שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/ב/ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים מילה ב

{{מרכז|תבנית:'''מכתב א''''

ב) ב"ה יום א' י"ג ניסן תרנ"ב שאויל

ברכה ושלום לכבוד וכו' כקש"ת מוהר"ר חח"מ שליט"א אבדק"ק קר"ב ולכל הנלוים אליו וכו'.

מה שכתב נידון המציצה ע"י מכונה שהרעיש על זה נכבד אחד על אחד המוהלים אשר מלאו לעשות כן בודאי הצדק אתו ואעתיק לו מה שכתב בספר שבילי דוד ח"ד על יו"ד מהגאון המובהק ר' דוד ליב זילבערשטיין אבדק"ק וואיטצען לקהל אטערדאקסען להלכות מילה סי' רס"ג אות ה' וז"ל מחבר סעיף ג' בדין מציצה הנה מלשון הרמב"ם משמע דזה רק משום סכנה ואם אפשר להוציאו על ידי משיחת סמנים נראה לעניות דעתי פשוט דאי אפשר לעשות כן וכן קמו חדשים אשר רגילין לבטל מצות שביארו חז"ל ובאמת מצות שבכתב הרבה מהם אין שומרין גם אלו רק איזה מהם והם באשר שמים אורבים לבטל צאן קדשים ממצות התורה מתחילין בכ"ף בסנסן אחד למען יצודו ברשתם וכן בזה תקנו עכשיו לבטל המציצה ורק בסמרטוטין השרויים במים גם זה יועיל כמו המציצה והם חושבים עצמם לחכמים כמו אילו לא ידעו חז"ל מזה ובאמת לפי דברי הרמב"ם דמציצה להוציא הדם ממקומות הרחוקות שלא יבא לידי סכנה ומים קרים אדרבה מעצרים הדם נראה לעניות דעתי דענין הסכנה בזה בשביל כי ענין החמימות ששורה בדם על פי חכמה עליונה בכל גוף האדם וכ"ז (וכל זמן) שדם זה במקום תולדתו החמימות הוא חיות הגוף אמנם כשהדם מתעורר על ידי חיתוך בבשר ואין יוצא כולו אם כן זה הדם שניזוז ממקומו למקום אחר אין חומו שם בטבע ומוליד חולאים רחמנא ליצלן על ידי זה ומביא לסכנה על ידי דלקות החמימות ההוא אשר שם שלא על פי הטבע אבל אם מניחים מים קרים במקום נביעתו לחוץ מתקרר ואין מזיק במקום שפירש שם מיהא לו יהא כן דזה מהני כמו מציצה נראה דקדמונים בחרו דוקא לעשות כן בשביל חיבוב מצוה וכמו שדרשו גם כן בדם המילה ואראך מתבוססת בדמיך שדרשו זה על דם מילה ועל דם פסח וכן בצפורה אשת משה תרגום בדמא דמהולתא הדין אתיהב חתנא לנא ועיין טורי זהב סי' תקפ"ה שהמוצץ לא יקנח דם מציצה בתקיעת שופר ולכך מאז החזיקו עם ה' כך לחיבוב מצוה ואי אפשר לבטל המנהג וכאשר האריך בזה בחתם סופר בענין קטניות בפסח וא"ל (ואין להקשות) אם נתפוס כן דאפשר על ידי תקנת המים היאך הותר המציצה בשביל חיבוב מצוה בשבת להוציא דם דחייב משום חובל י"ל דבאמת חובל פטור רק דמתקן מצות מילה אבל בזה דכבר אתקיים המצוה בעצמה ואינו נוגע למצוה ליכא מתקן מיהא ז"א (זה אינו) דמציצה לאו מקלקל הוא דחובל לרפואה חייב וי"ל כמ"ש מגן אברהם סי שכ"ח סקי"ז דעושין מדורה לחולה שיש בו סכנה אף דאפשר לחממו בבגדים אם כן הוא הדין בזה עכשיו דאיכא סכנה מותר רפואה שיש בה מלאכה אף דאפשר באופן אחר ואף דעכשיו בלאו הכי לוקחין מים קרים תחת תחבושת כמו שנתפשט זה מקרוב איזה שנים מכל מקום זה המציצה נעשה כן קודם שמניחין זה המים ולכן מותר ואף דאחר כך בלאו הכי יתנו מים מכל מקום א"ל (אין לך) בו אלא שעתו:

והנה באמת גם זה המנהג שנתפשט ליקח תחת תחבושת מים קרים כתבתי בא"ח סי' ש"ל כמה יש לחוש בזה בשבת בשביל סחיטה וליבון הסמרטוטין ומי יודע אם לא גם זה ממחשבות של חדשים התפשט רק למען החליש מנהגי הקדמונים כמו שדרכן להדיח העם הזה מעט מעט ממנהגי קדושה אשר השריש בם למען התגולל עליהם להדיחם מדרך התורה לגמרי ר"ל כאשר כבר הראו בפומבי כמו שכתב בחתם סופר בענין גילוח בחול המועד הממציא התורה (היתרא) לעניינים כאלו יעמדו פריצי הדור חזון לאמר כמה מאות שנים נזהרו בזה ועכשיו התירו נבא ונתיר לחלל שבת ובעוה"ר כבר נתקיימה הנבואה הלז לכן צריך עקירה מדרכיהם ולא לימשך אחריהם אפילו זיז כל שהוא וזה שנמשכו אחריהם ליקח תחת תחבושת מים אז לא היה נודע עוד בפומבי את דרכם ועכשיו נודע דרכיהם הבדלו מהם:

והנה בגמרא האי מאן דמל ולא מייץ מעבירין אותו פריך פשיטא כיון דמחללין שבת על כרחין סכנה היא ותירצו מהו דתימא מפקד פקיד ופירש"י ממתניתין לא שמעינן דמחלל שבת עלה דדם מפקד פקיד ואין כאן איסור תורה והנה מוכרח מלשון רש"י דעל כל פנים מדרבנן אסור גם אם היה פקיד ואף בלא סכנה הותר אף דחולה שאין בו סכנה אין מתירין שבות בידים יש לומר דשבות שהוא רק במקום חולה ודאי מותר כמו מפיס מורסא בשבת וכמו שכתבתי בחידושי לא"ח סי' שכ"ח סק"ד יען דשבות זה לא ימצא רק בחבורה ומשום צער הותר אבל שאר שבותין דאין מיועדין לחולה לבד לא התירו והא דפשיט לרש"י דאף אם פקיד אסור מדרבנן נראה דזה לא גרע מחולב ובחולב באמת איכא חיוב מן התורה רק דסלקא דעתין דאינו רק מדרבנן ואיתא ביבמות פ"ד בטבילת גר דאין טובלין אותו סמוך למילה דמיא מרזי מכה ועכשיו נתפשט כי מניחין סמרטוטי מים במקום כמון לרפאות וכן נמצא עוד בגמרא דמיא מרזי מכה ונראה לי דזה במים מכונסין הא סמרטוט בלוע ממים מרפא או אפילו כשנוקף אצבעו ותוחב לצלוחית מים אבל לטבול במים מכונסין הרבה כי ישלוט כח המים הרבה על המכה מרזי ובע"ז דף כ"ט פדעתא מכת חרב ציוו להניח תחלי ולא ציוו להניח סמרטוטי מיא על כל פנים רפואה ההיא היה נח להם יותר וכן במילה איתא במשנה להניח כיתושי כמון דנוח להם יותר בזה מאיזה טעם והנה כפי אשר נתפשט כבר באיזה מקומות הקדשים מנעו מציצה מדינא אם אין זה נגד הגמרא כמ"ש כשרין למול ילדי ישראלים הכשרים אף כי אין מקיימין חיבוב מצוה כמ"ש אמנם ראוי לקהל לתקן כן שלא ליקח מוהל כזה למול ילדי הכשרים כי על כל פנים זה דרכי החדשים לעקור דת תורתינו וצבור יכולין לתקן למגדר מילתא בדבר שרוב הצבור יכולין לעמוד בו והוסיפו עוד באיזה מקומות לבטל הפריעה כדרכם לבטל מעט מעט אם גם בשבת עשו כן הרי הן מחללי שבת כמו שכתב ש"ך סי' רס"ו בקראים אף דחובל מקלקל הוא ולא מקיים מצוה בלי פריעה כתב בש"א סי' נ"ב דזה ג"כ ל"ח מקלקל דעכ"פ אם יקיים מצות פריעה אחר, כך גם זה מתקן אלא די"ל אלו אין סופן לקיים מצות פריעה ואולי י"ל כיון דעל כל פנים דרכן בכך וצריכין לזה לפי הנהגתם לא מקרי מקלקל ועל כל פנים ראוי להרחיק מוהלים כאלו שלא למול ילדי כשרים כי בלאו הכי כתבו שטוב להדר אחר מוהל היותר צדיק ולא כזה עכ"ל הגאון שבילי דוד שהעתקתי אות באות ויש אצלי אריכות דברים אבל אדמה כי יספיקו דבריו אלה להזהיר ולהתרות במוהל שאם (שלא) יעשה עוד כזה לבל יעבירוהו מאומנתו וראוי לשמוע מקודם התנצלותו ואם עשה כן מדעת עצמו בלי הוראת חכם שבעירו בודאי הוא עול גדול מאד ודי בזה וכו'. ואו"ש ויחוג חהמ"צ בשמחה וביתרון הכשר

יוסף זכריה שטערין אבדפ"ק שאויל

ובמכתבו מיום י"ב סיון תרנ"ב כתב אגב גררא וז"ל:

נידון המכונה למציצה כבר הודעתיו כי היא המצאת החדשים וידעתי כי כל גדולי הרבנים עמדו מנגד ולא הניחו בשום אופן ועם כי לפלא מאד בעיני על המכתב ממינסק אשר כנראה לא נודע לו אשר כבר רבו עליה ומסתמא הורגלו שמה טרם בואו בהשתדלות החדשים ואשר מסתמא לא יוכל גם כן למחות בידם עכ"ד יצ"ו (אמר המחבר מה שהתפלא הגאון יצ"ו על המכתב דמינסק כונתו על המכתב אשר אעתיק להלן איה"ש והוא המכתב הרביעי שאני הדל הודעתיו מזה ואליו ירמזון מילי דמר יצ"ו):

ובמכתבו מיום ב' תמוז תרנ"ב כתב וז"ל:

נידון הכלי במקום מציצה לא ידעתי למה הוצרך לבא בזה במכתב לרבנים שונים בדבר אשר כבר צוחו כמה גדולי הדור ואשר הזכרתי לו קצת מדברי הגדולים וידעתי אשר באיזה עיירות נצחו המתחדשים לעשות על ידי כלי ויש רבנים שטרחו גם כן בזה ועיין שו"ת יד אלעזר מהרב המנוח דווין בסי' נ"ה שהנהיג ג"כ בעירו לעשות המציצה על ידי ספוג שהמציאו הרופאים מומחים והיה זה על ידי סיבה והגם כי בספוג מחלל שבת בש"ע א"ח סי' שכ"ח סמ"ח ובמגן אברהם ס"ק נ"ג ואפילו כשאינו משרה אותו במים או ביין מכל מקום הא גם במוצץ בפיו יש איסור אב מלאכה משום חבורה וע"ש מה שנתוכח אתו מופלג א' דכששרה הספוג במשקין יש לחוש לסחיטה וזה הוי פסיק רישיה ואסור לכולי עלמא וזה לא הוי בעידנא דהא תיכף כשנוטל הספוג לח בידו בא לידי סחיטה מה שאין כן במוצץ בפה דבאותה שעה באה הרפואה וחילול שבת בבת אחת וע"ש שהאריך בזה ומ"ש בדחיית זה כי לטורח עלי להעתיק וגם בשו"ת אגודת אזוב מדברי בחידושי שבת קל"ג ע"ב בד"ה אר"פ האי אומנא דלא מייץ וכו' שבהיותו בק' שענסטחוב ראה חדש שמקרוב נהגו המוהלים שלא למצוץ בפיהם רק שאחר הפריעה סוחטין המילה בידים ונותן עלי' סמרטוט נקוב ומלוחלח במים קרים כדי שלא יחזור עור הפריעה ולהתכסות למעלה ואח"ז משימין על המילה עוד סמרטוטין אחרים שאינם נקובים ושרויים במים קרים עד שבערך שעה א' פוסק הדם מלזוב וכו' והאריך בזה שלכאורה לא טוב עושים בדבר הזה וכו' והאריך הרבה מאד שקשה לפני להעתיק עד סוף דבריו ועיין טור ומחבר יו"ד סי' רס"ד ס"ג ואחר כך מוצצין המילה עד שיצא הדם ממקומות הרחוקים ונראה שביד שאינו מוציא ממקומות הרחוקים לא מהני וציין גם כן בשו"ת הגר"ץ חיות סי' ס' בשם הגרמ"ס וכבר הארכתי בתשובה לא' משואלי בר"ח מנ"א תרל"ד במקום שנתחדש ע"פ רופא לעצור הדם במטליות טבולים במים קרים ואשר בש"ק היה מתאמץ המוהל לפזר פוולמער כמנהגינו שלא לעבור משום ליבון בשעת שרייה ומשום סחיטה ונצבע בה דם גם כשנקרעו מקודם ש"ק אם לא לפי המדה ועל כל פנים מצד איסור מלבן אפשר שישורו המטלית קודם השבת וגם שבאיסור סחיטה מצד כיבוס דהוא תולדה דמלבן והוי פסיק רישיה דלא ניחא ליה דגם להתו' שחולק על הערוך מכל מקום ליכא חיוב חטאת ומשום מפרק ודש נמי בדלא ניחא ליה לא הוי רק איסור דרבנן וכמ"ש הט"ז וגם דהוי אצל"ג וכמ"ש בדרך חיים לצוות לנכרי לחפור פולייעל מכותל שהחופר גומא ואין צריך אלא לעפרה פטור אך ברמב"ם פרק ט' מה"ש שהסחיטה צורך כיבוס ובמלבן הוי צריכה לגופה ועיין במגן אברהם סי' שכ"ח ס"ק נ"ג ולפי הנשמע שבאשכנז יש שמן ידוע שסכין אחר המציצה וכמדומה שגם בשו"ת בנין ציון ח"א האריך בזה גם כן בענין מציצה בכלי ואין רצוני לתקוע עצמי להכנס בחקר הלכה זו לדינא ורק שעל כל פנים אין להניח לעשות חדשות בעניינים כאלה עכ"ד יצ"ו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף