מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
גרסה מ־02:06, 28 בינואר 2021
דף נא
בני חוזאי הפרישו חלה מאורז, מה הצדדים שיאכל זר את חלתם בפניהם ומה הצדדים לאסור?
אביי - רצה לאסור כדין כותים שאין להתיר בפניהם איסור כיון שיבואו להקל באיסורים נוספים ואף הם אינם בני תורה.
רב אשי חילק - אם עיקר מאכלם מאורז לא לאכול בפניהם כדי שלא תשתכח תורת חלה, אם עיקר מאכלם מפת לאכול בפניהם כדי שלא יבואו להפריש מהחיוב על הפטור ולהפך.
מדוע היו מקומות שנהגו לא לרחוץ 2 אחים יחד, לא ללכת בקורדקיסון ולא לשבת על ספסלי נכרים בשבת?
לרחוץ - גזירה משום בעל אחותו. קורדקיסון - שמא יפול מרגלו ויטלטלנו ד' אמות ברה"ר. ספסלי נכרים - משום חשד שנראה כעושה מו"מ בשבת.
מדוע רבה בר בר חנה אכל דייאתרא בחו"ל אף שנהגו איסור ומדוע כיסה הדבר כשראוהו?
א. בני בבל כפופין לא"י שאינם סמוכין. ב. דעתו לחזור, וכיסה לפי שעשאם ככותים שאם יראו יבואו להקל אף באיסורים אחרים.
אדם שרואה מעשה רב מרבו שאינו בר סמכא לפסוק כן אלא שעושה כן מפני שאף הוא ראה את רבו, מה דינו?
סתירה בדברי רבה בר בר חנה, פעם אחת אסר לגמרי ופעם שניה התיר שיעשה כן בפני אותו רב אך לא שלא בפניו.
מה דין ספיחי כרוב בשביעית ומדוע?
לדעת רבי עקיבא שספיחין אסורים מדאורייתא מ"לא נאסוף" נחלקו רבןנ ור"ש אם גוזרים ספיחי כרוב אטו שאר ספיחין או לא, והטעם שאין בספיחי כרוב את איסור ספיחין, י"א כיון שהם גדלים מהשורש כעץ (רש"י דוחה: א. אם כן אין זה ספיחין. ב. גם באילנות יש דין ביעור) וי"א כיון שאינם כלים לחיה מן השדה.
כיצד מתיישב הדין "נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם" עם הדין "ואל ישנה אדם מפני המחלוקת"?
א. טעם זה הוא רק במקרה שהולך למקום שמחמירים יותר. ב. כוונת המשנה שאין לו לשנות ממנהגו משום חשש מחלוקת כיון שאף כשיראו שאינו עובד יאמרו כמה בטלנים יש בשוק ולא יתלו זאת בחומרא.