רש"י/עבודה זרה/ג/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(הערה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 24: | שורה 24: | ||
'''ובלילה שירו עמי'''. ובלילה נוהג שירו (למעלה) עמי למטה שאף דוד לא היה מנמנם אלא כשינת הסוס וכל הלילה מתעסק בשירות ותושבחות ובתורה כדאמרינן בריש מס' ברכות <small>[[תלמוד בבלי/ברכות/ג/ב|(דף ג:)]]</small> | '''ובלילה שירו עמי'''. ובלילה נוהג שירו (למעלה) עמי למטה שאף דוד לא היה מנמנם אלא כשינת הסוס וכל הלילה מתעסק בשירות ותושבחות ובתורה כדאמרינן בריש מס' ברכות <small>[[תלמוד בבלי/ברכות/ג/ב|(דף ג:)]]</small> | ||
<ref>כתב [[מהרש"א/חידושי אגדות/עבודה זרה/ג/ב/|מהרש"א]](חידושי אגדות) שאף שכאן פירש רש"י תיבת 'עמי' שאף דוד היה משורר בלילה, בחגיגה ([[רש"י/חגיגה/יב/ב|יב:]] ד"ה ובלילה) פירש 'עמי' עם שיר שלי שקילסתי ביום</ref>: | <ref>כתב [[מהרש"א/חידושי אגדות/עבודה זרה/ג/ב/|מהרש"א]] <small>(חידושי אגדות)</small> שאף שכאן פירש רש"י תיבת 'עמי' שאף דוד היה משורר בלילה, בחגיגה <small>([[רש"י/חגיגה/יב/ב|יב:]] ד"ה ובלילה)</small> פירש 'עמי' עם שיר שלי שקילסתי ביום</ref>: | ||
'''חוט של חסד'''. נותן חינו בעיני הבריות: | '''חוט של חסד'''. נותן חינו בעיני הבריות: |
גרסה מ־16:22, 19 בפברואר 2018
דמשכא תקופת תמוז. ואין תקופת תשרי נופלת עד לאחר החג:
יושב בשמים ישחק. גבי ננתקה את מוסרותימו כתיב:
אלא שנעשו גרים גרורים. מאיליהן מתגיירין ואנן לא מקבלינן דמשום גדולתן דישראל קא עבדי דכתיב (ישעיהו נד) מי גר אתך בעניותיך עליך יפול בעשירותיך:
[יושב ודן. כרבי יוסי דאמר במסכת ר"ה אדם נידון בכל יום דכתיב דבר יום ביומו]:
יושב וזן. קוצב להם מהיכן תזדמן להם פרנסתן:
קרני ראמים. חיה גדולה:
ביצי כנים. מינא הוא דמתקרי ביצי כנים ודקין הן והוא אינב"א בלשון ארמית ובלע"ז לינטרי"ס:
על בריותיו. על עבירות שעושין בריותיו אינו משחק אלא אותו היום:
גמולי מחלב. שמתו כשהן קטנים:
עתיקי. כמו (איוב ט) המעתיק הרים לשון סילוק:
אלא שאינן. ב' אלפים חסירין מריבותים:
יומם יצוה. דן וזן ומלמד תורה:
ובלילה שירו עמי. ובלילה נוהג שירו (למעלה) עמי למטה שאף דוד לא היה מנמנם אלא כשינת הסוס וכל הלילה מתעסק בשירות ותושבחות ובתורה כדאמרינן בריש מס' ברכות (דף ג:) [1]:
חוט של חסד. נותן חינו בעיני הבריות:
הפוסק מדברי תורה. מי שעוסק בתורה ופוסק על דברי שיחה בטלה:
מלוח. דברים לחלוחים ועיקר ל"א הנכתב בלוחות:
הכל בידי שמים. מחושות ומכאובות הבאים לאדם כולם על ידי גזירת שמים:
חוץ מצנים פחים. צנים צנה פחים חולי הבא ע"י חום כמו (שיר השירים ב) עד שיפוח היום: