רש"ש/שבועות/לו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־19:36, 5 בינואר 2022 מאת שולי גליוני (שיחה | תרומות) (הערת תורה תמימה ע"ד רבנו כאן, אולי אפשר לנסח ולתמצת)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png שבועות TriangleArrow-Left.png לו TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא שנאמר ויבא אותו באלה וכתיב כו' אשר השביעו. לכאורה היה יכול להביא מן התורה דכתיב אז תנקה מאלתי והיית נקי מאלתי ובתחלה כתיב וישביעני אדוני וי"ל[1]:

גמ' שם וכי אתא רי"צ תנא. כדתנן סנהדרין (נ"ג ב'):

רש"י ד"ה בו קבלת דברים. האומר לחבירו ע"מ שתקיים (כצ"ל וכ"ה בר"ן) כו'. משמע שנתן לו דבר מה על תנאי וא"כ מה צורך לקבלתו וא"ל דבקבלתו מהני אע"פ שלא היה בו משפטי התנאים דהא לקמן אמר הנקי כתיב כו' אף דהתם אומרת האשה אמן וצ"ל דכוונתו כגון שהתנה בעה"ב עם ש"ש להיותו כשואל דא"ח עד שקנו מידו לשמואל בב"מ (צ"ד) ולהג"א שם י"ל דלכ"ע בעי קנין ובענייתו אמן תו ל"צ לקנין וצ"ע בזה:

רש"י ד"ה והרי סוטה. ופרכינן מינה לר"מ במס' קדושין כו'. כצ"ל:

בא"ד אלא לשמוע לאו מכלל הן. וכן בסה"ד מה שקורא לאם לא שכב כו'. הן נראה שכוון לדברי התוס' שם (אך מדבריו לקמן בד"ה שתויי יין למ"ה) אבל קשה ע"ד מלשון הש"ס דכאן הא לאו הכי מכלל לאו כו' וכן בסוטה שם:

תד"ה יכך. תימה כו' אבל אלה שאין עמה שבועה כו' מנ"ל. לכאורה זה נ"ל מדר' אבהו ואולי דר"א גופיה ק"ל דלמא באלה דנ"נ נמי פירושו בשבועת האלה דנילפה מסוטה וזה ע"כ אינו בכלל ד"ק מד"ת לא ילפינן דאינו אלא גילוי מילתא כדפירש"י לעיל דמגופי' דמשמעות דקרא הכי משמע אבל לכאורה מצינן למילף מארור דהוא לשון שבועה דדוחק לומר דדוקא בלשון ארור אבל בשאר לישני דקללה לא וצ"ל דאף דכתיב לשון ארור מצינו למילפי' מאלה דסוטה וכתדר"י ושב הכהן ובא הכהן זוהי כו':



שולי הגליון


  1. לכאורה היא הערה נכבדה מאד. אבל האמת הנראה בזה, דבזה אין ספק להגמרא דאלה הוי בכלל שבועה, אחרי דבכ"מ בתנ"ך מורים על זה, ועיקר הספק הוא אם שבועה בכלל אלה, ובאור הענין, משום דשם שבועה הוא כלל כולל כל מיני שבועות ואלות, אבל אלה הוא פרט אחד מכלל שבועות, ולכן אין ספק שהפרט הוי בתוך הכלל, היינו אלה בכלל שבועה, אלא הספק והחקירה היא אם גם הוי הכלל כלול בהפרט, דהיינו אם שבועה הוי בכלל אלה, וכן מתבאר מתוך כל הסוגיא והשקלא וטריא, דזה הוא עיקר הספק בגמרא, ולפי"ז אין מפרשה זו כל ראי' לענין זה אחרי דכאן הי' הכלל – שבועה והפרט – אלה, ובזה אין כל ספק, ושפיר אמר אברהם אז תנקה מאלתי, וע' בסוגיא ודו"ק. תורה תמימה (בראשית כד ח הערה טו).
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף