שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/ב/טז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים מילה ב

ט"ז) שוב נדפס (בשנת תרנ"ד) ספר מלבושי יום טוב לרבינו התוספת יום טוב. וראיתי בסוף הספר תשובה שלמה בזה מאת ידידי הגאון מוהר"ר יצחק הכהן פייגענבוים יצ"ו וז"ל שאלה שנשאלו הבד"ץ דפה אם נכון לעשות מציצה בפה על ידי כלי זכוכית תשובה רבים חושבים שכל ענין המציצה במילה הוא רק מטעם סכנה כמאמר רב פפא שבת ד' קל"ג ע"ב האי אומנא דלא מייץ סכנה ועברינן ליה אבל באמת אינו כן דהמציצה הוא בכלל מצות מילה ואינו מטעם סכנה לחוד וכן משמע במהרי"ל הובא בד"מ דבמציצה איכא מצוה לבד מסכנתא דכתב דיש נוהגים לזרוק מפיו דם המציצה בחול כמו הערלה ויש נוהגים לזרוק מפיו דם המציצה לתוך היין ורמ"א בשו"ע סי' רס"ה סעיף יו"ד הכריע כמנהג הראשון שכתב וכן רוקקין דם המציצה אל העפר ואי אמרינן דכל המציצה הוא רק מטעם סכנתא האיך שייך מנהגים בהאי מלתא הא יכול לזרוק הדם לאשפה וז"ל הרב הקדוש איש אלהים הגאון רבי משה קאדוואירו זצוק"ל לפי שאדם הראשון בחטא שלו חטא בשליחות הידים והפה בידים לקח בפה אכל לכן גם זאת המצוה נימול ביד ומוצצין בפה לתקן חטא הזה וכן כתב האר"י בלקוטי תורה פ' לך דמילה בגימטריא פה לרמז על המציצה בפה וכתב שם סוד ע"ז והרה"ק ר"ח בן עטר באור החיים פרשת תזריע כתב שיש רמז על המילה והפריעה ומציצה מהפסוק ביום השמיני ימול בשר ערלתו עיי"ש:

שוב הביא (במלבושי יום טוב הנ"ל) בקיצור נמרץ תורף דברי השו"ת בנין ציון סי' כ"ג הנז"ל ועל מה שכתב שאפשר שתיקון נביאים או תקנת משה רבינו היא כתב שיותר נראה שהיא מצוה דאורייתא בכלל מצות מילה היינו שאנו מקובלים איש מפי איש עד משה רבינו דיש לעשות מציצה בכלל מצות מילה אלא דאינו מעכב בדיעבד והיא בכלל שירי מצוה כמו תנופה בסוכה (דף ל"ח ע"א) שאינו מעכב בדיעבד מכל מקום הוי בכלל מצוה ונקרא שירי מצוה אך תנופה הוי מצוה מפורשת מן התורה ומציצה הוי מצוה מקובלת וכן לענין לולב דאמר רבא שם וכן בלולב דמדמי ניענוע לתנופה נראה דהוי מצוה מקובלת מדאורייתא והוי בכלל שירי מצוה וכו' (הביא דברי הריטב"א בחידושיו שכתב מפורש דניענועים בכלל שירי מצוה וכו' ושכן נראה מדברי הרמב"ם וכו' וצידד לפרש כן גם דעת הרא"ש וכו' וסיים) אם כן יש לומר דהוא הדין מציצה אף שאינה מעכבת בדיעבד מכל מקום היא מצוה מקובלת מדאורייתא אלא שנקראת שירי מצוה ומטעם שירי מצוה אין מעבירין את האומן ואמר רב פפא דאיכא נמי סכנה ולכן מעבירין את האומן עוד יש לומר דאף מטעם שיורי מצוה היה הדין נותן להעביר את האומן אם יש אומן אחר ומשום סכנה מעבירין את האומן אף אם אין אומן אחר דמוטב שלא למול כלל מלמולו בלא מציצה כדי שלא יבא לידי סכנה ומצא בספר הקנה על המצות שכתב מילה ופריעה ומציצה שוין הם אלא שהמציצה צריך ואינו מעכב והיינו שהיא מדאורייתא בכלל שירי מצוה והוקשה לו דאם המציצה היא מצוה מקובלת מאי מקשינן בגמרא על רב פפא (פשיטא מדמחללינן עליה שבתא סכנה היא) מאי פשיטותא דילמא מצות מציצה שהיא מצוה מקובלת דוחה שבת אף שאינה מעכבת דלא גרע מציצין שאין מעכבין דכל זמן שלא פירש חוזר עליהן וכו' (האריך לפלפל בישוב קושיא זו ועוד ממקומות אחרים שנראה לכאורה סתירה לסברא זו ויישב הכל בטוב טעם ודעת וסיים) ולפי מה שכתבתי דמציצה היא בכלל שיירי מצוה נראה דרב פפא אינו חולק על דברי חכמי הרופאים דבזמננו שאמרו שאין סכנה בביטול המציצה דמה שאמר רב פפא אומנא דלא מייץ סכנתא הוא הכי פירושו דאיתא במגילה כ"ד ע"ב העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה וכתבו התוס' בשם רבינו תם דבשעת הגזרה יכול להסתכן בהן ולא תגן עליו המצוה ולא יעשה לו נס ואיתא בגיטין נ"ו ע"ב על פסוק כי עליך הורגנו כל היום ריב"ל אמר זה מילה שנתנה בשמיני ופירש שם מוהרש"א שהקטן רך ומסוכן למיתה הרי שבכל מילה איכא סכנה אך שהתורה צוותה כל שהילד אינו חולה שלא לבטל מצות שמיני לגמרי ואפילו עבר זמנו כדי שלא להניחו ערל עד שיגדל לסמוך על זכות המצוה שתגן עליו ומבואר בסוכה דף ל"ח דשיירי מצוה מעכבין את הפורעניות משמע שאם לא עשה שיירי מצוה אינו מעכב את הפורעניות ואינו מגין עליו זכות המצוה וכן ביומא דף ה' אם לא עשה תנופה שהיא שיירי מצוה מעלה עליו כאילו לא כיפר ממילא איכא סכנתא מחמת מילה אף ששיטת הרמב"ם דדוקא רפואה שעל פי הטבע דוחה שבת א"כ קשה לפירוש זה איך דוחה מציצה את השבת הא אינה רפואה על פי הטבע רק דאמרינן שתגן עליו זכות המצוה והמצות מציצה מצד עצמה אינו דוחה את השבת אך יש לומר כיון דצותה תורה למול שמביא הילד לידי סכנה ולסמוך על זכות המצוה שתגן עליו הוי כרפואה על פי הטבע ובפרט אי אמרינן כתירוץ השני דבלא מציצה אסור למול מטעם סכנה אם כן אם לא יתירו את המציצה יהא אסור למול בשבת אם כן הוי מציצה כמכשירי מילה שאי אפשר לעשותן בע"ש:

ולפי זה האנשים האלה שרוצים לבטל המציצה בפה רק ע"י תחבושת כיון שמבואר בדברי מוהרי"ל והרמ"א והרמ"ק והאר"י וספר הקנה ואוה"ח דהמציצה צריך להיות בפה אם כן לא די מה שרוצים לבטל מצוה מישראל שמקובלת מן התורה אך גם מביאים הילד לידי סכנה כי המצוה לא תגן עליו ח"ו:

ועל השאלה שנשאלנו אם יכול לעשות מציצה בפה ע"י כלי זכוכית נראה דאסור לשנות אפילו כקוצו של יו"ד מקבלותינו באופן עשיית המצוה ועל זה כתב הר"ן בתשובה הובאה בבית יוסף סי' תר"ץ על מצות מגילה שרצו לשנות לקרוא בלשון לעז וז"ל שאפילו בעסקי העולם כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח והמשומר מכל נזק ומכשול ואפילו באפשר רחוק על אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדרכי התורה והמצות שהם כבשונו של עולם ואיך נניח הדרך אשר דרכו בה רבותינו הקדושים ונניח עצמנו במקום צר ובמשעול הכרמים עי"ש ובפרט לפי מה שנתברר כי דם המציצה אינו בא לתוך פיו ע"י כלי זכוכית ודאי הוא נגד דברי מוהרי"ל ורמ"א ורמ"ק עכ"ל יצ"ו ובמכתבי בקבלת ספרו היקר הודעתיו מדברי הגאון מוהר"ם שיק הנ"ל ואת אשר השבתי כשנשאלתי על אשר רצו לבטל המציצה כנז"ל:

ובשנת תנז"ר נדפס ס' מלבושי יום טוב (הנ"ל) ח"ב ובסופו נדפס קונטריס זכרון מרדכי להגאון מוהרי"ץ הכהן הנ"ל יצ"ו ובא לו בארוכה בפלפול עמוק בחריפות ובקיאות נפלאה והוא מלואים לדבריו שבהחלק ראשון בתוספות מרובה נופך ספיר ויהלום ושם אתה מוצא שבשפלנו זכר לנו את אשר כתבתי לו בשם שו"ת מוהר"ם שיק הנ"ל אך מה שכתבתי לו בשם הגאון משאויל יצ"ו בשם ס' שבילי דוד וגם משו"ת יד אלעזר הנ"ל לא ראיתי אגב ריהטאי שהזכירם בספרו הבהיר וחפץ חיים ללקט אורות מדב"ק ואין בכחי כעת רק זה חזיתי ואספרה את אשר כתב אחר סיום קונטריסו וז"ל כאשר שלמתי זה הקונטרס בעזהשי"ת הגיעני מאמר בענין המציצה מאת הרה"ח מופלא בתו"י מ' נפתלי מכונה דר' קליין נ"י מפאריז אשר אחרי אספו דעות הרופאים בזה מדור דור הראה לדעת כי המציצה היא טובה ורצויה גם מצד הרפואה וכל העומד מנגד אינו אלא טועה עכ"ל יצ"ו ובמכתבי בקבלתי החלק שני הנ"ל כתבתי לו מתשובת הגאון בית יצחק (המובא להלן):

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף