שו"ת אהל יעקב/מ

על הענין הנז' להחכם השלם כמוהר"ר יצחק נהר נר"ו לעיר ליוורנו יע"א

שאלה מ'

עתיר סילעין עתיר תקוע אומר לחכמה אחותי את לחדודי שמעתתא שואל ולא מגמגם דברי תורה מחובבים בפיו ה"ה החכם השלם כמוהר"ר יצחק נהר עליו תופיע נהרא:

ברית אהבתך המתקיים מחדש בגזר דינו ועמו שבועה הביאני בעבותות חדשות לקשר את נפשי מעדנות לשנות דור ודור ומה הימים הראשונים ברצון אף האחרונים כן אמנם מעתה ומעכשיו שגם האמצעים שהיו בכעס על שני עגל"י שומרו"ן המועמדים לחטאתו סבה להפר ברית האהבה ח"ו גם הם יעלו לרצון:

אותיותיך המאירים בחשן המשפט ישאלוני משפטי צדק בשאלה המובאה לחוות דעי אף אני לאשר ולקיים ליפות כחך בבית דינך הצדק ובזה ענותך תרבני שאם רבני ויניצאה וזולתם מן הישיבות וחברותא כולה כותיה לא לי ולא לרבותי היית צריך ודברי דברי יחיד ולא מהם תקח הלכה לא לזרות ולא להבר וכדעת שלישית שאינה מכרעת ובאמת כי בימים שעברו באה אלי השאלה עצמה אות באות תיבה בתיב' מאת החכם השלם כמוהר"ר משה די אגילאר נר"ו ע"י אהובנו כהר"ר יעקב בינבינשתי נר"ו ולא הייתי יודע שהדברים היו מגיעים לכ"ת שאם הייתי יודע הייתי כותב בקיצור נפלא כמו שיאות לחכם כמוך תן לחכם ויחכם עוד וכו' אך אמר החכם הנ"ל שבאה השאלה מארץ מרחקים ואין מחניכם אצלי עיר מרחקים ביען שהרצים מצויים בכל שבוע ואצלי תחשב קרובה ולכן אמרתי שמא השואל אינו צורבא מרבנ' וצרי' לכתוב לו באר היטב מה שפשוט ופסיק בדברי הפוסקי' והשבתי כמו שיראה כ"ת תשובתו בצדה ועכשיו נודע לי מכתב כ"ת שאתה הוא השואל ודעתך היא להצריכה המתנה ורבים מסכימים עימו ואף אם אמרתי הלכה לא אמרתי למעשה ומיקרע לא קרענו ומיגמור לא תגמר מיניה הואיל ורבי' חלוקים עלי דאחרי רבים להטות אמר רחמנא ולא אתי דיבורי ומבטל דיבורם וכל זה אם יש טעם אחר זולת מה שגילה לי כ"ת בכתבו טעמא דמזנה משום דמתהפכת ובכאן הרי מוכח מעיבורה פעם אחת ושתים שאינה מתהפכת אטו בכך סגי להוציאה מחזקת מזנה למפרע ומשם ולהבא והרי אתה מודה שתחילתה מזנה היתה שלא יחדה לו ולא קידשה ומי יאמר שסופה ג"כ אינו מעין תחילתה ואם אמצעיתה היה בלתי היפוך לא הוחזקה לפילגש בכך וכשם שמהפכת עצמה המזנה כך מהפכת רצונה כלומר שאם אותם פעמים לא נתהפכה לפי שהיתה מחזקת עצמה לפילגש מי יאמר שאח"כ בראותה שכפר בבניה חזרה לסורה הראשון לתחילת ביאה של זנות וכי בריא לך שלא תמיראו בבן זוגו או אם סגר עליה בריחי ברזל ושכחת מקרא מלא ותזנה עליו פילגשו:

ועוד אני תמה מכ"ת שאתה מקיים בכל תוקף שמראובן נתעברה ושהבנים בניו פעם בכ"ע סהדי ופעם באומדנא דמוכח ומי יוכל להעיד זה ומי יכול לעמוד עליו ומה היא האומדנא המחזקת הבנים לבניו היכא שכופר בהם האם שניהם לבדם היו בבית האסורים דאז מוכחא מילתא שממנו נתעברה ואם אתה מחשיב את הקול או את האומדנא ההיא לפחות כהודאת פיו לפי דבריך אשתו חולצת ולא מתיבמת וכ"ש אם נדקדק בדבריך שאמרת שפחתו היתה ונתעברה ממנו הרי אתה פוטר אשתו מן היבום אם לא שנאמר שלא דקדקת בדבריך וכונתך לומר פנויה המשרתת ראובן ומ"מ אם אתה מקיים שהבנים בניו בעד האומדנות בהודאת פיו הרי אשתו חולצת ולא מתיבמת וזה אינו כפי הדין לחשוב האומדנות כהודאת פיו ואם תשיב לי ולרבותי שאני המתנה מיבום דלענין המתנה סגי האומדנות לחשבה כפילגש אבל לא לפטור מן היבום אף אם היא שפחתו או לחלק אם היא פנויה בעלמא נפקא מינה חורבא להמון עם רב ג"כ ויאמרו מאי שנא הני שמקיים שהם בניו ומאי שנא הני שאינם בניו ועל זה נאמר חכמים הזהרו בדיבריכם כי אמנם לעני' השאלה לא היתי צרי' לזה דאף אם נתעברה ממנו או מאחר תיבעי לך אליבא דרבי יוסי כיון דחזינן שלא נתהפכה כדמוכח עיבורה ולא לבא מטעם פילגש ולקיים שממנו דוקא נתעברה ודרישנא דברי מוהר"ר דוד ן' זמרא בתשובותיו סי' רכה וז"ל כללא דמלתא דכל פילגש אסורה בזמה"ז לכל אדם אפי' לגדול בישראל בין ע"י קידושין בין שלא ע"י קידושין וכו' וכ"ש בדור הרע הזה שכל העולם פרוץ בביאת השפחות ומורים היתר לעצמם ואומרים כי כסף קנינם הוא כסף קידושיה וכו' כ"ש שמדינא הפילגש אסורה להדיוט ומשמתינן לה וכו' הכלל העולה שאין אשה מותרת לשום אדם בזמן הזה אלא ע"י חופה וקידושין וז' ברכות וכתובה עכ"ד.

הרי לך דאחרון שבפוסקי' פסק כהרמב"ם שאין תורת פילגש כלל לא בזמן אחר ולא בזמן הזה ולא חשיב כי לכתחילה אסורה אבל אם אירע בדיעבד דיינינן לה בתורת פילגש דאי אפשר כיון דבטלת ממנו תורת פילגש מכח איסורה לא שייך בה בדיעבד כלל ואף אם דעת כ"ת כאחרים המתירים פילגש להדיוט בזמן הזה יחוד דוקא בעו כנ"ל כל מה שכתבתי לענין דינא הוא אליבא דרב יוסי ומיהו אם תרצה להחמיר כרבי יהודה הנה הקול והאומדנות מסייע לך אבל לא לחשבה פילגש כלל ולא לקיים שממנו נתעברה כנ"ל כ"ד הכותב וחותם בסדר ושמרתם את דברי הברית וגו' ח"י לחודש אלול בשנת משמים השמעת דין לפ"ק

זעירא מן חבריא ע"ה יעקב ששפורטאש ס"ט