עריכת הדף "
רמב"ן/חולין/לה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי עליון}} '''טהור לאכול בקדש שאין לך דבר שעושה ד'.''' פירש"י ז"ל שאין עושה ד' אלא ג' דקדש מקודש וכיון דד' לא עביד מיפסל נמי לא פסיל לגברא, והא דאמרינן לקמן תנאי הוא לדבריו דרב יצחק קאמר דאשכח תנאי דס"ל דאילו עושה ד' ולא ס"ל כתנא דתני ופוסל אוכלי קדש ואיהו סבור מדלא עביד ד' לא פסיל גברא נמי והא דקתני הרי הן כתרומה לא לכל דבר אלא לטמא ב' ולפסול א' אבל בתרומה פוסל הגוף ואלו בחולין שנעשו על טהרת הקדש אינו פוסל ואע"פ שמצינו בכל מקום שהאוכל כמאכל לפסול הגויה הכא שאני שאין לך דבר שהוא {{ממ|מקום}} [משום] קודש שעושה ד' כלל אלא קדש מקדש בלבד, זת"ד רש"י ז"ל.<br>ובתוס' שאלו, א"כ ג' למה דהא משמע דשם טומאה בג' עליו ואם אינו פוסל הגוף לקדש וכ"ש ודאי לתרומה מה טומאה יש עליו דקרינן ליה ג' דקתני עליה דר"א בר' צדוק הרי הן כתרומה לטמא ב' ולפסול א' מאי פסלותיה ומפרשים שנפסל מלהקדישו למזבח. <br>לשון אחר שמעתי שאומרים דהכי קאמר טהור לאכול בקדש לפי שאין בהן ג' כלל והוא עצמו טהור ואינו פסול שאלו היה ג' עצמו פסול פוסל הוא את האוכל מלאכול בקדש ומה טעם אין בהם ג' מפני שאין לך דבר נעשה בקדש ד' אלא קדש מקדש שלא גזרו חכמים ד' בדבר אחר אלמא אין קדושת הקדש חלה על שום דבר הנתפס בקדושתה להיות כמוה למעלות הטומאה ואינן אלא כחולין גרידי דכיון דלא היו כקדש חולין בעלמא נינהו הלכך אף שלישי אין בהם. '''אלא קדש מקדש.''' פירש"י ז"ל הקדש גמור של קדושת הגוף כגון בשר קרבן וחלות התודה ומנחות שקדשן בכלי אבל שלישי של קדש דקדושת דמים לא והכי מפרש בברייתא דמס' טהרות בפ"ק. <br>ויש ששואלין כאן, ד' בקדש היכי משכחת לה אילימא דאיטמי אוכל בשרץ שני נמי לא עביד שאין אוכל מטמא אוכל כדאמרי' בפסחים ואדם וכלים אינן מקבלי' טומאה אלא מאב הטומאה אלא דנטמא אדם בשרץ דאדם ראשון ואוכל שנטמא בו שלישי בתרומה ואין צ"ל ד' בקדש היכי משכחת לה וא"ת ע"י משקין כגון דנגע שני במשקין התינח לשמואל דאמר טומאת עצמן יש להן מן התורה ולטמא אחרים מדבריהם אלא לרב דאמר טומאת משקין עצמן מדרבנן כדאיתא בפסחים ובע"ג מאי א"ל ולשמואל נמי תינח ג' ד' היכי משכחת לה הניחא למ"ד {{ממ|פסחים יד,א}} [אוכל מטמא] אוכל בתרומה או בקדשים, אלא למ"ד מקרא מלא דבר הכתוב ל"ש חולין ול"ש תרומה וקדשים מאי א"ל.<br>ורש"י ז"ל פי' דג' וד' מעלות דרבנן נינהו בתרומה וקדשים ומביא ראיה שהרי בפ' חומר בקדש קתני לה בהדי שש מעלות אחרונות כדאמרינן התם דלית בהו דררא דטומאה וכו' כמו שכתוב בפירושיו ולפי סברא זו נתרצה קושייתו מאליה.<br>ור"ת ז"ל פי' משכחת לה ע"י עצים ולבונה שחיבת הקדש מכשרתן ומשוי להו אוכלא ואע"ג דאיבעיא לן מונין בו א' וב' או לא ה"מ בלא הכשר מים אבל בהכשר מים מונין הלכך משכחת לה דאיטמי אדם בשרץ ואוכל באדם ועצים באוכל ולבונה בעצים א"נ משקין למ"ד טומאת עצמן יש להן כ"ש בשמן.<br>ולא מחוויר לי, שאפי' בהכשר מים ועצים ולבונה כיון דלאו אוכלא נינהו לא מנינן בהו א' וב' דכי מהניא חיבת הקדש לפיסולא דגופיה אבל מימנא ביה א' וב' לא שכל שלא נטמא אלא בחיבת הקדש בין בלא הכשר מים בין בהכשר מים קמיבעיא ליה לריש לקיש דאין מונין א' וב'.<br>וראיתי בתוס' שאמרו בשמו של ר' יעקב דמ"ד בפסחים אין אוכל מטמא אוכל סבר חיבת הקדש מונין בו א' וב' ומשכחת לה ע"י עצים ולבונה וריש לקיש דהכא סבר אוכל מטמא אוכל ומשכחת לה באוכלין עצמן ולפי שזו שאמרי בפ' כ"ש אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא והבשר לרבות עצים ולבונה ועצים ולבונה בני אטמויי נינהו אלא מעלה הכא נמי מעלה לא מעל' של דבריהם קאמר דהא בשמעתין מוכח דהך דרשא לאו אסמכתא היא דמוכחינן מינה דחיבת הקדש דאורייתא אלא לומר שאינה טומאה גמורה ללקות עליה משום אוכל קדשים בטומאה אלא לפוסלן מעל גבי המזבח דהכי נמי קרי התם העריב שמשו אוכל בתרומ' מעלה ומפיק לה מקראי בפ' הערל ומה שאמרו במס' חגיגה דלית בהו דררא דטומאה דאורייתא פירושו לומר שאין בהם לחוש בחולין משום טומאה דאורייתא שרביעי בקדש רחוקה טומאתו מהן ור"ח ז"ל לא גריס דאורייתא זהו דרכם בתוס' ולדבריו ג' בתרומה לא משכחת לה בדידה לרב אלא בנגיעת קדשים בינתים. <br>ולי נר' דעצים ולבונה לאו בני איטמויי טומאת אוכלין מדאוריי' נינהו אלא מעלה דרבנן בעלמא ומה שאמרו בשמעתי' דהוי חיבת הקדש דאורייתא היינו דרשא דוהבשר ולרבות צריד של מנחות אתא ועצים ולבונה אסמכתא בעלמא ומעל' דרבנן בחיבת קדש דהכשר מים הוי דאורייתא ואתו רבנן וגזור בה הכשר אוכל ומעלה דרבנן הוא.<br>ומצאתי בירוש' דמס' סוטה בפ' כשם {{ממ|ה,ג}} עיקר טומאתו בקדש משום מעלה והתם נמי אמרו קודם שלא גזרו ד' בקדש שאל חגי הנביא את הכהני' תורה.<br>וכן שאלו בהא דאמרי'בצריד של מנחות היאך אפשר לממני ביה א' וב' אפי' בהכשר מים שהרי אין אוכל מטמא אוכל והתם ליכא למימר דמעלה מדבריהם היא דכי מיבעיא ליה לריש לקיש לשרוף ומדאורייתא כדמפרשינן לקמן בשמעתין ומפרקינן או כמ"ד אוכל מטמא אוכל בקדשים כדאיתא בפסחים או כשמואל דאמר טומאת עצמן יש להן ומונין בו א' וב' לומר אם מטמא אחרים כגון משקין אבל פשיטא שאינו מטמא צריד אחר שאין אוכל מטמא אוכל מן התורה. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף