עריכת הדף "
צרור המור/שמות/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''ואלה המשפטים. ''' כבר אמרו שהתורה דינין לפניה ודינין לאחריה. דינין לפניה שם שם לו חק ומשפט. ודינין לאחריה ואלה המשפטים. וזהו להורות על מעלת התורה ועל מעלת המשפטים. מעלת התורה והמדע והמצוה הוא התכלית. ולכן צריך ליזהר בה מאד ולשים שמירה לפניה ושמירה לאחריה. שהם כמו גדר לכרם. בענין שלא יגעו בכרם. וכן אם יבואו לטעות וליגע. יגעו בגדר ובמשפטים ולא בכרם. וכמו שאמרו עשו משמרת למשמרתי. ולכן אמרו משל למלך שמוליך שמירה לפניו ואחריו והוא באמצע. מעלת הדינים שהם מוזכרים בראשונה ובאחרונה והם תחלת המחשבה וסוף המעשה. והם מקיימים העולם. שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו. ולכן הם סמוכים לתורה לפניהם ולאחריהם. להורות שאינם כמשפט הכותים אלא הם דבקים בתורה מכל צד. ודבקים באמת. ולכן הם שוים בכל זמן וקיימים כמו האמת. וזהו משפטי ה' אמת וגו'. ולכן אין לשום דיין להטות מדין התורה ולסמוך על דעתו. אם לא יהיה בכח פשרה מדעת הבעלי דינים. ולזה אמר ואלה בוא"ו. להורות שכמו שי' הדברות הם תורת אמת. כן המשפטים הם תורת אמת ואין לנטות מהן. וכן אמרו צריכין דרישה וחקירה לדרוש על פי התורה איזהו מקומן. וזהו ודרשת וחקרת והנה אמת נכון הדבר מצד תורת האמת. וכן חקירת העדים כי על פיהם יתברר הדין. ולכן אמרו כי בזה הפסוק כלולים כל דרכי המשפט והפשרה. בגמטריא ואל"ה. וצריך אתה לחקור העדים. המשפטי"ם. הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט. אש"ר אם שניהם רוצים. תשי"ם תדין שניהם יחד מהרה. לפניה"ם לא פני נדיב יהדר התנכר מהם. הרי כאן כלולים כל דרכי המשפט והפשרה ושלא יעשו עוות הדין לגדול ולקטון ולא ענוי הדין. ושהכל תלוי בבדיקת העדים: '''ולפי ''' שהדין עמוק מי ימצאנו צריך לעשות פשרה. לפי שצריך לברוח מהדין. ואנו מבקשים רחמים מהשם יתברך ולא דין. וזהו ואלה המשפטים פשרה ודין. כי המשפט הוא רחמים מעורב בדין כאומרו תאחז ידך במשפט. ולכן דוד קודם החטא אמר אני בצדק אחזה פניך בכח הדין. ואחר שחטא אמר ואל תבא במשפט את עבדך. שאפי' ברחמים לא היה יכול לעמוד. ולכן אין לרדוף אחר הדין. ולכן אמרו הישר והטוב זו פשרה. וזהו אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם. ולא תלכו אחר הדין. ולכן הסנהדרין צריכין לישב בלשכת הגזית. לפי שירושלם צדק ילין בה והיו מלינין בה הדין ומחמיצין אותו ועת מרצחים. ועכשיו אפי' דיני נפשות דנין בה בעת וברגע אחד. ואפי' שהיא מיוסדת בדין. ואמר ואני אהיה לה חומת אש סביב מצד הדין. ולכבוד אהיה בתוכה מכח הרחמים והפשרה. ולכן סמך פרשת דינין לפרשת מזבח לומר לך שתשים סנהדרין אצל המזבח. באופן שיהיה עליהם אימת מקדש כדכתיב וממקדשי תיראו. ואם יהיה להם יראה מצד הדין. לא ידינו אותו בלא ראות וייראו מלפניו וירדפו אחרי הפשרה. ויעשוה קודם שידעו היכן נוטה הדין. ולכן אין לדון בדיני הכותים לפי שהם באים מכח הדין. הוא עשו איש אדום. ואין להם פשרה ורחמים. אלא יין חמר מסך מדת הדין הקשה. והבא לפניהם הוא מחלל את הש"י. שהוא רחום וחנון ואינו רוצה להדבק בו. ומיקר שם עבודה זרה. שהיא דין וזעם ועברה. וזהו לפניהם ולא לפני כותים. וכן לפניהם ולא לפני הדיוטות. לפי שההדיוט אינו יודע בטיב הדין והולך אחרי הבצע שהיא הכשרה. ואולי הוא גוזל לאחד מהם. והפשרה צריכה שתהיה קרובה לדין. והוא אינו יודע בזה ומעול וחומס. ולזה השוום לפניהם ולא לפני כותים לפניהם ולא לפני הדיוטות. ולכן המביא דין לפני הכותים הוא גורם למדה"ד להתפשט בעולם. ולא יבחין בין צדיק לרשע בין הדיוט לגדול. אחר שהם קשורים במדת הדין. ולכן אמר ואלה המשפטים בוא"ו. כלומר כמו שהזהרתיך למעלה לא תעשון אתי אלהי כסף וכן לא יהיה לך אלהים אחרים. אלא מזבח אדמה תעשה לי וגו'. בכל מקום אשר אזכיר את שמי של רחמים. אבא אליך וברכתיך. ולכן אם מזבח אבנים תעשה לי לא תניף עליהם ברזל שהוא מקצר. ובעל דין קשה מהאבן וכו'. לא תעלה במעלות על מזבחי שהוא לרחם ולכפר. אשר לא תגלה ערותך עליו. כי הערוה היא מכח הדין. ולכן סמך ואלה המשפטים בוא"ו לקשרם למעלה. שיהא הדין לפני ישראל שהם סוד הרחמים. ולא לפני כותים ולא לפני הדיוטות שהם מכח הדין. ובזכות זה ציון במשפט תפדה שהוא רחמים. ולזה סמך שש שנים יעבוד ובשביעי יצא וגו'. שהוא סימן גאולתנו כאומרם שיתא אלפי שני הוי עלמא כו'. ואז יתקיים ועבד חפשי מאדוניו. והטעם שהתחיל בשלוח העבדים. לפי שבזה הדבר ראוי לשים לפניהם. אחר שהם היו עבדים במצרים והשם יתברך הוציאם מעבדות לחירות. כאומרו אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך. ראוי להם שישלחו עבדיהם חפשים. ושתהיה זאת המצוה ראשונה להם לרחם על העבדים. וזהו ואלה המשפטים הראוים לשים לפניהם עתה. כי תקנה עבד עברי ובשביעית יצא לחפשי חנם. כמו שהם יצאו חפשים ביד רמה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף