שאלות חזרה/פסחים/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
== דף כא ==
== דף ב ==
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||כל שעה שמותר לאכול מאכיל, כאיזה מאן דאמר סוברת משנה זו?}}|{{גופן|2||כדעת רבן גמליאל שבשעה חמישית מותר לכהן לאכול תרומה ולישראל להאכיל חולין. דלא כרבי יהודה שהרי לשיטתו שעה חמישית אסורה באכילה אך מותר בהאכלה. ודלא כרבי מאיר שהרי לשיטתו היה צריך להיות כתוב כל שעה שאוכל מאכיל.}}}}
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||מה צריך לבדוק במרתף יין?}}|{{גופן|2||אם אין מכניסים בו חמץ - לא צריך בדיקה.{{ש}}אם מכניסים חמץ (השמש מסתפק ממנו בזמן הסעודה ופעמים שפתו בידו ונגמר היין ונכנס עמה) - לב"ש - 2 שורות על פני כל המרתף ולב"ה - שתי שורות החיצונות שהן העליונות.}}}}
----
----
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||למה כתוב במשנה בהמה חיה ועופות?}}|{{גופן|2||בהמה יש צד חידוש - שלא חוששים שמא תשייר וישכח ויעבור על בל יראה ובל ימצא בשונה מחיה שאף אם ישכח הרי היא מצניעה ולא יעבור על בל יראה. בחיה יש צד חידוש - שלא חוששים שתצניע בשונה מבהמה שאם תשייר יראה ויבער. ועופות אגב.}}}}
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||מתי הוא זמן "אור לארבעה עשר"?}}|{{גופן|2||בהו"א - מחלוקת אם לילה או יום. למסקנא - ליל י"ד ניסן.}}}}
----
----
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||מה החידוש שמותר למכור לנכרי?}}|{{גופן|2||לאפוקי משיטת ב"ש (וריב"ב) שחלק מחיוב ההשבתה שלא ישאר בעולם בזמן האיסור. ומכירה לנכרי באופן שלא יכלה עד הפסח, אסורה.}}}}
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||מה הפירוש ויקרא אלקים לאור יום?}}|{{גופן|2||1. אור הוא יום. 2. למאיר ובא קרא יום. דחייה: למחשיך ובא קרא לילה, והרי רק מצאת הכוכבים הוא לילה. 3. לאור קרא ה' וציווהו לשמש ביום.}}}}
----
----
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||האם מותר להנות מהחמץ בשעת שריפתו ואחרי שנחרך.}}|{{גופן|2||אחרי זמן איסורו אסור להנות אף בשעת שריפתו אף לדעת רבי יהודה שמצוותו בשריפה. ואם נחרך קודם זמן איסורו ובטל טעמו ומראיתו, מותר להנות ממנו אף אחר זמן האיסור.}}}}
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||לאור יקום רוצח ולבוקר יהי כגנב, באר.}}|{{גופן|2||אם ברור לך כיום שאם תקום כנגדו יהרגך - רוצח הוא ומותר להצילו בנפשו{{ש}}ואם מסופק הדבר כלילה (באב על הבן) - הרי הוא כגנב ואסור להצילו בנפשו.}}}}
----
----
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||מה המקור לאיסור הנאה בחמץ?}}|{{גופן|2||לחזקיה - לא ייאכל. לרבי אבהו - לרבי מאיר ממה שפרט הכתוב בנבילה שמותרת בהנאה, לרבי יהודה - מ'אותו' הכתוב בהתיר הנאה בטריפה.}}}}
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||מהו המו"מ בין רבי אליעזר בן יעקב לרבי יהודה לגבי איסור עשיית מלאכה?}}|{{גופן|2||לדעת ראב"י אסור מעלות השחר שלא מצינו יום שמקצתו אסור ומקצתו מותר.{{ש}}לדעת רבי יהודה אסור מהנץ החמה, ומצינו חלוקה לגבי אכילת חמץ, וראב"י מחלק בין איסור דאורייתא שהוא גזה"כ לדין דרבנן, ואף שיש שעות דרבנן הם הרחקה לדין דאורייתא.}}}}
----
----
 
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||באיזה חודש משיאין משואות ומתי בחודש?}}|{{גופן|2||רק בחודש חסר, ומשיאין בליל שלושים אחרי שהתקדש החודש בבית דין.}}}}
== דף כב ==
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||במה תלויה המחלוקת אם גיד הנשה אסור בהנאה?}}|{{גופן|2||בשאלה אם יש בגידין בנותן טעם. אם כן - הרי הותר בכלל התר הנאה בנבילה, ואם לא - לא הותר בכלל התר הנאה בנבילה.}}}}
----
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||מה דין אוכל גיד הנשה בבהמה טמאה?}}|{{גופן|2||לרבי יהודה - חייב שנים, מדין בהמה טמאה ומדין גיד הנשה. לרבי שמעון - פטור, בהמה טמאה אין כאן כי אין בגידין בנותן טעם, וגיד הנשה אין כאן - שלא נאסר גיד הנשה אלא במקום ששאר הבשר אסור וכל האיסור הוא רק על הגיד.}}}}
----
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||לענין מה הוקשו דם ומים?}}|{{גופן|2||לרבי אבהו - דם שנאסר באכילה היה אמור להיות אסור בהנאה והוקש למים הנשפכים שמותרים בהנאה. לחזקיה - לענין הכשר טומאה שדם קדשים שאינו נשפך כמים אינו מכשיר.}}}}
----
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||לענין מה הוקשו איסור דם ואיסור אבר מן החי?}}|{{גופן|2||לרבי אבהו - מה דם מותר בהנאה אף אבר מן החי מותר בהנאה. לחזקיה - מה אבר מן החי אסור אף דם מן החי אסור ואין האיסור רק אחר זביחה ככתוב בפסוק קודם "וזבחת".}}}}
----
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||איזה דם אסור מחיים?}}|{{גופן|2||דם הקזה בשעת קילוח.}}}}
----
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||מנין שעורו של שור הנסקל אסור בהנאה?}}|{{גופן|2||מחלוקת אם מ"את בשרו" את הטפל לבשרו (ובעל השור נקי לחצי כופר או דמי וולדות), או מ"ובעל השור נקי" נקי מנכסיו (ואת לא דריש).}}}}
----
----


== דף כג ==
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||איך נחלקו חכמים ורבי יהודה אם "לכם" האמור בערלה מרבה נטיעת רבים או ממעטה?}}|{{גופן|2||נחלקו בביאור המילה ונטעתם אם משמעה של יחיד שאין דרך רבים לנטוע וממילא לכם מרבה נטיעת רבים, או משמעה של יחיד ורבים ואם כן הוה ריבוי אחר ריבוי הממעט.}}}}
----
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||לדעת רבי אבהו מדוע מותר לערב לנזיר ביין הרי כתוב בו איסור אכילה?}}|{{גופן|2||יש פסוק מיוחד המתירו בהנאה: א. נזרו - שלו. ב. קדוש יהיה גדל - גידולו קדוש ואין דבר אחר קדוש, ודוחה הגמרא מידי ולא דבר אחר כתיב.}}}}
----
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||האם מותר לסחור בשקצים ורמשים?}}|{{גופן|2||אסור, אך אם נזדמן מותר בהנאה, דכתיב "לכם" ומאידך כתיב "יהיו".}}}}
----
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||כמה פעמים "לך" כתוב בחמץ ולמה נצרכו?}}|{{גופן|2||3, א. שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה. ב. אף בנכרי שכיבשתו. ג. לריה"ג - להתר הנאה. לחכמים - אף בשאור (חמץ ראוי לאכילה ואילו שאור חימוצו קשה ואין נלמדים זה מזה).}}}}
----
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||יעשה לכל מלאכה, נחלקו תנאים אם מרבה התר הנאה להדיוט או טהרה למלאכת גבוה, במה נחלקו?}}|{{גופן|2||להו"א - נחלקו אם באיסור אכילה נכלל איסור הנאה וממילא הפסוק נצרך להתר הנאה. למסקנא - נחלקו אם כשהותרה נבלה אף חלבה הותר וממילא נצרך הפסוק להתר הנאה.}}}}
----
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||למ"ד שצריך פסוק להתיר חלב בהנאה מה יהיה דין גיד הנשה?}}|{{גופן|2||יתכן שאסור, ויתכן שילמד בק"ו מחלב שענוש כרת (ומ"ד שאסור ידחה שחלב הותר מכללו אצל חיה, ואידך - בבהמה קאמרינן).}}}}
----
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||באיזה מקור נחלקו רבי אבהו וחזקיה ומה הנ"מ למעשה.}}|{{גופן|2||בחמץ בפסח לרבן ובשור הנסקל לדברי הכל. ונחלקו למעשה בדין חולין שנשחטו בעזרה לדעת רבי יהודה אם אסורים מדאורייתא או מדרבנן.}}}}
----
{{פרטים נגללים|{{גופן|3||מדוע ריב"ל לא לומד איסור הנאה ממקורותיהם של חזקיה ורבי אבהו?}}|{{גופן|2||סובר שלא ייאכל אין משמעותו אף איסור הנאה. סובר כרבי יהודה לענין נבילה שהפסוק נצרך לדברים ככתבן. סובר שחולין שנשחטו בעזרה דאורייתא ו'אותו' האמור בטריפה אינו מיותר.}}}}
----

גרסה אחרונה מ־10:14, 3 במרץ 2021

דף ב[עריכה]

מה צריך לבדוק במרתף יין?


מתי הוא זמן "אור לארבעה עשר"?


מה הפירוש ויקרא אלקים לאור יום?


לאור יקום רוצח ולבוקר יהי כגנב, באר.


מהו המו"מ בין רבי אליעזר בן יעקב לרבי יהודה לגבי איסור עשיית מלאכה?


באיזה חודש משיאין משואות ומתי בחודש?


מעבר לתחילת הדף