שאלות חזרה/פסחים/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(←דף כד) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
4. "לא יאכל" הכתוב אצל בשר קודש שנטמא אף שנלמד בהיקש ממעשר האסור באכילה בטומאה (אפשר ללמוד גם בק"ו אך אין מזהירין מן הדין), נסיון דחיה - לעבור עליו בשני לאוין. דחיה לדחיה - כל מקום שאפשר לדרוש דורשים.{{ש}} | 4. "לא יאכל" הכתוב אצל בשר קודש שנטמא אף שנלמד בהיקש ממעשר האסור באכילה בטומאה (אפשר ללמוד גם בק"ו אך אין מזהירין מן הדין), נסיון דחיה - לעבור עליו בשני לאוין. דחיה לדחיה - כל מקום שאפשר לדרוש דורשים.{{ש}} | ||
{{גופן|2||כל הלימודים הנ"ל באם אינו ענין תנהו ענין.}}}}}} | {{גופן|2||כל הלימודים הנ"ל באם אינו ענין תנהו ענין.}}}}}} | ||
---- | |||
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||מה דין אוכל פוטיתא, נמלה וצרעה? }}|{{גופן|2||פוטיתא - לוקה 4, נמלה - 5, צרעה - 6. שרץ סתם - 2 לאוין, שרץ המים - עוד 2 לאוין, שרץ הארץ - 3 לאוין, שרץ העוף, מלבד שרץ הארץ עוד לאו ייחודי.}}}} | {{פרטים נגללים|{{גופן|3||מה דין אוכל פוטיתא, נמלה וצרעה? }}|{{גופן|2||פוטיתא - לוקה 4, נמלה - 5, צרעה - 6. שרץ סתם - 2 לאוין, שרץ המים - עוד 2 לאוין, שרץ הארץ - 3 לאוין, שרץ העוף, מלבד שרץ הארץ עוד לאו ייחודי.}}}} | ||
---- | |||
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||"והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל, והבשר כל טהור יאכל בשר", מה לומדים מגוף הפסוק תחילתו וסופו, מ"הבשר" הראשון ומ"והבשר" השני?}}|{{גופן|2||גוף הפסוק בתחילתו - איסור הנאה לדעת ריב"ל, גוף הפסוק בסופו - הניתר לטהורין חייבין עליו משום טומאה. הבשר קמא - לרבות עצים ולבונה, הבשר בתרא (או ו' דהבשר בתרא) לרבות אימורין אף בטומאת בשר.}}}} | {{פרטים נגללים|{{גופן|3||"והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל, והבשר כל טהור יאכל בשר", מה לומדים מגוף הפסוק תחילתו וסופו, מ"הבשר" הראשון ומ"והבשר" השני?}}|{{גופן|2||גוף הפסוק בתחילתו - איסור הנאה לדעת ריב"ל, גוף הפסוק בסופו - הניתר לטהורין חייבין עליו משום טומאה. הבשר קמא - לרבות עצים ולבונה, הבשר בתרא (או ו' דהבשר בתרא) לרבות אימורין אף בטומאת בשר.}}}} | ||
---- | |||
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||האם לוקין על איסור אכילה והנאה כשאוכל או נהנה שלא כדרך?}}|{{גופן|2||כשמוזכר איסור אכילה - על אכילה ודאי שאינו עובר, על הנאה מחלוקת הלשונות בגמרא. אם לא מוזכר איסור אכילה - עובר אף שלא כדרך (אביי).}}}} | {{פרטים נגללים|{{גופן|3||האם לוקין על איסור אכילה והנאה כשאוכל או נהנה שלא כדרך?}}|{{גופן|2||כשמוזכר איסור אכילה - על אכילה ודאי שאינו עובר, על הנאה מחלוקת הלשונות בגמרא. אם לא מוזכר איסור אכילה - עובר אף שלא כדרך (אביי).}}}} | ||
---- | |||
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||מדוע אין לוקין על שותה מי תותי ערלה?}}|{{גופן|2||בהו"א - כי נהנה שלא כדרך, למסקנא - זיעה בעלמא.}}}} | {{פרטים נגללים|{{גופן|3||מדוע אין לוקין על שותה מי תותי ערלה?}}|{{גופן|2||בהו"א - כי נהנה שלא כדרך, למסקנא - זיעה בעלמא.}}}} | ||
גרסה מ־11:18, 31 בדצמבר 2020
דף כא
כל שעה שמותר לאכול מאכיל, כאיזה מאן דאמר סוברת משנה זו?
למה כתוב במשנה בהמה חיה ועופות?
מה החידוש שמותר למכור לנכרי?
האם מותר להנות מהחמץ בשעת שריפתו ואחרי שנחרך.
מה המקור לאיסור הנאה בחמץ?
דף כב
במה תלויה המחלוקת אם גיד הנשה אסור בהנאה?
מה דין אוכל גיד הנשה בבהמה טמאה?
לענין מה הוקשו דם ומים?
לענין מה הוקשו איסור דם ואיסור אבר מן החי?
איזה דם אסור מחיים?
מנין שעורו של שור הנסקל אסור בהנאה?
דף כג
איך נחלקו חכמים ורבי יהודה אם "לכם" האמור בערלה מרבה נטיעת רבים או ממעטה?
לדעת רבי אבהו מדוע מותר לערב לנזיר ביין הרי כתוב בו איסור אכילה?
האם מותר לסחור בשקצים ורמשים?
כמה פעמים "לך" כתוב בחמץ ולמה נצרכו?
יעשה לכל מלאכה, נחלקו תנאים אם מרבה התר הנאה להדיוט או טהרה למלאכת גבוה, במה נחלקו?
למ"ד שצריך פסוק להתיר חלב בהנאה מה יהיה דין גיד הנשה?
באיזה מקור נחלקו רבי אבהו וחזקיה ומה הנ"מ למעשה.
מדוע ריב"ל לא לומד איסור הנאה ממקורותיהם של חזקיה ורבי אבהו?
דף כד
מהם 4 המקורות לאיסור הנאה לדעת ריב"ל ומהן הדחיות?
מה דין אוכל פוטיתא, נמלה וצרעה?
"והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל, והבשר כל טהור יאכל בשר", מה לומדים מגוף הפסוק תחילתו וסופו, מ"הבשר" הראשון ומ"והבשר" השני?
האם לוקין על איסור אכילה והנאה כשאוכל או נהנה שלא כדרך?
מדוע אין לוקין על שותה מי תותי ערלה?