק המפקיד (בבא מציעא דף מב) מההוא אפוטרופא דזבין ליתמי וכו'. ואין היורשין יכולין ליתן לה הכתובה מהחובות אלא מה שהוא בעין שיתנו לה מיד ליד ואפי' יש קרקע כסף וזהב יתנו לה. וטובין אם ירצו. ואע"ג דכתבינן בכתובה מכל שפר ארג וכו'. יהבינן לה סובין דקיימ' לן כרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע כל מילי מיטב הוא דהלכה כבתראי אבל חובות לא יתנו לה דאין דרכה של אשה לחזר אחר בתי דינין וכ"ש דאין דרכה לחזר אחר גוים עע"ז אשר פיהם דבר שוא וגו'. מיהו אם הלות' אותם תטלם בכתוב' כדפ' לעיל דפשיעה היא וחייבת לשלם. וכל מה שהשביחה השביחה ליורשין. ואין לה מן השבח כלום כיון דניזונת משלהם. דתנן אלמנה הניזונית מן היתומים מעשה ידיה שלהן (פ' אלמנה דף צה) והכי משמע בהדיא בפרק מי שמת (בבא בתרא דף קמג). וזאת התשובה באלמנה שתפסה יותר מכדי כתובתה דכיון דקיימא לן בפ' אלמנה (דף צו) שאין מוכרין קרקע למזונותיה בפעם אחת כ"א מה שצריך לי"ב חדש אם תעשה יותר מכאן מוציאין מידה וזה לשון ריצב"א: ומה שכתב אחי דכיון דתבעה למזונותיה. כל מה שתפסה יכולה לעכב אפילו כמה וכמה מההיא דאלמנה ודירושלמי לפי זה לא שבקת חיי לכל בריא שנשים שהן גבירות ויש להם בנים קטנים יקחו הכל ולא יתבעו לעולם כתובה ויתפשו הכל עבור מזונות. וכן שאינן גבירות אם יש מטלטלים גדולים בתוך הבית או כסף או זהב יקחו הכל אלא יש ללמד פי' דהא מילתא דא"ר התם אמר ר' יוסי בר בון מכיון שהיא עתידה להשבע. לבסוף אפילו חוי מה בידך לא אמר לה. אבל אינה עתידה לישבע בסוף אמר לה חוי מה בידך אם כן גם ראוי שלקחה. הכל ואינה עתידה לישבע לבסוף. אמר לה חוי ומוציאין מידה כל היותר ממזונות הראוין לי"ב חדש כי אין ראוי לישא יותר בידה ממה שראוי למכור בפעם אחת בקרקע. ומהאי שיעורא אמר מה שתפסה תפסה ואלף זוז דקאמר לאו דוקא. א"נ נראה בעשירה שראוייה לכך לי"ב חדש אם כן מה שתפסה תפסה ראוי לומר אפי' יותר מי"ב חדש. ובלבד שתפסה פחות מכדי כתובה שסופה לישבע בסוף עדיין על הכתובה אבל אם תפסה יותר על כדי כתובה. שאין סופה לישבע לא. והא דקאמר אפי' חוי מה בידך לא אמר לה היינו היכא דידעינ' בה שלא תפסה כדי כתובה שעדיין סופה לישבע אבל לא ידעינן כמה וכמה לא. ולכאורה אם היתה חוזרת ותובעת מזונות לאחר ימים. ואומר שכבר כלו מזונותיה לא היו מוכרין קרקע היתומים למזונותיה עד שתשבע כמה: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף