קיצור שולחן ערוך/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירה) |
(עריכה, קישורים פנימיים, הרחבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
<center><big>'''הלכות נטילת ידים שחרית.''' ובו ט' סעיפים:</big></center> | <center><big>'''הלכות נטילת ידים שחרית.''' ובו ט' סעיפים:</big></center> | ||
===א=== | ===א=== | ||
לפי שהאדם כאשר קם ממטתו שחרית הוא כמו בריה חדשה לעבודת הבורא יתברך שמו לכן צריך להתקדש ולטול ידיו מן הכלי כמו כהן שהיה מקדש ידיו בכל יום מן הכיור קודם עבודתו. וסמך לנטילה זו מן המקרא שנאמר ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' לשמיע בקול תודה וגו'. ועוד יש טעם לנטילה זאת לפי שבשעת שינה שנסתלקה ממנו נשמתו הקדושה בא רוח הטומאה ושורה על גופו וכשניעור משנתו מסתלק רוח הטומאה מכל גופו חוץ מן אצבעותיו שאינו עובר מעליהם עד ששופך עליהם ג' פעמים מים בסירוגין ואסור לילך ד' אמות בלי נטילת ידים אם לא לצורך גדול מאוד: | לפי שהאדם כאשר קם ממטתו שחרית הוא כמו בריה חדשה לעבודת הבורא יתברך שמו לכן צריך להתקדש ולטול ידיו מן הכלי כמו כהן שהיה מקדש ידיו בכל יום מן הכיור קודם עבודתו. וסמך לנטילה זו מן המקרא שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/כו#ו|תהילים כו ו-ז]]}} ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' לשמיע בקול תודה וגו'. ועוד יש טעם לנטילה זאת לפי שבשעת שינה שנסתלקה ממנו נשמתו הקדושה בא רוח הטומאה ושורה על גופו וכשניעור משנתו מסתלק רוח הטומאה מכל גופו חוץ מן אצבעותיו שאינו עובר מעליהם עד ששופך עליהם ג' פעמים מים בסירוגין ואסור לילך ד' אמות בלי נטילת ידים אם לא לצורך גדול מאוד: | ||
===ב=== | ===ב=== | ||
| שורה 9: | שורה 8: | ||
===ג=== | ===ג=== | ||
נטילת ידין שחרית הוא בדרך זה. נוטל את הכלי ביד ימינו ונותנו לשמאלו ושופך תחלה על יד ימין ואחר כך נוטל את הכלי בימינו ושופך על יד שמאל. וכן יעשה ג' פעמים. וטוב ליטלם עד פרק הזרוע. אך בשעת הדחק די עד קשרי אצבעותיו. ורוחץ פניו לכבוד יוצרו שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם. וגם ירחוץ פיו מפני הרירין שבתוכו שצריך להזכיר את השם הגדול בקדושה ובטהרה. ואחר כך מנגב ידיו. ויזהר לנגב פניו יפה: | נטילת ידין שחרית הוא בדרך זה. נוטל את הכלי ביד ימינו ונותנו לשמאלו ושופך תחלה על יד ימין ואחר כך נוטל את הכלי בימינו ושופך על יד שמאל. וכן יעשה ג' פעמים. וטוב ליטלם עד פרק הזרוע. אך בשעת הדחק די עד קשרי אצבעותיו. ורוחץ פניו לכבוד יוצרו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ט#ו|בראשית ט ו]]}} כי בצלם אלהים עשה את האדם. וגם ירחוץ פיו מפני הרירין שבתוכו שצריך להזכיר את השם הגדול בקדושה ובטהרה. ואחר כך מנגב ידיו. ויזהר לנגב פניו יפה: | ||
===ד=== | ===ד=== | ||
צריך ליטול ידיו דוקא לתוך כלי ואסור ליהנות ממי הנטילה מפני שרוח רעה שורה עליהם וישפכם במקום שאין בני אדם הולכין: | צריך ליטול ידיו דוקא לתוך כלי. ואסור ליהנות ממי הנטילה מפני שרוח רעה שורה עליהם, וישפכם במקום שאין בני אדם הולכין: | ||
===ה=== | ===ה=== | ||
| שורה 18: | שורה 17: | ||
===ו=== | ===ו=== | ||
טוב להקפיד בנטילת ידים שחרית בכלי ובמים ובכח גברא כמו בנטילת ידים לסעודה (לקמן סימן מ') אך בשעת הדחק שאין לו כראוי והוא רוצה להתפלל יכול ליטול ידיו מתוך כל דבר ובכל מיני מים ובלא כח גברא. ויכול לברך על נטילת ידים. ואם יש לפניו נהר טוב יותר שיטבול בו ידיו ג' פעמים או אפילו בשלג. אבל אם אין לו מים כלל יקנח ידיו באיזה דבר ויברך על נקיות ידים ודי לו לתפילה. ולכשיזדמן לו אחר כך מים וכלים הראויים יטול ידיו עוד הפעם כראוי אבל לא יברך עוד: | טוב להקפיד בנטילת ידים שחרית בכלי ובמים ובכח גברא כמו בנטילת ידים לסעודה (לקמן [[קיצור שולחן ערוך/מ|סימן מ']]) אך בשעת הדחק שאין לו כראוי והוא רוצה להתפלל יכול ליטול ידיו מתוך כל דבר ובכל מיני מים ובלא כח גברא. ויכול לברך על נטילת ידים. ואם יש לפניו נהר טוב יותר שיטבול בו ידיו ג' פעמים או אפילו בשלג. אבל אם אין לו מים כלל יקנח ידיו באיזה דבר ויברך על נקיות ידים ודי לו לתפילה. ולכשיזדמן לו אחר כך מים וכלים הראויים יטול ידיו עוד הפעם כראוי אבל לא יברך עוד: | ||
===ז=== | |||
כתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קג|תהילים קג א]]}} ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו. וכיון שצריך האדם לברך את השם בכל קרביו אסור לברך עד שינקה את הקרבים מצואה ומי רגלים. ובקומו בבוקר מסתמא הוא צריך לעשות צרכיו, או לכל הפחות להשתין, על כן לא יברך ברכת על נטילת ידים בשעת נטילה עד לאחר שינקה את עצמו, וירחץ ידיו עוד פעם אחת ואז יברך על נטילת ידים ואשר יצר וברכת התורה וברכת אלוהי נשמה וכו': | |||
===ח=== | |||
אם השכים ונטל ידיו בעוד לילה כדינו והיה ער עד אור היום, או שהיה ישן אחר כך שנית באותו לילה, וכן הישן ביום שתין נשמין (לערך חצי שעה) וכן הניעור כל הלילה ולא ישן שתין נשמין, בכל אלו יש ספק אם צריכין נטילת ידים או לא. לכן יטול ידיו ג' פעמים בסירוגין (כדלעיל סעיף ג) אבל לא יברך עליהם: | |||
===ט=== | |||
אלו דברים צריכין נטילת ידים במים. הקם מן המטה, והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, והנוטל צפרניו, והמגלח שערותיו, והחולץ מנעליו, והמשמש מטתו, והנוגע בכנה, והמפלה את בגדיו אפילו לא נגע בכנה, והחופף ראשו, והנוגע בגופו במקומות המכוסים, והיוצא מבית הקברות, והמלוה את המת או שנכנס באהל המת, והמקיז דם: | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־21:07, 6 בדצמבר 2020
|
< הקודם · הבא > |
א[עריכה]
לפי שהאדם כאשר קם ממטתו שחרית הוא כמו בריה חדשה לעבודת הבורא יתברך שמו לכן צריך להתקדש ולטול ידיו מן הכלי כמו כהן שהיה מקדש ידיו בכל יום מן הכיור קודם עבודתו. וסמך לנטילה זו מן המקרא שנאמר (תהילים כו ו-ז) ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' לשמיע בקול תודה וגו'. ועוד יש טעם לנטילה זאת לפי שבשעת שינה שנסתלקה ממנו נשמתו הקדושה בא רוח הטומאה ושורה על גופו וכשניעור משנתו מסתלק רוח הטומאה מכל גופו חוץ מן אצבעותיו שאינו עובר מעליהם עד ששופך עליהם ג' פעמים מים בסירוגין ואסור לילך ד' אמות בלי נטילת ידים אם לא לצורך גדול מאוד:
ב[עריכה]
ילבוש מלבוש הראשון את הטלית קטן שלא ילך ד' אמות בלא ציצית. ולפי שעדיין אין ידיו נקיות לא יברך עליו:
ג[עריכה]
נטילת ידין שחרית הוא בדרך זה. נוטל את הכלי ביד ימינו ונותנו לשמאלו ושופך תחלה על יד ימין ואחר כך נוטל את הכלי בימינו ושופך על יד שמאל. וכן יעשה ג' פעמים. וטוב ליטלם עד פרק הזרוע. אך בשעת הדחק די עד קשרי אצבעותיו. ורוחץ פניו לכבוד יוצרו שנאמר (בראשית ט ו) כי בצלם אלהים עשה את האדם. וגם ירחוץ פיו מפני הרירין שבתוכו שצריך להזכיר את השם הגדול בקדושה ובטהרה. ואחר כך מנגב ידיו. ויזהר לנגב פניו יפה:
ד[עריכה]
צריך ליטול ידיו דוקא לתוך כלי. ואסור ליהנות ממי הנטילה מפני שרוח רעה שורה עליהם, וישפכם במקום שאין בני אדם הולכין:
ה[עריכה]
לא יגע קודם נטילה לא בפה. ולא בחוטם. ולא בעינים. ולא באזנים. ולא בפי הטבעת. ולא באוכלין. ולא במקום הקזה. מפני שרוח רעה השורה על הידים קודם נטילה מזיק לדברים אלו:
ו[עריכה]
טוב להקפיד בנטילת ידים שחרית בכלי ובמים ובכח גברא כמו בנטילת ידים לסעודה (לקמן סימן מ') אך בשעת הדחק שאין לו כראוי והוא רוצה להתפלל יכול ליטול ידיו מתוך כל דבר ובכל מיני מים ובלא כח גברא. ויכול לברך על נטילת ידים. ואם יש לפניו נהר טוב יותר שיטבול בו ידיו ג' פעמים או אפילו בשלג. אבל אם אין לו מים כלל יקנח ידיו באיזה דבר ויברך על נקיות ידים ודי לו לתפילה. ולכשיזדמן לו אחר כך מים וכלים הראויים יטול ידיו עוד הפעם כראוי אבל לא יברך עוד:
ז[עריכה]
כתיב (תהילים קג א) ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו. וכיון שצריך האדם לברך את השם בכל קרביו אסור לברך עד שינקה את הקרבים מצואה ומי רגלים. ובקומו בבוקר מסתמא הוא צריך לעשות צרכיו, או לכל הפחות להשתין, על כן לא יברך ברכת על נטילת ידים בשעת נטילה עד לאחר שינקה את עצמו, וירחץ ידיו עוד פעם אחת ואז יברך על נטילת ידים ואשר יצר וברכת התורה וברכת אלוהי נשמה וכו':
ח[עריכה]
אם השכים ונטל ידיו בעוד לילה כדינו והיה ער עד אור היום, או שהיה ישן אחר כך שנית באותו לילה, וכן הישן ביום שתין נשמין (לערך חצי שעה) וכן הניעור כל הלילה ולא ישן שתין נשמין, בכל אלו יש ספק אם צריכין נטילת ידים או לא. לכן יטול ידיו ג' פעמים בסירוגין (כדלעיל סעיף ג) אבל לא יברך עליהם:
ט[עריכה]
אלו דברים צריכין נטילת ידים במים. הקם מן המטה, והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, והנוטל צפרניו, והמגלח שערותיו, והחולץ מנעליו, והמשמש מטתו, והנוגע בכנה, והמפלה את בגדיו אפילו לא נגע בכנה, והחופף ראשו, והנוגע בגופו במקומות המכוסים, והיוצא מבית הקברות, והמלוה את המת או שנכנס באהל המת, והמקיז דם: