רש"י/סנהדרין/לט/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י יד רמ"ה ערוך לנר רש"ש |
ובגוים לא יתחשב. כל מקום שהוזכרו שם נכרי לא הוזכרו ישראל בכלל:
כשהוא משקה. אינו מונע המים לילך לטובים ולרעים לפי שאינו אלא טורח אחד וכשהוא עודר דהוי טורח לכל אחד ואחד אינו עודר אלא הטובים:
עודר. חופר כך הקב"ה זן טובים ורעים הכל בדבור אחד ממלא את כל העולם כולו טובה שהכל שלו אבל כשבא להגין מן הפורעניות ולשלם שכר אינו אלא לקוויו:
ויעבר הרנה. מדלא כתיב רנה משמע הרינה המיוחדת שהיתה עתידה לבא שכבר הוזכרה והיכן הוזכרה:
באבוד רשעים רנה. והיה העולם מצפה מתי תבא הרנה איבודו של אחאב וכשנהרג עברה והוזכרה הרנה בפי הכל:
בצאת לפני החלוץ. ביהושפט כתיב כשיצא להלחם בעמונים שבאו עליו:
כי טוב. משמע כי טוב בעיניו הודאה ושמחה:
כן ישיש ה' עליכם להאביד וגו'. ישיש אחרים שונאיכם:
והזונות רחצו. באחאב כתיב במיתתו:
למרק. ללטוש ולהאיר כלומר רחצו והובררו השתי חזיונות שנאמרו עליו:
מצונן היה. לא היה אוהב תשמיש:
דמות שתי זונות כו'. והיינו רחצו אותן שתי צורות נרחצו מדמו:
לתמם. להשלים:
מאי קאמר קרא. מאי ענין עובדיה היה ירא אצל ויקרא אחאב:
באברהם כתיב (בראשית כב) ירא אלהים אתה ולא כתיב מאד:
מפני מה זכה לנביאות. שהרי גר היה ואין השכינה שורה אלא על המיוחסין שבישראל כדכתיב (בראשית יז) להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך:
מאי שנא חמשים. ולא החביא כולן במערה אחת:
אין מערה מחזקת. מערות שלו לא היו מחזיקות יותר:
מאי שנא עובדיה לאדום. ולא נתנבא נבואה אחרת למה נבחר לו לזו משאר הנביאים:
שני רשעים. אחאב ואיזבל:
שני צדיקים. יצחק ורבקה:
מיניה וביה אבא ניזול ביה נרגא. אבא יער מעצמו של יער יכנס בתוך הגרזן להיות בית יד ויקצצו בו את היער וכן עובדיה לאדום ודוד למואב והוא יצא מרות המואביה:
מתוכה מסרחת. מגופה ומתוך עוביה מתחיל הסרחון:
כמתוקנים שבהם לא עשיתם. כמו עגלון מלך מואב שהיה מכבד את השם כשאמר לו אהוד דבר אלהים לי אליך המלך מיד ויקם מעל הכסא (שופטים ג):
כמקולקלין שבהם. כגון מישע מלך מואב שהקריב בנו לע"ז כך היו ישראל עושין ובאותה שעה נזכר להם אותו עון שהיו רגילים גם הם בו:
לארץ. מדלא כתיב לארצם הכי קאמר לשפלות ולתחתית שבו שנגזר עליהם פורענות:
ולא מאד בכלל. ובשרה כתיב (בראשית יב) כי יפה היא מאד והאי קרא דאבישג נקט למדרש הכא משום דרשה דלעיל דדרש מאד דכתיב בעובדיהו: