עריכת הדף "
שו"ת בית הלוי/א/לג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == אמנם זהו רק לר' יוחנן דס"ל ביבמות דנותר שלא בזמנו נשרף גם בלילה אבל הרי שם הקשה ר' אלעזר לר' יוחנן מהא דתניא וביום השמיני ימול אין לי אלא נימול לשמיני שאינו נימול אלא ביום מנין לרבות נימול לתשעה לעשרה לאחד עשר לשנים עשר מנין ת"ל וביום ואפי' מאן דלא דריש וא"ו וא"ו ה"א דריש אישתיק כו' הרי דס"ל לר' אלעזר דכ"ע מודים דנותר שלא בזמנו ג"כ אינו נשרף רק ביום ונפקא ליה מקרא דכתיב בשלמים והנותר ביום השלישי באש ישרף דוא"ו ה"א של והנותר בא לרבות גם שלא בזמנו ולדידי' הא אי אפשר כלל לומר כמו שכתבנו דלר' ישמעאל אתי' הך עד בוקר שלא יהיה נשרף בליל מוצאי שבת אמנם גם זה ניחא דהנה ב[[שאגת אריה/נגשאגת ארי' סי' נ"ג]] הביא דברי תשובת מהר"ם מרוטנבורג והוא ב[[שו"ת הרשב"א/א/תתעח|שו"ת הרשב"א סי' תתע"ח]] שכתב וז"ל ששאלת על מילה שלא בזמנה אי מותר בלילה נראה דאפילו מילה שלא בזמנה אינה אלא ביום דתניא בפרק הערל בין בזמנה בין שלא בזמנה אינה אלא ביום ואע"ג דר"א בר"ש פליג עלי' יחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דבמסקנא מוקי פלוגתייהו בוביום דת"ק דריש מוביום אפילו שלא בזמנה ור"א בר"ש לא דריש וקיי"ל כת"ק בהא דאפי' מאן דלא דריש וא"ו וא"ו ה' דריש כדאמר ר"א בן פדת בתר הכי גבי והנותר והודה לו ר' יוחנן הרי להדיא דמהר"ם מפרש דגבי מילה הוי ג"כ וא"ו ה' [וא"ו וביום וה' דהשמיני ועיין בקונטרס אחרון הנדפס בסוף שאגת ארי' מובא שם פי' זה בדברי מהר"ם] ולשיטתו של מהר"ם הרי צ"ל דהא דקאמר ר' אלעזר לר' יוחנן דאפי' מאן דלא דריש וא"ו מ"מ וא"ו ה' דריש אין הכוונה דס"ל לר"א דכ"ע מודים להך דרשה דנותר שלא בזמנו אינו נשרף בלילה ולית מאן דחולק על זה דהרי חזינן דר"א בר"ש דס"ל שם ביבמות דמילה שלא בזמנה כשר גם בלילה ע"כ לא דריש גם וא"ו ה"א ולדידי' אין לנו לרבות נותר שלא בזמנו רק ה"פ דאפילו מאן דלא דריש בעלמא וא"ו מ"מ וא"ו ה"א דריש פי' והכא גבי נותר דהוי וא"ו ה"א גם הני תנאי דפליגי בעלמא מצי למדרשי' ואינם חולקים על זה ולעולם גם ר"א מודה דאיכא תנא דלא דרש גם וא"ו ה"א והוא ר"א בר"ש דחולק במילה ולדידיה מודה ר"א דנותר שלא בזמנו נשרף בלילה וכר' יוחנן וא"כ הא שפיר נוכל לומר דר' ישמעאל ס"ל כר"א בר"ש ועוד דהרי בירושלמי ריש פ' במה מדליקין דמפרש שם הא דאין מדליקין בשמן שרפה משום דאין שורפין קדשים ביו"ט והקשה מעתה לא יהיה מדליקין בשמן שרפה בלילה שאין שורפין קדשים בלילה ומשני ירדו לה בשיטת ר' ישמעאל כמה דר' ישמעאל אמר תינוק שעבר זמנו נימול בין ביום בין בלילה כן עבר זמנו נשרף בין ביום בין בלילה הרי להדיא דר' ישמעאל ס"ל דמילה שלא בזמנה כשר גם בלילה ולשיטתו של מהר"ם הא לא עדיף נותר ממילה דבשניהם איכא וא"ו ה"א וא"כ הא לר' ישמעאל ליכא למידק כלל מוהנותר דכתיב גבי שלמים דשלא בזמנו אינו נשרף בלילה ומש"ה לשיטתו שפיר מצריך הך עד בוקר שני למעט שריפתו בליל מוצאי שבת (ומדברי הירושלמי הלז ראי' לשיטתו של מהר"ם דאל"כ היאך מדמה מילה לנותר] ואפילו לשיטת רש"י ביבמות שם שפירש דגבי מילה לא הוי רק וא"ו לחודא מ"מ הא אין הכרח לומר דר"א קאמר דכ"ע מודים לדרשה דוא"ו ה"א דהא יש לפרש כמו שכתבנו דה"ק דאפי' מאן דלא דריש וא"ו מ"מ וא"ו ה"א מצי דריש ולעולם מודה גם ר"א דאיכא תנא דלא דריש גם וא"ו ה"א רק לא קיי"ל כוותי' דהאי תנא ומדברי הירושלמי הלז ראיה ברורה לשיטת התוס' ביבמות דף ס"ח בד"ה כמאן בתי' האחרון שכתבו דר' ישמעאל לא דרש ואוי"ן דלשיטתו של הר"י שהביאו התוס' שם דהא דאמרי' כמאן כר"ע דדרש ואוי"ן לא בא להוציא ר' ישמעאל רק שארי תנאי קשה מהירושלמי הלז דהא חזינן להדיא דר' ישמעאל סבירא ליה דשלא בזמנו נימול גם בלילה ואין להקשות לשיטתו של מהר"ם הא מוכח דר' ישמעאל דסבירא ליה דשלא בזמנו נימול גם בלילה ע"כ לא דרש גם וא"ו ה"א א"כ תיקשה מהא דבחולין דף מ"ט איתא חלב שע"ג הקיבה כהנים נהגו בו היתר כר' ישמעאל שאמר משום אבותיו{{ביאור|'''הגה"ה''': ובהאי עניינא הנראה לומר דבר נכון דבחולין דף מ"ט דקאמר דחלב שע"ג קיבה כהנים נהגו בו היתר כר' ישמעאל שאמר משום אבותיו ומסיק דר' ישמעאל בעצמו ס"ל דאסור ור"ע ס"ל דמותר וכר' ישמעאל שאמר משום אבותיו ולי' לא ס"ל והרי הא דאמר כן משום אבותיו אינה בברייתא והרי עדיפא ה"ל לומר כר"ע דס"ל בברייתא דמותר ודוחק לומר דמשום הסימן דישמעאל כהנא מסייע כהנא אמר כן והנראה דבדף נ' איכא ב' לישני אליבא דמאן דשרי איכא מאן דאמר בין דאקשתא ובין דאייתרא שרי ואיכא דאמרי דאקשתא אסיר ורק דאייתרא שרי והנה בדף קל"ד אמרינן והקבה להביא חלב שע"ג הקיבה ושבתוך הקיבה והיינו דאקשתא ודאייתרא ולכאורה קשה דהרי אי לאו קרא דמרבה הוי ס"ד דא"צ ליתן לכהן רק קיבה לחודא דבפסוק לא כתיב רק קיבה וא"כ מנ"ל לרבות מהך יתורא הני תרתי דנהי דהפסוק ריבה גם הטפל להקיבה דלמא לא ריבה רק דבתוך הקיבה דהיינו דאייתרא דשרי אבל דאקשתא מנ"ל דהרי בחולין דף קל"ו ע"ב מבואר דטרפה אינה בכלל מתנות וכ' רש"י דכתיב תתנו לו ולא לכלבו ובע"כ צ"ל להך לישנא דס"ל דאקשתא אסור דמ"מ צריך ליתנו דרק מטרפה הוא דפטור אבל כשהבהמה כשרה צריך ליתן אע"ג דאותו חלב אסור באכילה וא"כ קשה דמנ"ל הא נוקים הריבוי על דאייתרא אבל האסור א"צ ליתן והניחא אם נאמר דשניהם אסורים או שניהם מותרים שפיר ידעינן מחד קרא דגם הטפל להקיבה צריך ליתן ומה בין זה לזה אבל למ"ד דחדא שרי וחדא אסור דלמא לא ריבה רק ההיתר וצ"ל דבהך קרא דוהקיבה איכא ב' ריבוים הוא"ו וגם הה' ומש"ה מרבינן תרווייהו וא"כ הא תיקשה להיפוך דמאן דס"ל דשניהם שוין למה צריך ב' ריבוים והרי גם מריבוי א' היינו יודעין שניהם וצריך לומר דהך לישנא ס"ל דלא דרשינן וא"ו ורק וא"ו ה"א דרשינן וא"כ ליכא רק חדא ריבוי וא"כ לר"ע דדרש גם ואוי"ן ולדידיה איכא ב' ריבוים בפסוק ומדצריך ב' ריבוים הא מוכח דדאקשתא אסור דהוא חלב שע"ג הקיבה ולא התיר ר"ע רק שבתוך הקיבה ומש"ה אמר כר' ישמעאל שאמר משום אבותיו דהם מתירים גם שע"ג הקיבה והם ס"ל דלא דרשינן ואוי"ן:}} וסמניך ישמעאל כהנא מסייע כהנא והרי הא דצריך ליתן להכהנים גם החלב שע"ג הקיבה נפקא לן בחולין דף קל"ד מקרא דוהקיבה לרבות חלב שעל גבי הקיבה ושבתוך הקיבה וא"כ לר"ש דלא דריש גם וא"ו ה' הא אינו צריך כלל ליתן לכהן את החלב שע"ג הקיבה ומאי מסייע כהנא הוא דנהי דס"ל דמותר באכילה מ"מ הא אין הטובה בזה לכהנים רק להבעלים ואדרבה ר' ישמעאל עוד מגרע זכות הכהנים יותר וזה אינה קושיא דהא בלא"ה מסיק שם דר' ישמעאל אמר כן משום אבותיו ולא ס"ל כן דאיהו סבר דהחלב אסור באכילה: ובדברי מהר"ם מרוטונבורג מיושב לי היטב הא דבמס' מגילה דף כ' תנן כל היום כשר לקריאת המגילה כו' כל הלילה כשר לקצירת העומר כו' והקשה בטורי אבן שם אמאי לא תני גם שריפת נותר דהוי ביום ולפי"ז ניחא דהא במס' מנחות דף ע"ב פריך על הך משנה מהא דתנן שם גבי עומר נקצר ביום כשר ומשני דהך דמגילה ר"א בר"ש היא דס"ל נקצר שלא כמצותו פסול ור"א בר"ש הא ס"ל נותר שלא בזמנו נשרף בלילה וכיון שהגיע זמן שריפתו ביום גם בלילה שלאחריו כשר ולא שייך למתני ועיי' בחידושי רשב"א על מגילה שהקשה בשם ר"ת אמאי לא תני מילה ונשאר בצ"ע וצע"ג דכיון דאתיא כר"א בר"ש ואיהו הא ס"ל דשלא בזמנו נימול גם בלילה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף