ר"י מיגאש/שבועות/ט/א

ר"י מיגאש שבועות ט א

דף ט' ע"א

פיסקא ועל שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף שעירי הרגלי' ושעירי ראשי חדשי' מכפרין דברי רבי יהודה וכו' אמר רב יהודה אמר רב שמואל מאי טעמיה דרבי יהודה דכתיב ושעיר עזים אחד לחטאת לה' חטא שאין מכיר בו אלא ה' ואיזה זה שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף יהא שעיר זה מכפר:

ומתמהי' ואפילו בשאר עבירות פי' כיון דאמרת דעל חטא שאין מכיר בה אלא ה' שעיר זה מכפר ולא מיפריש ביה בקרא דהאי חטא על טומאת מקדש וקדשיו הוא ממילא שמעת דכל חטא שאין מכיר בו אלא ה' ואפילו בשאר עבירות שעיר זה מכפר. ומהדרינן היינו טעמא דמוקמינן ליה בטומאת מקדש וקדשיו דתנא דבי ר' ישמעאל הואיל וזה בא בזמן קבוע כלומר שעיר של יום הכפורים הנעשה בחוץ שהוא כנגד שעירי הרגלים בא בזמן קבוע ושעירי הרגלים באין בזמן קבוע מה שעיר דיום הכפורים אינו מכפר אלא על טומאת מקדש וקדשיו אף שעירי הרגלים אינן מכפרים אלא על טומאת מקדש וקדשיו:

ודייקינן אשכחן שעירי ר"ח דכתיב בהו חטאת לה' חטא שאין מכיר בו אלא ה' וילפינן ליה דהאי חטא טומאת מקדש וקדשיו הוא משעיר דיום הכפורים כדתנא דבי רבי ישמעאל שעירי הרגלים דלא כתיב בה לה' וליכא למילף ליה נמי מיום הכפורים כדבעינן למימר קמן מנ"ל דעל טומאת מקדש וקדשיו מכפר ומנ"ל דעל שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף מכפרי ומהדרינן הא נמי כדתנא דבי רבי ישמעאל הואיל וזה בא בזמן קבוע ושעירי ר"ח באין בזמן קבוע:

ודייקינן אי מראש חדש הוא דילפת להו דעל טומאת מקדש וקדשיו הן באין ועל חטא שאין מכיר בה אלא ה' איכא למפרך מה לראש חדש שכן תדיר ואי מדיום הכפורים הוא דילפת דעל טומאת מקדש וקדשיו הן באין איכא למפרך שכן מרובה כפרתו כלומר יום הכפורים מכפר על כל עבירות שבתורה בשעיר המשתלח מה שאין כן ברגלים ואם תשאל ואי נמי יליף ליה מיום הכפורים התינח לענין שאין מכפר אלא על טומאת מקדש וקדשיו לענין שאינו מכפר אלא על חטא שאין מכיר בו אלא ה' מהיכא הוה יליף ליה כיון דדחי להאי גזרה שוה מעיקרא ואשתכח דאפילו על ענין הכפרה שתהא לענין טומאת מקדש וקדשיו לית בה ראיה וממילא אידחי ליה מהכא חטא שאין מכיר בו אלא ה' ונמצאת פירכא זו שכך פירושה כלומר ואי מיום הכפורים שכן מרובה כפרתו וכיון שכן הרי אין כאן ראיה שכפרת שעירי הרגלים בטומאת מקדש וקדשיו הוא כדי שתחלוק בדבר בין חטא שאין מכיר בה אלא ה' לזולתו ותצטרך להביא ראיה על כך וכי תימא הא גמרינן דראש חדש מיום הכפורים ולא פרכינן שכן מרובה כפרתו התם מכתב כתיבה חטאת לה' חטא שאין מכיר בו אלא ה' וגילוי מילתא בעלמא היא דילפינן מדיום הכפורים שזה החטא שאין מכיר בו אלא ה' שיכפר עליו שעיר של ראש חדש בטומאת מקדש וקדשיו אבל בשעירי הרגלים דלא כתיבה בהו בהדיא חטאת לה' וקא בעית למיגמר מדיום הכפורים לכולה מלתא כלומר לעיקרא דמלתא לא גמרינן. אלא כדאמר רבי חנינא שעיר ושעיר הכא נמי שעיר ושעיר כלומר היה לו לומר בשעירי הרגלים שעיר עזים אחד לחטאת למה אמר ושעיר אלא וי"ו מוסיף על ענין ראשון שהוא שעיר של ראש חדש וילמד התחתון מעליון מה שעיר של ראש חדש על חטא שאין מכיר בו אלא ה' בטומאת מקדש הוא שמכפר אף שעיר הרגלים בחטא שאין מכיר בו אלא ה' בטומאת מקדש וקדשיו הוא שמכפר. ואם תאמר מאי נפקא לן מינה נפקא מינה לטומאה שאירעה בין ר"ח לרגלים ומת לאחר הרגל קודם שיבוא ראש חדש אחר שכבר נתכפר לו בשעיר של רגל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף