עריכת הדף "
רלב"ג - ביאור המילות/דברים/יג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טז == '''הכה תכה את כל יושבי העיר ההיא לפי חרב.''' מפני שאמר העיר סתם הנה הוא מואר שאינה קטנה שהקטנה תקרא עיר קטנה ולא עיר גדולה כי היא תקרא עיר גדולה וביארו חכמים שלזה הענין תקרא עיר סתם ממאה ועד רובו של שבט אך רובו של שבט אין ראוי לשפוט בזה דין עיר הנדחת כי הוא כמו שבט אחד ואין ראוי שיסבבו שיפקד שבט אחד מישראל וידמה שפחות ממאה לא יתכן שיקרא עיר סתם אך הוא כפר או תקרא עיר קטנה או בת העיר אשר אצלה ואולם הגדולה יתכן שתקרא עיר סתם והנה נמנע השפטם שם בדין עיר כשיהיו רובו של שבט לסבה שאמרנו כי הוא כמו שבט אחד לפי משפטי התורה ואין ראוי להשמיד שבט אחד ולזה ידונו העובדים בסקילה וישאר הטף והנשים וראוי שתדע שזה המשפט לא יהיה ע"י סנהדרי קטנה כי כבר ביארה התורה כי לא ישפטו כי אם יחידים ע"פ סנהדרי קטנה שנאמר והבאת את האיש הוא או את האשה ההיא אל שעריך. למדנו מזה שיחידים נהרגים ע"פ ב"ד שבכל שער ושער אך המרובים אינם נהרגי' אלא על פי בית דין הגדול ולזה תעשה הדרישה והחקירה על פי בית דין הגדול. ואחד כשידעו האמת שיודחו רב יושבי העיר שולחים שם חכמים להחזירם למוטב ולהזהירם שלא יעשו כן כמו שמצינו בנביאים שהיו מוכיחים ישראל כשהיו עובדים עבודה זרה ואם חזרו בתשובה מוטב כי התורה אמר את יושבי העיר ההיא והם עתה אחרים כי כבר שבו מדרכם הרעה עם שהוא ראוי שתהיה שם התראה בהשפטם למות ואם לא חזרו בתשובה מצוים הבית דין הגדול לישראל לבא עליהם לצבא להחרים העיר בזה האופן וזה שהם מרבים שם בתי דינין לחקור מי שעבר אחר התראה בעדים באופן ראוי ואם נמצאו העובדים רובה של עיר דנין אותם כעיר הנדחת ואם לא הרי הן יחידים ונדונים העובדים בסקלה כדין עובד עבודה זרה והשאר פטורין ואם היה רובה של עיר מעלין אותה לבית דין הגדול כדי שיגמרו הדין בפניהם ואחר זה מכין העובדים וטפם ונשיהם לפי חרב שנא' חכה תכה כל יושבי העיר ההיא. וזה כולל כל נפש אדם אשר בה ומצילים הצדיקים אשר בה וטפם ונשיהם רוצה לומר אלו שלא עבדו עבודה זרה אחר ההתראה: '''החרם אותם וגומ'.''' למדנו מזה שכל מה שהוא מיושבי העיר ההיא מהנכנסים והמקנה אבד שנא' ואת כל שללה ואת כל בהמתה ואפילו נכסי הצדיקים שבה אבל מה שהיה בה מהאנשים שאינם מיושבי העיר או של הקדש אינו אבד שאין אני קורא בו בהמתה ושללה ומזה המקום נלמד שנכסי הרשעים שבהם שהיו חוצה לה אינו מחוייב שישרף לפי שאינו שלל העיר ההיא ואינו בה והתורה אמרה ואת כל אשר בה אך אם נקבצו שם הרי הם נשרפים שהרי הם שללה ולמדנו מזה גם כן שאין מאבדין מהקנינים בשרפה אלא דבר שיתכן שיקרא שללה והוא דבר המטלטל שאינו חסר אלא קבוץ ושרפה ולזה יתבאר שהפירות המחוברי' לקרקע אינם נשרפי' כי הם חסרין תלישה וקבוץ ושרפה וכן הענין במה שידמה לזה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף