עריכת הדף "
צרור המור/שמות/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''אחכ"א ויאמר אנכי אלהי אביך. ''' להעלותו ממדרגה למדרגה. ואח"כ אלהי אברהם. ובעבור מעלת משה זכה עמרם אביו להסב בראש. והוא בעונתנותו הסתיר פניו. כי ירא מהביט אפילו אל האלהים. ולכן ויאמר ה' ראה ראיתי. נראה לו במדרגה עליונה. ואמר שהשגיח עליהם בהשגחה נפלאה. ולזה הזכיר ראיה שמיעה ידיעה. כי הדברים משיג האדם מצד ראיה או מצד שמיעה או מצד ידיעה. או מצד שלשתם יחד. ולזה אמר ראה ראיתי את עני עמי כנגד הראייה. ואת צעקתם שמעתי מצד השמיעה. כי ידעתי את מכאוביו. בענין שיתענגו בארן טובה להסיר מכאוביהם. ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלו בזה העת. וגם ראיתי את הלחץ וזדון המצריים. ועתה בזה העת לכה ואשלחך אל פרעה לשבר זדונו. והוצא את עמי בני ישראל להצילם מידם. ואז השיב מי אנכי איש שפל וכבד פה לילך אל פרעה מלך גדול. וכי אוציא את בני ישראל עם רב ועצום. ויש בהם אנשים ראויים ממני לזה השליחות. ואז השיבו השם ויאמר כי אהיה עמך. ולא תאמר מי אנכי. כי אנכו העוזר. וזה לך האות כי אנכי שלחתיך. כלומר אינך צריך אות אחר אלא כי אנכי שלחתיך. ואחר שאני המשלח לא תאמר מי אנכי. וכנגד וכי אוציא את בני ישראל. אמר בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה. כאן בישרו שעתידים ישראל לקבל התורה על ידו. ושהוא יהיה נביאם ורבם ואין בכל ישראל כמוהו. באופן שבזה הודיעו שאין בישראל שלמות. עד אותו עת שיעבדון את האלהים בקבלת התורה. ואם פירוש וכי אוציא את בני ישראל שאינן ראויין כדעת רז"ל. השיבו השם כי הם מוכנים לקיבול התורה. באופן שיש להם ידיעה והכנה מה. ולכן חזר משה ואמר הנה אנכי בא אל בני ישראל. אחר שיש להם ידיעה מה. ישאלו ויאמרו מה שמו מה אומר אליהם. ועוד רמז בזה לפי הדרך הראשון. כי אחר שהשם אמר לו שתהיה השגחתו עמו. רצה לדעת שמו המורה על מהותו המיוחד לו. לפי שעד כאן לא אמר לו אלא אבותיכם אלהי אברהם והוא דיבור סתמי. ולכן רצה להכנס אל עומק האלהות ולשאול מה שמו. ולכן חזר הדבר כנגד ישראל ואמר ואמרו לי מה שמו. אם לא אבאר להם יותר. אם ירצו לדעת מי הוא זה ואיזהו ואמרו לי מה שמו. כי מן הראוי הוא שהשליח ידע מי שולחו. מה אומר אליהם להביאם אל האמונה האמיתית. ואז השיבו השם אהיה אשר אהיה. לפי שהוא יתברך השיבו על מה שאמר מי אנכי כי אהיה עמך. וזאת התשובה היא ג"כ מספקת על זאת השאלה. וזהו אהיה אשר אהיה. כלומר אהיה עמך בזה הספק כאשר אהיה בראשונה. ואם ישאלוך בני ישראל אמור להם אהיה שלחני אליכם. ואם יאמרו מי הוא זה ואמרת אליהם ה' אלהי אבותיכם אלהי אברהם אלהי יצחק. ולכן הזכיר בכאן כה תאמר אל בני ישראל ואמרת אליהם ג' פעמים זו אחר זו. ומן היותר נעלם ירד אל היותר מפורסם. וזה אהיה שלחני אליכם השם הנעלם. ומי הוא זה שם הנעלם כה תאמר ה' שזהו השם הנורא שכבר שמעו אותו ומי הוא זה שם (הנעלם) [המפורסם] כה תאמר ה' אלהי אבותיכם. שזה יותר מפורסם להם. שהוא רועה ומנהיג אותם בצרתם. זה שמי המפורסם. ונזכר להם. ובזה השם המפורסם מיד ושמעו לקולך. ומפני שנראה שמשה לא שאל אלא דבר אחד. והוא ואמרו לי מה שמו. והשם השיבו שלשה דברים והם אהיה אשר אהיה. והשנית ויאמר עוד אלהים אל משה. והשלישי לך ואספת ג"כ. שנוכל לומר שמשה כשאמר ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם. רצה לשאול שלשה דברים שצריכין למי שרוצה לעשות דבר. והם יכולת וידיעה ורצון. כי אם לא יהיה לו יכולת אע"פ שתהי' לו ידיעה ורצון לא יספיק. וכן אע"פ שיהיה לו יכולת אם לא יהיה לו רצון לעשות הדבר ההוא וכן ידיעה לא יספיק. ומשה לא אמר אלא האחת העיקרית. והוא ואמרו לי מה שמו והוא היכולת. וזהו מה שמו המורה על יכלתו. בענין שמזה נדע שיש לו ידיעה ורצון. ולזה לא אמר אלא זו שהיא עיקרית ובה יוכר לו האחדות. ואולי משה היה רוצה לאמרם כולם. והקב"ה הבין דעתו וכוונתו ולא הניחו לגמור דבריו וקפץ ואמר אינך צריך להאריך יותר ואני אשבע רעבונך. והשיבו לכל הג' כנגד היכולת אמר ליה אהיה אשר אהיה שזהו השם הגדול שלו המורה על יכלתו ועל קדושתו ופרישותו על כל הדברים. כי כל שאר הנמצאים יש להם סבה אחרת למציאותם וכולם תלויים בו יתברך. והוא אין לו סבת תלייה בשום דבר. אלא נמצא מצד עצמו בכל זמן ובכל מקום בלי שינוי. וזהו אהיה אשר אהיה שהוא כמו ראש אהיה. וכנגד השנית שהיא הרצון. אמר ויאמר עוד אלהים. סבה שנית תאמר להם שיש לי חפץ ורצון לגואלם. אעפ"י שלא יהיו ראויים. מצד אהבת האבות. וזהו ה' אלהי אבותיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. ואמר זה שמי לעולם הבטחה גדולה לישראל. כי לעולם יהיה השם נקרא עליהם. בענין שכל העולם יאבדו והמה יעמודו. אע"פ שלא יהיו ראויים. זכות אבותם מסייעתם להיות נקרא על שמם אלהי אברהם אלהי יצחק ויעקב. ולכן הקים אליהו י"ב אבנים למספר שבטי ישראל אשר אמר ה' אליו ישראל יהיה שמך לעולם על כרחם של האומות. וזהו זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור. וכנגד השלישית שהיא הידיעה. אמר לך ואספת את זקני ישראל וגומר. פקוד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים. באופן שיש לי ידיעה ורצון ויכולת. ובזה ושמעו לקולך:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף