עריכת הדף "
רש"י/קידושין/כ/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> '''{{עוגן1|זה}} הנמכר לעבודת כוכבים עצמה.''' לחטוב עצים ושאר צרכיה ולא לשם אלהות: '''{{עוגן1|הא}} אהדריה קרא.''' לכל ישראל לרחם עליו: '''{{עוגן1|לידחי}} אבן אחר הנופל.''' אדחה אבן שלא תהא לו גאולה: '''{{עוגן1|רבות}} בשנים.''' משמע שיהא רבוי בשנים וכי אפשר להיותן מרובות על שש או מועטות{{הערה|עי' [[רש"ש/{{כאן}}#|רש"ש]]. ונראה דט"ס קל הוא והמלה 'שש' הוא ר"ת '''ש'''ארי '''ש'''נים, וצ"ל וכי אפשר להיותן מרובות על שארי שנים או מועטות, והכונה פשוטה, דקשה לו מ"ש רבות בשנים דמשמע שיהא רבוי בשנים, וכי אפשר להיותן מרובות על שארי שנים או מועטות. ועיין ב[[בבלי/ערכין/ל/ב|ערכין ל' ב']] הובא ענין זה ושם פי[[רש"י/ערכין/ל/ב|רש"י]] וז"ל, וכי יש שנים מרובות שתהא שנה יתירא מחבירתה דאמר קרא אם עוד רבות בשנים או שנה פחותה מחבירתה, עכ"ל. ודברים אלו מכוונים לדברי רש"י (בקדושין) [כאן] ע"פ הגהתנו, ודו"ק{{צבע גופן|אפור|. תורה תמימה {{ממ|[[תורה תמימה/ויקרא/כה#נא|ויקרא כה נא]] הערה רסו}}.}}}}: '''{{עוגן1|אלא}}.''' ה"ק אם יש רבוי בדמיו שנתרבה בתוך שנים הללו כגון שהשביח מכסף מקנתו חשוב כמשעת קנייה להקל: '''{{עוגן1|נתמעט}} כספו.''' בתוך שנים הללו חשוב אותו כפי דמי שניו של עכשיו: '''{{עוגן1|ניתיב}} ליה.''' דמי ארבע שנים ולא איירי קרא לא בהשביח ולא בהכסיף: '''{{עוגן1|לחצאין}}.''' הגיע ידו לדמי חצי גרעונו יתנם וימעט חצי שניו מעליו: '''{{עוגן1|או}} אין נגאל.''' כלל אלא א"כ מצא כדי גאולתו: '''{{עוגן1|שדה}} אחוזה.''' כתיב בה ומצא כדי גאולתו ולא לחצאין והכא כתיב ישיב גאולתו ולא כתיב כדי: '''{{עוגן|או2|או}} דילמא לקולא אמרינן.''' דגאולת חצאין יש בה להקל ולהחמיר כדלקמיה והיכא דהוי קולא לגביה אמרינן דנגאל והיכא דהוי חומרא אמרינן דאינו נגאל כדאמר קרא גבי השביח והכסיף דאזלינן לקולא: '''{{עוגן1|לאו}} אמרת.''' לעיל {{ממ|[[בבלי/קידושין/יח/א|דף יח.]]}} גניבו חמש מאות ושוה אלף לדברי הכל אינו נמכר אלמא ונמכר כולו ולא חציו משמע הכא נמי דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#מט|ויקרא כה מט]]}} או השיגה ידו ונגאל כולו ולא חציו משמע: '''{{עוגן1|משכחת}} לה לקולא.''' דהויא לה הגאולה קולא גביה לטובתו ומשכחת לה לרעתו: '''{{עוגן1|זבניה}} במאה.''' קנאו במנה ויהיב ליה האי עבד בתר הכי חמשים בגאולת חציו אי אמרת הויא גאולה כי אייקר תו לא ברשות דמריה אייקר אלא פלגיה ואם בא עכשיו לגמור פדיונו יהיב ליה מאה ונפיק: '''{{עוגן1|ואי}} אמרת אינו נגאל.''' אייקר כוליה ברשות דמריה ויהיב ליה מאה וחמשין: '''{{עוגן1|והא}} אמרת נתרבה כו'.''' דהיכא דנשבח אין מחשבים לו אלא כשעת מקנתו: '''{{עוגן1|דאייקר}} וזל ואייקר.''' שקנהו במאתים והוזל ועמד על מנה וחשיב ליה כפי שניו ונתן לו חמשים ולא הספיק לגמור פדיונו עד שהוקר ועמד על מאתים: {{עוגן1|ה"ג}} במסקנא '''ואי אמרת אינו נגאל לחצאין הני מאה פקדון נינהו גביה יהיב ליה ניהליה ונפיק.''' ול"ג והא אמרת נתמעט כספו כו': '''{{עוגן|ואי2|ואי}} אמרת אינו נגאל לחצאין.''' לא קנאן האדון בתורת גאולה ועכשיו שהכסיף הוא עומד כוליה לפדותו והנך זוזי הוו פקדון גביה ויהיב להו ניהליה ונפיק: '''{{עוגן1|המוכר}} בית בעיר חומה.''' שהוא נגאל עד שנה ולא יותר: '''{{עוגן1|נגאל}} לחצאין.''' אם נתן חצי דמיו בתוך שנה מפריק פלגיה או לא: '''{{עוגן1|גאולתו}}.''' ימים תהיה גאולתו: '''{{עוגן1|היכא}} דגלי.''' בכדי גאולתו למימרא דכולה גאולה בעינן גלי: '''{{עוגן1|והיכא}}.''' דלא כתיב בה כדי לא מייתינן ליה: '''{{עוגן1|שלוה}}.''' אם אין לו לוה מאחרים וגואל מה שאין כן מוכר בשדה אחוזה דבעינן והשיגה ידו {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#כו|ויקרא כה כו]]}} משמע נמי שגואל לחצאין: '''{{עוגן1|ואם}} גאל יגאל.''' במקדיש שדה אחוזה: '''{{עוגן1|לפי}} שמצינו כו'.''' ר"ש דריש טעמא דקרא בכל דוכתא {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/קטו/א|ב"מ דף קטו.]]}} והכא נמי יהיב טעמא לקרא ואשמעינן דהקפידה תורה לחזור שלא תפקע אחוזה מיורשים לפי שיפה כח מוכר שאין נחלתו נפקעת שהרי חוזרת לו ביובל לפיכך לא חש ליפות כחו ללוות ולגאול לחצאין אבל מקדיש לפי שהורע כחו להפסיד נחלתו ביובל כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כז#כא|ויקרא כז כא]]}} והיה השדה בצאתו ביובל קדש וגו' ומתחלק לכהנים ייפה הכתוב כחו בתחלת פדיונו ללוות ולגאול לחצאין ומהכא אית לן למיגמר נמי מוכר בית בבתי ערי חומה דלוה וגואל וגואל לחצאין שהרי הורע כחו ליחלט בסוף שנה ולא יצא ביובל: '''{{עוגן1|איתיביה}}.''' דקתני סיפא מוכר בית בבתי ערי חומה יוכיח שאין לוה וגואל וכו': '''{{עוגן1|מוכר}} שדה אחוזה הורע כחו ליגאל מיד.''' עד שתהא שתי שנים ביד הלוקח כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#|שם כה]]}} במספר שני תבואות ימכר לך אין מכירה פחותה משתי שנים מעת לעת ואח"כ גואל בגרעון כסף כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#|שם]]}} לפי רוב השנים וחשב את שני ממכרו וגו' כמה שנים הם משלקחה עד היובל שהיה עתיד להחזיר לבעלים עשרים שנה ודמיה עשרים מנה הרי שקניית תבואות כל שנה במנה וכן יגרע לכל שנה שאכלה לפי גאולתו: <noinclude>{{שולי הגליון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף