קבא דקשייתא/מב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
< הקודם · הבא > |
קושיא מב [עריכה]
קשה לי הא דכתבו התוס' בבבא קמא (דף פ"ב ע"ב) ד"ה ואסור. עיי"ש שכתבו לחדש דבר חדש דכל היכא דקללו בארור עדיין אין עליו איסור ואם מקבל עליו לטותא דרבנן עדיין לא מיקרי עבריין. וקשה א"כ איך הוכיח הש"ס בקידושין (דף ס"ח) דבחייבי עשה מודה רבי עקיבא דקידושין תופסין מקרא דכי תהיינה אחת שנואה כו' וכי יש שנואה לפני המקום. עיי"ש בש"ס דקאמר שבקה לקרא ודחיק ומוקי אנפשיה והלא שפיר משכחת דקרא מיירי בחמותו לאחר מיתת אשתו דשיטת רש"י ז"ל דאין בה כרת ואין בזה רק משום ארור שוכב עם חותנתו וא"כ אין בזה איסור להתוס' הנ"ל ומ"מ ודאי דשנואה מיקרי וע"כ שפיר קידושין תופסין בה. אבל מנ"ל דחייבי עשה לרבי עקיבא קידושין תופסין בה וצ"ע: